במסגרת פרויקט יום העצמאות "הישראלים, תמונת מצב", שלחו אלפי גולשי ynet תמונות שמייצגות את הישראליות. לאחר מכן התבקשו הגולשים לדרג את 10 התמונות הנבחרות. תמונת הגזלן שמגיע לאימון טנקים ברמת-הגולן זכתה למירב הקולות ונבחרה לתמונה הישראלית מכולן. למקום השני הגיעה התמונה בה נראה דגל ישראל הקרוע והסרט הכתום שמסמל את ההתנתקות. למקום השלישי הגיע הצילום בו נראה שלט עליו מתנוססת תמונתו של גלעד שליט באחד מרחובות תל אביב.
צילום: יוני קוט, בן 21, חייל משוחרר מגבעתיים
הגזלן הקטן, שם בבוקר את הילדים בגן, הוא טיפס לגולן, ונלחם עד זוב דם, רק כדי לדחוף עוד פסק זמן. אוי ואבוי לו לשובב, הפך לסמל כל בית-אב - ועכשיו בעיתון, בקרוב בלבנון, יש דברים שאפשר למצוא רק במזרח של התיכון.
כן, כך נראות מערכות ישראל בזמן החדש; האדם שבטנק אולי ינצח, אבל עוד קודם, האדם שבגזלן יעשה ממנו כמה ג'ובות. קיץ 2007 ועל רקע נוף קדומים מרהיב של אימון גדודי ברמת הגולן, מתנייע בחופשיות הפיתוח הצבאי הישראלי המפורסם ביותר אחרי הדוידקה: הגזלן, או בשמו האינדיאני: חמש שקל.
כן, כך נראה צה"ל של עכשיו, צה"ל שמעדיף להילחם על אזרחי; הצבא שבו הטלפון הנייד של המ"מ מצלצל באמצע האימון רק כדי שאמו של אחרון הטוראים תשאג מעבר לקו כי הילד לא ראה בית כבר שעתיים; הצבא שבו תפקיד הרמטכ"ל הוא רק הכנה למזגן בלשכת השר העתידית; הצבא שתחנת הרדיו שלו מנתבת את הפקקים בכביש החוף.
צה"ל של עכשיו הוא צבא כל אזרחיו, צבא העם ואחותו, ואי אפשר להאשים אותו: כשבמלחמות ישראל נלחמים כיום העורף והחזית במינונים כמעט זהים - מי בצבאות ערב, מי באירגוני מחבלים ומי בדיוויד ברוזה התוקף ללא התראה את המקלט השכונתי - אפשר להבין איך הופכת נוכחותו של גזלן אזרחי בשדה המערכה הצבאי לייצוג מובהק של כל מה שישראלי כרגע.
המלחמה הרי איננה עוד עניין פנימי של מי שאיתרע מזלם להיקרא למילואים
או לסדיר, המלחמה היא של כולנו, וככזו, אין שום סיבה שאדון גזלן - שהצבא, כידוע, צועד על קיבתו וגם מוכן לשלם תמורתה מחיר שבפיצוציה היו מתביישים לגבות - לא יקח בה חלק פעיל.
ומי כמו אדון גזלן יודע שקשה-באימונים-קל-בקרב, ולפיכך הוא מופיע לאימון עם נשקו האישי - הוואן הלבן, יונת השלום הנשלחת לשטח לבדוק האם כלו המים והקולה - ותופס את מקומו המשוער בשדה המערכה. הנה התמונה שאומרת, במקום אלף המילים שלי, את מה שתמיד רצינו לומר לכוחותינו בחזית: שאנחנו מאחוריכם. שאנחנו לא רק שולחים אתכם קדימה אלא גם דואגים לכם לדיאט ספרייט ולסיגריה שאחרי. אוקיי, אז אנחנו לוקחים עליהם כמה שהבחורצ'יק שם לוקח, אבל היי, תוספת סיכון, לא?
הנה אימאג' שכולו לבן בחלום שחור, אימאג' גבעת-חלפוני במובהק, אימאג' שישראלים מזהים בנקל וזר לא יבין. וחוץ מזה, אתם הרי יודעים כי גם במקרה שהעניינים עם איראן ייצאו מכלל שליטה, בסוף, אחרי הכל, ישרדו על פני האדמה החרוכה הזו רק שני זנים אבולוציוניים: הג'וקים והגזלן. אז תנו לגזלן לנצח. ותכינו כסף קטן.
יוני קוט: "התמונה צולמה ברמת הגולן בקיץ 2007, במהלך אימון. אני הייתי אז מפקד טנק וזה היה נראה לי מצחיק בין כל הצבעים החומים של ההרים והטנקים לראות פתאום קיוסק לבן נוסע. אני שמח מאוד על הבחירה בתמונה שלי. כנראה שכל מי שהיה בצבא, בסדיר או במילואים, מכיר ומתחבר לסיטואציה הזו של הגזלן שמגיע לתרגילים".
צילום: אהרון גולן, אלוני שילה
צילום: יעקב פרוימן, תל-אביב
