חיבור של גוף ונפש

בזוהר אנו למדים כי הזיווג האמיתי של הצדיק הוא הזיווג עם השכינה המתוארת כבת זוגו. לפיכך, עבודתם העיקרית של המקובלים האמיתיים מיועדת "לזווג זיווגים". משמע, הכרה וחיבור הכוחות הזכריים והנקביים הפועלים בבריאה ושימת דגשים על המאפיינים והמייחדים כל אחד מהם. עניין זה מחייב התבוננות מעמיקה ורחבת היקף בחוכמת הקבלה, אך בשל היות נושא זה טעון ומורכב לאין ערוך, הוא מופיע בכתבי הקבלה בהצפנה ובאופן מקודד שזר לא יבין זאת. לכן, מה שמגיע לציבור הרחב הן אמירות פשטניות המגבילות את מיניות האדם ועומדות בקנה אחד עם המוסר הדתי הכללי. על כן, כל ההתייחסות הקבלית למיניות מופיעה בתורת הסוד בשפה גבוהה ובסמלים מקודדים.

הזכריות בקבלה מסומלת על ידי צורת הישר והנקביות על ידי צורת המעגל, ממש כמו הזרע והביצית. הזכר פורץ דרך אל המעגל הנשי ומשחרר אותו מהתפיסה המחזורית האינסופית ובכך חושף אותו אל מה שמחוצה לו. המעגל הנשי הוא מלאות הכול ותכלית השלמות, הוא השכינה השורה והאנרגיה העצומה של האהבה בהתגלמותה ממנה יוצאים חיים. אך כאשר אין הוא מזווג עם הזכר הוא נשאר-נותר שבוי בתוך האין-סוף שלו מבלי יכולת הענקת חיים. לעומתו הזכר ללא זיווג נשאר לכוד בתפיסה הלניארית שלו ושל המציאות. ללא יחסי זיווג הוא הולך לאיבוד בניסיון להשתחרר לחופשי ומחמיץ ייעודו.

יובן למעיין כי הן הזכר והן הנקבה זקוקים זה לזו לשם יישום מטרת הקיום שלהם. הצורך להיפתח ולפרוץ דרך אל האין-סוף מיוצג ע"י חיי האישות ובדברים אלו יכולים הזכרי והנקבי לשרת זה את זו - הזכר מצידו מעניק לנקבה את מטרת החיים והנקבה מעניקה לזכר את טעם החיים.

אדגיש כי חיי אישות ללא אהבה כמוהם כברכה לבטלה. אהבה אינה עניין רומנטי בלבד, היא התנאי העמוק לכך שתהיה בחינה של עבודה רוחנית המובילה להתפתחות זוגית. האהבה היא פתיחת הלב להתמסרות ולנתינה מוחלטת לזולת והיא המפתח להתפתחות אישית להכרת המסגרות ולהרחבת גבולות ה"אני" עד אשר הוא כולל את השניים באחדות אחת.

יצחק אהרון, "חכמה" המרכז לקבלה