"סגן הרמטכ"ל משקר, משקר, משקר, בזכות ששמורה רק למחזיקים בכוח אבל לא בצדק. זה אותו הכוח שמקנה לצה"ל את הפריבילגיה לא לקחת אפילו את האחריות המוסרית לפשע שביצע" - כך הגיב אתמול (ד') ד"ר מחמוד עיאד, תושב חאן יונס, שאיבד את שני בניו במהלך מבצע "עופרת יצוקה", למסקנות התחקירים
שערך צה"ל על אירועי הלחימה.
| תחקירי "עופרת יצוקה" |
|
| ברק: צה"ל מוסרי ולא חושש לחקור / אמנון מרנדה ושרון רופא-אופיר |
|
תחקירי צה"ל על הלחימה בעזה עוררו גל של תגובות במערכת הפוליטית ובקרב ארגוני זכויות אדם. "לקרוא למוות של 295 חפים מפשע 'תקלות מבצעיות' זו התייחסות צינית למושג חיי אדם", אמר ח"כ גילאון ממרצ |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מעיקרי התחקירים עולה כי לא נמצאו מקרים בהם בוצע ירי מכוון לעבר אזרחים, אך אירעו "תקלות מבצעיות" - שהחמורה שבהן
היא הירי בו נהרגו 21 בני משפחת אל-דאייה. בהתייחס לשימוש בזרחן טוען צה"ל כי השימוש נעשה בהתאם למגבלות החוק הבינלאומי.
ד"ר עיאד סיפר ל-ynet כי ביום שישי, 16 בינואר, התקשרו אליו שני בניו ואמרו לו כי הם מבקשים לנצל את הפסקת האש בת ארבע השעות, שהיתה נהוגה בחלק מימי הלחימה, ולהחזירו הביתה מן החווה החקלאית שבבעלותו בפרברי חאן יונס.
"הילדים שלי, אחד מהנדס בן 27 והשני סטודנט שנה ראשונה בן 20 סיכנו את חייהם. הם הגיעו מחאן יונס לחווה כי רצו שאהיה עמם בבית. זה היה בצהריי היום, לא היה שום ערפל או משהו אחר שיכל להסתיר לחיילים. לא היו שום אירועים, שום ירי", סיפר עיאד. לדבריו, אחרי שעזבו את החווה ויצאו לכיוון חאן יונס במכונית, שמעו לפתע צעקות ואז נפתחה לעברם אש. "החיילים שהו בבית שהיה ריק ולפתע שמענו צעקות ויריות והחייל שצועק 'רד, יא איבן שרמוטה' (בן זונה - ע.ו)".
"לסגן הרמטכ"ל יש מיקרופונים, לי אין", ד"ר מחמוד עיאד
לדברי ד"ר עיאד, ממכת האש נהרג בנו הבכור במקום. "בני הצעיר המשיך לדמם מהשעה 12:30 בצהריי אותו יום עד שבת לפנות בוקר ולבסוף הוכרע ומת. הוא צעק לי 'אבא אני צמא, אבא אני צמא' ולי לא היה מה לעשות. צעקתי לחיילים, אבל לא היה לי מה לעשות. גם אני הייתי פצוע. האם זו הטעות שעליה מדבר סגן הרמטכ"ל הישראלי? הילדים שלי הלכו. אולי מבחינתו היינו 'טעות קטנה פה ושם' אבל החיים של הילדים שלי נגדעו. הם היו ההון שגידלתי, ובבת אחת הם הלכו לי אחד אחרי השני".
עיאד נזכר כיצד הוא ובני משפחתו האזינו לרדיו כדי לשמוע מתי תיכנס הפסקת האש לתוקף. "נצמדנו דווקא לתחנה הישראלית כדי שנשמע שה'הודנה' היומית התחילה. לא לקחנו סיכון לשמוע את זה במקום אחר. אמרתי לילדים שלי 'אתם תבואו אליי באמצע ההודנה כדי שלא יגידו שזה היה בהתחלה או בסוף', וכדי שלא תהיה תקלה. אבל, זה לא עזר לנו ואני נשארתי כמעט 24 שעות עם שתי הגופות ברכב".
את דבריו של סגן הרמטכ"ל מבטל עיאד ללא היסוס. "לא היה אף אחד במקום, הרי כל האנשים התפנו. לא היה שום דבר שיכל למנוע מהם לזהות אותנו, ובכל זאת הם ירו כשהם יודעים שהם יורים באזרחים.
אבל לי, להבדיל מסגן הרמטכ"ל אין מסיבות עיתונאים ואין מיקרופונים לדבר".
מאז התקרית בה נהרגו בניו הזניח עיאד את העבודה בחווה החקלאית. "אני יושב פה, בוכה מבפנים ומעלה זיכרונות משני הבנים הנפלאים שהיו לי. אני כותב על הנימוסים שלהם, על איך הם גדלו ועל איך בבת אחת הם נהרגו לי בין הידיים. אני לא מצליח להסתכל לאשתי בעיניים מאז", סיפר. "לפעמים אני מייחל לאפשרות שלא תתרחש, שאני אהיה איתם או במקומם כדי לא לכאוב את הכאב הזה. הם נהרגו באמצעות השקר הזה שנקרא טוהר הנשק הישראלי, אבל אף אחד אפילו לא יכול להגיד לצה"ל שהם משקרים. הם יורים, הורגים וגם משקרים".
בצה"ל שבו והדגישו כי מעיקרי התחקירים שנערכו לאחר "עופרת יצוקה" עולה כי לא נמצאו מקרים בהם בוצע ירי מכוון לעבר אזרחים.
