ישנה חובה הלכתית לחזור לאדם שהשאיר הודעה קולית בטלפון – כך קובע ראש מכון צומ"ת, הרב ישראל רוזן, מרבני הציונות הדתית. לדבריו, מי שלא עושה כן, אף שהכין תיבה לקליטת ההודעות, הוא כתלמידי רבי עקיבא שמתו במגיפה כיוון ש"לא נהגו כבוד זה בזה" – חטא שהעונש עליו הוא מיתה בידי שמים. הוא הוסיף כי ראוי להתייחס גם לפניות באמצעות SMS, מכשירי זימונית ודואר האלקטרוני, אך זוהי רק "מידת חסידות".
במאמרו השבועי בעלון "שבת בשבתו" שיפורסם מחר כתב הרב רוזן: "אמנם אין חובה, גם לא לפנים משורת הדין, להיות כל הזמן בהאזנה, ומותר להימלט מאימת התקשורת המטרטרת, ברם, מי שמשאיר הודעה בתיבה קולית בנוסח 'נא להשאיר הודעה' - חייב לנהוג כבוד ולהתייחס".
בהמשך "דירג" את מידת החיוב לפניות באמצעים אחרים: "משובח ממנו ומעולה במידת 'דרך ארץ' הוא המגיב גם למסרון (SMS) ולדוא"ל שבהם הפונה 'התפרץ' לד' אמותיי מבלי שהשארתי 'תיבה' פתוחה מרצון, ובמיוחד הדברים אמורים אם המתקשר טרח להשאיר תוכן מפורט מה שאלתו ומה בקשתו".
"למעלה ממנו הוא המגיב לכל פונה המוכר לו אישית גם אם לא פירט את מבוקשו... מעולה שבמעולים, וחסיד יקרא לו, למי שמגיב לכל פנייה, אנונימית ככל שתהיה. מצווה קלה יש לנו, בפיך ובקולך לעשותו: תענה, תגיב, תתייחס!". הכותב מודה כי הוא עצמו לא עונה לכל הודעה שהושארה לו, ועל כך הוא כותב: "את חטאי אני מזכיר היום... לבי נוקפי: הפונה מצפה לתשובה".
הרב רוזן דן בסוגיה
בעיצומה של תקופת האבלות על 24 אלף תלמידי רבי עקיבא,
שכיוון שלא כיבדו זה את זה מתו במגיפה, אף שהיו תלמידי חכמים גדולים. "וכאן שואל הבן החכם: מה הקטע? בסך הכל 'לא נהגו כבוד זה לזה'; לא פגעו, לא ביזו, לא השמיצו, לא רמסו ולא חמסו! ומוסיף הבן הרשע ושואל: אז מה אם לא נהגו כבוד? איפה הפרופורציה? המידתיות? וכי לקתה מידת הדין? האם להתנהגות בלתי-הולמת מגיע עונש מוות? ועוד מקלקלים לנו את תקופת האביב?".
רוזן מציין כי אף שבתרבותנו אין מדובר בעוולה חמורה במיוחד, העונש עליה הוא מיתה בידי שמים, משום ש"לעתים ניתן לפגוע קשות ברֵע, באשה, במשפחה, בשכן, בעמית לעבודה ובעובר-אורח באי התייחסות, בהימנעות ממילים, מהעפת עין, מהטיית אוזן".
בסיום הוא מחדד את האבסורד, כאשר דווקא בדור התקשורת רבת הערוצים גובר הניכור בין אדם לחברו – "לא עוד דפיקה ספונטנית על הדלת או שיחת-מדרגות בין שכנים. אדם לאדם אטם!". לשיטתו, ייתכן כי התיקון לניכור זה מצוי דווקא במכשיר הסלולרי ובמקלדת המחשב.
ההמאמר המלא מופיע באתר מכון צומ"ת
