בת 55 גרמה לתאונה, ותלך לכלא ליותר משנה
אם לחמישה וסבתא לשישה, נשלחה לכלא ל-15 חודשים לאחר שגרמה לתאונה קטלנית. בית המשפט הסביר את העונש החמור: רק הרתעה כזו תגרום למשנה זהירות על הכביש
סטתה מנתיב הנסיעה, גרמה לתאונה קטלנית ותיכנס לכלא. בית המשפט החליט לשלוח למאסר של 15 חודשים בפועל, נהגת שעל-פי החשד נרדמה על ההגה וגרמה לתאונה קטלנית. רשיונה גם נפסל לתקופה של 18 שנה, והיא תחוייב בקנס של 50 אלף שקל. גזר הדין החמור ניתן בעניינה של נהגת בת 55, שסטתה מנתיבה מסיבה לא ברורה, וגרמה לתאונה קטלנית בה נהרגה נהגת אחרת. השופט ציין כי למרות שמדובר בנהגת שאינה עבריינית תנועה מועדת, אין מנוס ממאסר בפועל. "טובת הציבור מחייבת אותנו להעניש באופן כזה שיש בו כדי להרתיע בצורה יעילה את כלל הנהגים. רק הרתעה כזו יכולה לגרום לכך שבעתיד ינקוט הציבור במשנה זהירות בדרכים".
עם זאת, לאור גילה של הנהגת, ומצבה המשפחתי - אם לחמישה ילדים וסבתא לשישה נכדים - החליט השופט להימנע מלהטיל עליה את העונש המרבי הקבוע בחוק: שלוש שנות מאסר בפועל. אלא שלאור ההקלה היחסית בעונש המאסר, החליט השופט להוסיף מרכיבי ענישה אחרים: שלילת רשיון לתקופה ארוכה, קנס כספי גבוה, ועונש מאסר על תנאי, שימומש אם הנאשמת תנהג בזמן הפסילה.
השופט אברהם טננבוים: "הפחד מעונש - אחת הסיבות לשינוי צורת הנהיגה" (צילום אילוסטרציה: גיל אליהו)
"ראיות כבדות להירדמות"
פרטי התאונה מפורטים בקצרה בגזר הדין: בינואר 2008, נהגה הנאשמת ק' מירושלים לכיוון אפרת, בתנאי דרך קשים שכללו ערפל כבד, גשם ותאורה לקויה. כ-350 מטר דרומית לצומת אפרת, סטתה הנאשמת מהנתיב, ופגעה במכונית שנסעה בנתיב הנגדי. כתוצאה מהפגיעה נהרגה נהגת המכונית שנסעה בנתיב הנגדי. יש לציין כי משפחות הנאשמת והנהגת שנהרגה מתגוררות באותו ישוב, ואף מכירות אחת את האחרת.למרות שטענה כי הסיבה לסטייה היא הירדמות הנהגת הפוגעת, לא הצליחה התביעה להוכיח זאת במהלך המשפט. "לו רק מחמת הספק", מציין השופט אברהם טננבוים, "לא ניתן לקבוע כי הנאשמת סטתה עקב הירדמות - אם כי יש ראיות כבדות משקל להירדמות זאת".
לאחר שקבע כי ק' אשמה בתאונה, פנה השופט טננבוים לדיון בעניין העונש הראוי - לעבירת הריגה ברשלנות בתאונה באופן כללי, וכן למקרה הפרטי של ק'. "ברור לכל בר-דעת, כי הפחד מעונש מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לשינוי צורת הנהיגה", קובע טננבוים בגזר הדין. "די לשם כך להבחין בשינוי צורת הנהיגה במקרים שבהם ניידת משטרה בולטת מופיעה על הכביש".
"ענישה הולמת את חומרת המעשה"
גישת בתי המשפט, כפי שהיא מתבטאת בגזר הדין במקרה של ק', היא להחמיר עם נהגים הגורמים ברשלנותם למוות. "הקטל בדרכים הוא 'רעה חולה' ויש לנסות ולמנעו בכל דרך שהיא, בין היתר, על-ידי נקיטת מדיניות ענישה ההולמת את חומרת המעשה", מציין טננבוים. "מן הראוי שהעונשים יתקרבו לעונש המקסימום ולא לעונשי המינימום".עם זאת, טננבוים - כמו שופטי תעבורה אחרים - מכיר בכך כי לכל נאשם סיפור חיים אחר, שעשוי להביא להקלה בעונש. כך מסכם השופט את המקרה של ק': "ההגנה טענה כי מדובר בנאשמת נורמטיבית, ולכך אני מסכים לחלוטין. מדובר באישה בת 55, אם לחמישה ילדים וסבתא לשישה נכדים. עברה התעבורתי מתבטא בתאונת דרכים ב-1998, בעבירה על תמרור עצור ב-2004, ועוד שתי עבירות של מעבר באור אדום כהולכת רגל משנת 2007. מסתבר (גם) שלנאשמת ישנן הפרעות אכילה קשות, עד כדי סיכון בריאותי. לטענת ההגנה, אם תיכנס הנאשמת למאסר, ייגרם לה נזק בריאותי ונפשי בלתי-הפיך".
אלא שלמרות טיעוני ההגנה להקלה בעונש, החליט טננבוים לשלוח את ק' למאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים. עם זאת, השופט מציין כי בכך למעשה נמנע מלגזור עליה את העונש המרבי הקבוע בחוק - שלוש שנים. בנוסף, נגזרו על הנאשמת שלילת רשיון לתקופה ארוכה של 18 שנה, מאסר על תנאי לשנה, וכן קנס כספי בסך 50 אלף שקל.
לפנייה לכתב/ת 
