את אלבומה השלישי החליטה רונה קינן לכתוב על פי סיפור חייו של אביה, הסופר עמוס קינן. אבל מה שנשמע פשוט וקל הסתבר כפרויקט מסע משפחתי וספרותי ענק שערכה קינן בשנתיים האחרונות, מסע שהתחיל בשלושה שירים ומסתיים באלבום "שירים ליואל".
מתוך האלבום, תוכלו להאזין היום לסינגל הראשון, "אתה מתעורר", אותו כתבה והלחינה קינן. האלבום יושק במופע חגיגי בפסטיבל ישראל ב-24
במאי.
|
| האזינו: "אתה מתעורר". מילים ולחן: רונה קינן. עיבוד: יוני סילבר, אסף תלמודי. באדיבות NMC יונייטד |
במכתב לעיתונות, קינן החליטה לכתוב על הדרך הארוכה והשתלשלות הדברים עד ליצירה של האלבום: "התחלתי לעבוד על האלבום לפני שנתיים. רציתי לבדוק אם אני יכולה לכתוב על מישהו אחר, להיכנס לנעליו ולעורו ולהיפרד לתקופה מסוימת מהעולם שלי", היא כותבת.
"כתבתי שלושה שירים על אדם בחורף חייו, הבנתי שאני יוצרת דמות והחלטתי לתת לה שם: יואל. תוך כדי שיחות ארוכות עם חברים ושותפים לעבודה, הבנתי שאני למעשה כותבת על מישהו שהוא בן דמותו של אבי. באותה התקופה אמא שלי, נורית גרץ, היתה בשלבים מתקדמים של כתבית הספר 'על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן'. עד לשלב מאוחר היא לא רצתה שאקרא את הטיוטה הראשונה, אבל הסיפורים הסתובבו בבית. חלקם סיפורים מאוד לא פשוטים לעיכול ואת רובם הכרתי עד אז רק באופן מעורפל. צללתי לתוך ארבעה חודשים של כתיבה אינטנסיבית, מסוג שלא הכרתי בפרויקטים קודמים, כי לראשונה היתה לי משימה ברורה: לכתוב סיפור עם התחלה, אמצע וסוף ודרכו לנסות להבין משהו על אבי ועל הדור שממנו הוא צמח.
"בחלק משירי האלבום אני מדברת מפיו של יואל ובעצם מגלמת את תפקידו, במקומות אחרים אני המספרת ולפעמים אני שרה מפיהן של דמויות אחרות שמדברות אל יואל. בשיר אחד או שניים אני אפילו מככבת בתפקיד עצמי - בתו. דמיינתי אלבום מתוזמר וצבעוני, שבקצהו האחד יש בחורה שיושבת עם גיטרה ושרה ליד מדורה ובקצהו האחר תזמורת ששוגרה במנהרת הזמן מתוכנית ספיישל של הטלוויזיה הישראלית בשנות השישים או השבעים".
אתה מתעורר
הכרית לידך עדיין חמה
כולנו יודעים שזה שקר
היא הלכה לפני שנים
אבל כמו כאב רפאים
הכרית לפעמים עוד חמה
אתה מתרגל ישיבה במטבח ודברים אחרים
שעושים אנשים בגילך
אין לזה סיבה
זה מעביר את הזמן ועובדה שעברו כבר שנים
אל תהפוך לאיש עצוב מהשיר
תן לי סיבה להאמין
שהעצב יש לו סוף
אתה מצלצל אליה כל יום באותה השעה
זה כמו להאכיל דגים באקווריום
אין לזה תמורה
מה גם שהיא מזמן לא גרה כאן
אז אני עונה בכל יום באותה השעה
לא הייתי רוצה לקלקל את השגרה שלך
נכון, זה משונה
אבל קרו כבר דברים משונים מאלה
ויש בזה נחמה
אתה ואני כמו שתי צלחות לווין
בחלל הבודד
מחכות שיגיע סימן
אל תהפוך לאיש עצוב מהשיר
תן לי סיבה להאמין
שהעצב יש לו סוף
אתה גוזר ושומר ידיעות מצחיקות בעיתון
דברים שאפשר בלעדיהם
אבל נעים יותר איתם
הם ממלאים את הבית בשולי ובתפל
אתה מתבונן
בכתם קפה על שולחן במטבח
פתאום הוא גדל וממלא את החדר
זוחל על הקירות
שולח זרועות ארוכות וחונק אותך לאט
אז אתה מצלצל באיחור לא אופייני
אנחנו שותקים ואז אתה מצטט לי שיר של אבידן
אם כך ואם כך
הכתם נשאר על הקיר
אתה ואני כמו שתי צלחות לווין
בחלל הבודד
מחכות שיגיע סימן
אל תהפוך לאיש עצוב מהשיר
תן לי סיבה להאמין
שהעצב יש לו סוף
