למרות המשבר הכלכלי והכותרות הקודרות על פצצה מתקתקת באיראן, מצב הרוח של הציבור בישראל, בפרוש השנה ה-62 להיווסדה, מרקיע שחקים: 80 אחוזים מהיהודים בארץ מגדירים את מצב רוחם האישי "טוב מאוד", או לפחות "די טוב". כשני-שלישים אף מעריכים כ"טובה מאוד" או "די טובה" את ההרגשה בקרב הציבור בכללו.
את הנתונים מספק "מדד המלחמה והשלום", המתפרסם מדי חודש ב-ynet מאז יום העצמאות אשתקד. פילוח הנתונים על פי גיל, מין, דתיות והכנסה, העלה כי אין פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות. גם בפילוח פוליטי התקבלה תמונה דומה, למעט מקרב מצביעי יהדות התורה - מהם רק מחצית הגדירו את מצבם האישי "טוב מאוד" או "די טוב", וכרגע חשו כך במישור הלאומי.
כשמדובר בהערכה כללית של הישגי המדינה לאורך שנות קיומה, התמונה ורודה
| בשנה שעברה |
|
| "מלחמה תוך 5 שנים" / ynet |
|
ביום העצמאות הקודם נתפש האיום האיראני כחמור ביותר, הטרור הפלסטיני - במקום האחרון. כחמישית מהיהודים בארץ חששו ממרד אלים של הערבים. אבל בגדול, גם לפני שנה שמרנו על אופטימיות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בקרב הציבור הערבי בארץ המגמה דומה, אם כי במידה מובהקת פחות: 51% מגדירים את מצב רוחם "טוב מאוד" או "די טוב", לעומת 36% המגדירים אותו "די רע" או "רע מאוד"; 49% מעריכים בחיוב את מצב הרוח של כלל הציבור (30% חושבים שהוא "די רע" או "מאוד רע"); וכשני-שלישים מעריכים את הישגי המדינה "טובים מאוד" או "די טובים". באשר לאופטימיות לגבי העתיד ולרצון לחיות בישראל, בהשוואה לרצון להגר - כשני-שלישים מערביי ישראל אופטימיים באשר לעתיד המדינה, ורוב מוחלט מהם - 94% - מעוניינים להמשיך לגור בארץ.
אילו יכולתם, הייתם בוחרים במדינה אחרת - או ממשיכים לחיות בישראל?
ואולם, במקביל לשביעות הרצון הכללית, נתונים אחרים הופכים את תמונת המצב למורכבת יותר ומעודדת פחות. כך, בקרב היהודים, רוב ברור - 71% - חושבים כי פעם היה לאנשים אכפת יותר מהמדינה. בנוסף, בתחומים ספציפיים מתברר כי מאזן ההצלחות והאי-הצלחות של המדינה לאורך שנותיה, נוטה להיות שלילי.
ההערכה החיובית הבולטת היחידה היא בתחום הצבאי-בטחוני - כאן 81% סבורים כי
המדינה "מאוד הצליחה" או "די הצליחה". בתחומים מסוימים, ההערכות הן פחותות אך עדיין חיוביות: יצירת כלכלה יציבה ומודרנית וכן טיפוח המורשת היהודית - 59%, יצירת משטר דמוקרטי תקין - 53%. לעומת זאת, בתחומים רבים אחרים הכף נוטה לצד החובה - רק 46% חושבים שהמדינה הצליחה ביצירת תחושה של אחדות בעם, 38% - בהגעה להישגים מרשימים בתחומי המדע והטכנולוגיה (ירידה חדה ביותר בהשוואה למדידות בשנים קודמות), 31% בהשגת שוויון חברתי, 28% בהשגת שוויון אזרחי לערבים ו-27% בקידום השלום.
עד כמה הצליחה המדינה בתחומים הבאים? (באחוזים, מקרב הציבור היהודי)
הממצא המדאיג ביותר נוגע למידת האמון במוסדות השונים: ל-91% מהציבור היהודי יש אמון בצה"ל כיום, אבל רק ל-57% יש אמון בבית-המשפט העליון, ל-43% באמצעי התקשורת, ל-39% במשטרה, ל-34% בממשלה, ל-30% בכנסת ול-21% בלבד במפלגות. הנתונים המקבילים בציבור הערבי הם טובים מעט יותר (67% רוחשים אמון לבית-המשפט העליון, 55% לתקשורת, 40% לכנסת, 33% למשטרה ו-31% לממשלה ולמפלגות), למעט האמון הנמוך בצה"ל (22% בלבד).
מידת האמון במוסדות המדינה (באחוזים, מקרב הציבור היהודי)
"מדד המלחמה והשלום" נערך באחריות הפרופסורים אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ותמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה. המחקר ממומן על-ידי "מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום" ו"תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור" באוניברסיטת תל-אביב. את הראיונות הטלפוניים ביצע מכון ב. י. כהן והם כללו 600 נשאלים, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בארץ (טעות הדגימה המרבית - 4.5%).
