שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שלמת בטון ומלט
    ימי המנדט הבריטי והמרד הערבי שזורים בזיכרון ההיסטורי של המאבק להקמת המדינה. מסע אל ארבעה מונומנטים בריטיים הנטועים בהרי הגליל - וכולם עשויים בטון אפור

    היה זה בין השנים 1939-1936 כשרעדה הארץ. בזיכרונו של היישוב היהודי חרוטים ימים אלה כמאורעות תרצ"ו תרצ"ח ובטרמינולוגיה ההיסטורית - כימי המרד הערבי הגדול. שלוש שנים של מרד מאורגן שחלק מסיבותיו היו, העלייה והתבססות היישוב היהודי בארץ, מתח ביחסי הערבים והבריטים, רדיקליזם ערבי פוליטי וצבאי וסממני עצמאות לאומית במדינות המרחב, כל אלה הפכו את האזור ליוֹרָה רותחת מדינית, פוליטית וצבאית.

     

    היו אלה שנים בהן בוצעו פעולות איבה אלימות כנגד יהודים ביישובים ובדרכים, פגיעה בנפש וברכוש, שריפת גידולים חקלאיים ובנוסף תקיפות של חיילים

    ומוסדות שלטון בריטי. היה זה מרד ערבי אלים שאיים לערער את השליטה והשלטון הבריטי בארץ.

     

    בבהילות רבה מוזעק לארץ ממקום שירותו בהודו, צ'ארלס טגארט. מהנדס בריטי, מומחה לדיכוי מהומות ולטרור, שיוזם מספר פעולות להגנת הארץ כנגד המורדים מבית והאפשרות לחדירת כוחות בלתי סדירים מצפון. הפעולות הננקטות על ידי טגארט היו הקמת גדר שזכתה לכינוי "גדר הצפון" וסלילת כביש הצפון בסמוך לכפרי הערבים גדולים. טגארט יזם בנייתן של כ-60 מצודות מדגמים שונים ברחבי הארץ, בצמתי דרכים, ובנקודות אסטרטגיות, שכונו "מצודות טגארט", ובנוסף נבנו עמדות בטון עגולות לתצפית ולהגנה שזכו לשם "פילבוקס", בגלל צורתן.

     

    את מלאכת הבנייה הפקידו הבריטים בידי פועלים יהודים, עובדי סולל בונה. את הגדר פירקו בשנת 1942 אך המצודות, הפילבוקסים ומבני הבטון האחרים נותרו ברובם על כנם עד היום הזה.

     

    שישים ואחת שנים חלפו מאז הסתלקות אחרוני לובשי המדים הבריטים את הארץ, אך חותם ימיהם טבוע בנופיה בתבנית זכרון עשויית בטון אפור של תחנות משטרה, מבנים ואתרים ייחודיים. נצא למסע אל ארבעה מונומנטים בריטיים הנטועים בהרי הגליל ושיני הזמן לא אכלום: הפילבוקס בכניסה למושב גורן, משטרת עין תינה, מצודת כ"ח ומאגר המים המופלא בהר אגר שליד מושב מעונה. זהו טיול מופלא לחג העצמאות הצופן בחובו מפגש עם נופי הגליל ואתרים היסטוריים שנותרו על תילם עוד מהימים שה"אינגליזים" היו בארץ.


    מצודת שפר - מהדגם של מצודת כ"ח (צילומים: אמנון גופר)

     

    הפילבוקס

    "פילבוקס" הוא הכינוי שניתן לעמדות השמירה עשויות הבטון שהקימו הבריטים בתקופת המנדט. מקור השם הוא בצורתו הגלילית של המבנה הנראה כקופסת גלולות. העמדה המוגבהת (כ-4 מטרים) אוישה בדרך כלל על ידי שלושה שומרים שנעלו עצמם בתוכה ושימשה בעיקר לתצפית. דרך חרכי הירי שנחצבו בקירותיה, ניתן היה לחלוש באש על המרחב הקרוב.

     

    הפילבוקס במושב גורן עבר תהליך של שימור ונסיון שלא צלח להפכו למוזיאון זעיר, האוצר בחובו אוסף מוצגים הקשורים לכביש הצפון.

    היכן: בכניסה לאזור התעשייה במושב גורן.

    איך מגיעים: כביש 899 (כביש הצפון).

    עלות: אין. הכניסה למקום חופשית.


    השם נובע מהצורה המוזרה. "פילבוקס"

     

    משטרת עין תינה

    אל מול העיר צפת, לרגלי גוש הרי מירון ומעל אפיקו של נחל עמוד, מסתתר בניין מנדטורי מנוקב כדורים שנועד לאבטח מכלול מעיינות ותחנת שאיבה. המעיין נקרא בפי הערבים עין תינה (עין התאנה) ולימים זכה לשם עברי מחודש "עין יקים" אשר היווה נכס אסטרטגי מקומי לכוחות הבריטים בגליל.

     

    עוד לפני כן, היו הצפתים שואבים מימיהם ממעיינות נחל עמוד. בוסתני הפרי, אמות המים הקטנות, טחנות הקמח ומבטשות הצמר היוו חלק מפרנסת העיר.

     

    את הבריטים עניין רק דבר אחד. שמירת מקורות המים מפגיעת פורעים ולצורך כך נבנתה המשטרה. עם עזיבתם את הארץ שימש המבנה אתר לאימוני יחידות צה"ל שניקבוהו בכדורים. מומלץ לרדת אל הנחל והבוסתנים, לטבול במי המעיינות ולטעום מפרי הארץ הגדל פרא במעמקי הוואדי.

     

    היכן: קילומטר צפונה למושב כפר שמאי.

    איך מגיעים: כביש 866 (מצומת 7 לצומת מירון).

    עלות: רשות הטבע והגנים מבוגר: 20 שקלים, ילד: 9 שקלים. מותר ללון בשטח (בתשלום).


     

    "משטרת המים". בניין השמירה בעין תינה

     

    מצודת כ"ח

    חמש מצודות בסגנון הגנת אזור ספר, נבנו על גבול הצפון ונמצאות היום בשימוש כוחות הבטחון בגליל – שומרה, יערה, סאסא, אביבים ומצודת כ"ח. שתיים נוספות נבנו במרחב ערבי שהיה מועד לפורענות בעת ההיא, מג'דל כרום ופארוד (היום נטושות או בשימוש אזרחי).

     

    מצודת כ"ח ששמה המקורי הוא "נבי יושע", על שם הכפר הערבי הסמוך ואחוזת קבר מוסלמית המיוחסת ליהושוע בן נון, נבנתה במיקום אסטרטגי. מהמצודה תצפית איכותית על עמק החולה ממזרח והיא חולשת בתצפית ובאש על צומת דרכים המהווה שטח מפתח בהגנת אצבע הגליל. החשש מפני פלישה ערבית מלבנון, דרך בקעת קדש, אף גרמה לבריטים לחסום את הצירים בקוביות בטון נגד טנקים, שנותרו על עומדן עד היום.


    מבט אל עמק החולה ממצודת כ"ח (צילום: אפי שריר)

     

    עם עזיבת הבריטים, ב-15 באפריל 1948, קיבלו הערבים לידיהם את המצודה. מצב זה סיכן את יישובי אצבע הגליל ויישובי רמות נפתלי שהמצודה שלטה על כבישי הגישה אליהם, בעיקר היישובים מנרה, משגב-עם, מלכיה ורמות נפתלי שנותרו מנותקים לחלוטין.

     

    שלושה נסיונות נעשו לכיבושה של מצודת נבי-יושע, שניים נהדפו ורק השלישי צלח. מיקומה האסטרטגי, מערכות ההגנה, הגדרות, המוקשים וקירות הבטון העבים היוו אבן נגף בפני כוחות הפלמ"ח התוקפים (חטיבת יפת"ח).

     

    בליל ה-16 למאי, לאחר תקיפה אווירית והתארגנות כח לוחמים גדול בוצעה ההתקפה האחרונה. עם שחר הגיעו הלוחמים אל המצודה ומצאוה ריקה לאחר שנטשוה הלוחמים הערבים. בקרבות שניטשו לכיבוש המצודה, נהרגו עשרים ושמונה חיילים ומכאן שמה "מצודת כ"ח" (28 בגימטריה). למרגלות המצודה, אל מול נוף עמק החולה בין עצי החורש, נטמנו בקבר אחים לוחמי הקרב על המצודה.

     

    היכן: בצומת רמות נפתלי שבגליל העליון.

    איך מגיעים: דרך צומת כ"ח על כביש 90 .

    עלות: ללא תשלום.

     

    הר אגר

    מפעל המים בהר אגר, הוא עדות בטון חיה לשלהי המרד הערבי, כשהבריטים ממשיכים בבניית נקודות אחיזה ושליטה ביטחונית במרחב ומחפשים פתרון לבעיית אספקת המים לתחנת המשטרה שהוקמה ליד הכפר תרשיחא.

     

    האפשרות לתפישת מי גשמים, בעזרת משטח איסוף מבטון נבחרה לאחר בדיקת חלופות אחרות. את העבודה ביצעה מע"צ ועל המלאכה פיקח מנהל עבודה יהודי בשם גרימבל שהתגורר באופן זמני בכפר מעיליא הסמוך. בחורף 1941 זרמו המים מהמאגר שזה עתה הוקם אל תחנת המשטרה כמו שרק מים יכולים לזרום.

     

    מפעל המים מורכב ממשטח בטון מעויין ומדורג לאיסוף מי גשמים, ששטחו 5,000 מ"ר ובתחתיתו בריכת אגירה גדולה שצינור ברזל המוטמן בחלקו באדמה, מוביל ממנה לתחנת המשטרה מרחק של 950 מטר. לא לחינם קיבל ההר את שמו "הר אגר". זהו פרוייקט הנדסי מרשים ומדוייק שעדיין פועל, גם אם אין משתמשים במימיו.

    היכן: במושב מעונה בשכונה החדשה.

     

    איך מגיעים: דרך כביש 89, נכנסים למושב ושואלים.

    עלות: כניסה חופשית.

    אזהרה! אין לשחות במאגר, סכנת טביעה.


    משטח הבטון בהר אגר

     

    זיכרון היסטורי

    ימי המנדט הבריטי והמרד הערבי שזורים בזיכרוננו ההסטורי כמאבק רצוף על מדינה שבדרך והותירו אחריהם בנוף הישראלי צלקות בטון שלימים הופכים לאתרי טיול ומורשת. יהיה הטיול בין גושי הבטון הגסים, נס עצמאותינו הלאומית. וידע עם ישראל את מורשתו באהבת הארץ ונופיה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שלמת בטון ומלט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים