כמה מדינות לכמה עמים?

צריך להודות שבתחום התודעה, ברוח הדמגוגים בני כל הדורות, השמאל המתוחכם יודע להנפיק סיסמאות פשוטות וקליטות. העובדה שלסיסמאות אלה אין דבר וחצי דבר עם האמת, אינה מפריעה לאנשיו להמשיך ולהשתמש באותן סיסמאות, מתוך ידיעה כי מרבית האנשים אינם מעמיקים בהן. הסיסמאות יעשו את העבודה. אם יחזרו על השקר כמה שיותר פעמים, אולי בסופו של דבר אנשים ישתכנעו.

כך למשל סיסמת "שתי מדינות לשני עמים". כל כך פשוט, כל כך קליט. מספרים שיוצרים אמינות. לכאורה אין טוב מזה. אולם הבה נבדוק: אם המספרים אמינים?

כמה מדינות הוקמו במרחב שנקרא פעם פלשתינה-ארץ ישראל? כיום יש בו שתי מדינות. ישראל וירדן. כמה עמים חיים בהן? אם מתעקשים להבחין בעם פלסטיני כעם מובחן מהמרחב הערבי, חיים בהן שני עמים. הרי לכל הדעות המלומדות - אין בנמצא עם ירדני.

אמנם רוב אנשי השמאל עמם שוחחתי לא מוכנים להתייחס לטענה זו, בתואנה שהיא כביכול אינה רלוונטית, אבל בבדיקת סכסוך ופתרונותיו צריך להביא בחשבון טווח היסטורי רחב יותר מ-40 שנה.

במדינת ירדן שולט היום משטר האשאמי (שאינו בדיוק דמוקרטי), שהתנחל שם על כידוני הבריטים. הבריטים מסרו את השלטון בעבר הירדן המזרחי שהיה חלק מארץ ישראל המנדטורית לאמיר עבדאללה שהגיע בכלל מערב הסעודית.

אם כן, כבר קיימות היום שתי מדינות לשני עמים, ואולי מה שנותר לעשות הוא לקיים ועידה רב-לאומית ולהחליט באופן צודק על חלוקת השטח בצורה שוויונית יותר - בהגדלת שטחה של המדינה היהודית על חשבון ירדן.

ניסיון השמאל לצמצם את הסכסוך לפרק הזמן שבין מלחמת ששת הימים לזמננו, בלי החובה להתחשב במרחב ההיסטורי והגיאוגרפי, המיט עלינו את אסונות הטרור והקסאמים. התעלמותו מהעובדה שכל ילד ערבי מדקלם מושגים כמו "חק אל אעודה" (זכות השיבה) ואת איומיו של מנהיג חיזבאללה נסראללה "בעדא חיפה", היא חלק מהתכחשותו למציאות.

מה בעצם מסתירה בתוכה הסיסמא "שתי מדינות לשני עמים"?

למעשה מדובר על שלוש מדינות לשני עמים, כשחלקנו בסיפור הוא כשלושת-רבעי מדינה, לעומת שתיים ורבע מדינות ערביות. ירדן ומדינה פלסטינית החולשות על 75% מהשטח, ומדינת ישראל המגומדת שבתוכה חיה אירידנטה ערבית בעלת זהות עוינת.

שקר נוסף המקופל בסיסמא הפשטנית הזו הוא עצם ההיתכנות של הקמת מדינה פלסטינית. מאז הסכמי אוסלו היינו עסוקים ללא לאות באשליה הזו. המלכנו את הארכי-טרוריסט ערפאת, ולאחר מכן את מכחיש השואה אבו מאזן. בדרך הצלחנו גם לתרום להתחזקות ולעליית חמאס, ספגנו למעלה מאלף נפגעי טרור אצלנו ועוד אלפי רציחות של ערבים בסכסוכים פנימיים. כל מי שעיניו בראשו מבין שהניסיון הזה, שעלה לנו במיטב אנשינו, נכשל.

ולכן כשאתם נתקלים בסיסמא הריקה הזו, זכרו שהיו בעבר עוד סיסמאות כאלה: "שלום עכשיו", "טוב שלום מא"י השלמה". אז איפה, איפה השלום ההוא שממשלות השמאל לא הצליחו להביא בכל שנות שלטונן? אולי במקום זאת ניקח לשם שינוי סיסמא ימנית ישנה שמעולם לא נוסתה כמדיניות: "ירדן היא מדינת העם הפלסטיני"?

שרה אליאש, סגנית יושב ראש מועצת יש"ע