מחקר: ריכוז הכספית הרעילה בטונה עולה

ריכוזי הכספית בדגי הטונה הניצודים בצפון האוקינוס השקט נמצאים במגמת עלייה - כך עולה ממחקר מקיף שבוצע על ידי המכון הגיאולוגי האמריקני. הכספית היא מתכת רעילה שגם כמויות קטנות שלה הנכנסות לגוף בגיל מוקדם, עלולות לגרום לפגיעה מוחית והתפתחותית. זו הסיבה שממשלת ארצות הברית הזהירה נשים הרות וילדים מאכילת דגים מסויימים מאז 2004.

על פי המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב עת מדעי העוסק בביוכימיה (Global Biogeochemical Cycles), ב-15 השנים האחרונות נרשמה עלייה של 30 אחוז בריכוז הכספית בדגי הטונה שמקורם בצפון האוקינוס השקט. על פי הנתונים, ריכוז הכספית צפוי לגדול בעוד 50 אחוז עד שנת 2050 והדבר קשור להמשך הקמת תחנות כוח פחמיות בסין ובמדינות אחרות.

הכספית הופכת לרעלן כאשר היא עוברת שינוי כימי על ידי בקטריה. החומר החדש שנוצר קרוי מתיל-כספית (CH3Hg). עד כה ידעו מדענים שהשינוי הזה מתרחש במקווי מים מתוקים - אגמים, מאגרי מים ונחלים. זו הסיבה שבארצות הברית קיימת אזהרה מפני אכילת דגים הנלכדים במקורות מים מתוקים באופן עצמאי. המחקר הנוכחי הראה לראשונה כי התהליך הכימי הזה מתרחש גם בסביבה הימית.

המקור: תחנות כוח פחמיות בסין

המקור לכספית באוקינוס השקט הוא באסיה. החומר נפלט, בין היתר, מארובות של תחנות כוח פחמיות - סין חונכת תחנה חדשה כזו מעט אחת לשבוע - וממשרפות לייצור מלט. גזים וחלקיקים שנפלטים מהארובות מרחפים ומתעופפים ברוח מעל האוקינוס, וגשמים מורידים אותם לתוך המים. זרמים ורוחות מסייעים לרעלים להתפזר בים ולהצטבר במפרצים בריכוזים גדולים.

במים, נטמעת הכספית בתוך מערכות אקולוגיות ימיות. תחילה היא חודרת לגופם של מיקרו-אורגניזמים זעירים בים, שאוכלים צמחים ואצות שספגו את החומר.

יצורים גדולים יותר ודגים אוכלים את המיקרו-אורגניזמים, והכספית חודרת לגופים. הטונה היא טורף שנמצא גבוה בשרשרת המזון הימית, וככל שהוא אוכל יותר דגים קטנים, כך נצברת בגופו כמות הולכת וגדלה של כספית. באופן דומה, כמויות גדולות של כספית נמצאות בגופם של כרישים ולוויתנים. על פי הנתונים, כ-75 אחוז מכל החשיפה של בני האדם לכספית מקורה באכילת דגים.  

דגי טונה בשוק בטוקיו (צילום: זאב רובננקו)

בכל הקשור לתחנות הכוח הסיניות הרבות, הדגש העולמי ממוקד בפליטת גזי החממה. אם תפחית סין את שיעור פליטת הגזים, תפחת גם כמות הכספית הנפלטת מהארובות. כדי שתוכל לעשות זאת, צריכה סין סיוע טכנולוגי רב והשקעות גדולות בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. סין טוענת שאין לה את הכסף להשקיע את הכסף בפרוייקטים שכאלה, ושהיא חייבת להמשיך ולהרחיב את משק החשמל שלה באמצעים מזהמים כדי שתוכל לשמור על יציבות הכלכלה שלה בעולם תחרותי. השורה התחתונה היא שבעיית ריכוזי הכספית בטונה תיפתר כנראה רק בצמוד לפיתרון שיימצא לבעיית גזי החממה הסיניים.

ומה בישראל?

הכספית נמדדת ביחידות המכונות PPM. המלצות הוועדה האירופית של מדינות השוק המשותף הגדירו כמות של מעל ‭0.3PPM‬ ככמות גבוהה. הסוכנות להגנת הסביבה, המסונפת למינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ממליצה זה שנים על גבול של ‭0.2PPM‬ לק"ג דג - אך המלצתה לא התקבלה. בארץ, כמו בארה"ב, משרד הבריאות מעמיד את קו הגבול ברמה של ‭1PPM‬ לק"ג.

בכתבה של שושנה חן, שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" אשתקד נטען כי ייתכן שהתקן הישראלי ליברלי מדי. בכתבה צוטט הטוקסיקולוג פרופ' שמואל ינאי מהפקולטה להנדסת ביו־טכנולוגיה ומזון בטכניון, שכינה את התקן הישראלי "פשרה לא סימפטית": "‭1PPM‬ הוא גבול שעל־פי חשבוני לא יגרום לאדם נזק אם יאכל דג בכמות של 50־60 גרם ביום", אמר ינאי. הוא הסביר שבדגים רבים יש כספית על גבול ה־‭0.5PPM‬ לק"ג, ואם יונהג גבול נמוך יותר דגים רבים ייאסרו לשימוש, והדבר יפגע בענף.

בשירות המזון של משרד הבריאות גוננו בכתבה על ההחלטה ואמרו כי התקנים מתייחסים לכלל תכולת הכספית ולא לריכוז הרעלן מתיל-כספית, ובכל אופן מדובר בתקן מקובל בעולם. "כל הטונה בישראל מיובאת. כל המשלוחים המיובאים מלווים בתעודת משלוח ובתוצאות בדיקות כספית, עליה אנחנו מסתמכים בעיקר לעתים גם מתבצעות בדיקות מעבדה מיוזמתנו", אמרו במשרד הבריאות.

ד"ר אהרן דותן, ביולוג ימי מעמותת "אדם טבע ודין" שצוטט באותה כתבה ציין כי 1PPM הוא אכן התקן המקובל ברוב המדינות בעולם, "והוא גם מומלץ על־ ידי ארגון הבריאות העולמי".‭

הגבול המומלץ של ה־FDA לאוכלוסייה רגילה הוא 340 גרם דגים (לא רק טונה) לשבוע. רשויות הבריאות הקנדיות = המחמירות יותר - הרחיבו את המלצות הצריכה לילדים: עד גיל 4 הם ממליצים על צריכה של לא יותר מ־75 גרם טונה לשבוע, ובגילאים 4־‭- 8‬ לא יותר מ־150 גרם טונה לשבוע.

החברות בישראל: אנו עומדות בתקן

החברות המובילות המשווקות טונה בישראל מצהירות כי המוצרים שלהן נקיים מכספית. חברת "סטארקיסט" למשל טוענת כי המוצרים שלה מכילים כמות אפסית של החומר - "פי 10 פחות מהתקן המחייב של ה-FDA - רשות המזון והתרופות האמריקנית - ופי 20 בקירוב פחות מהתקן הישראלי", לדברי החברה.

ד"ר מיכה פלד, טכנולוג המזון של החברה אמר ל-ynet כי מקורם הגיאוגרפי של הדגים שמייבאת החברה מגוון, אך כולל גם את אזור צפון האוקינוס השקט. עם זאת הוא הדגיש כי מוצרי החברה לא רק שעומדים בתקן הישראלי אלא נמוכים ממנו בהרבה. עוד אמר פלד כי סוג הדג שדגה "סטארקיסט" - SKIPJACK - והעובדה שדגים אותו בגיל צעיר יחסית של שנה בקירוב, מבטיחה שכמות המתכות והכספית שהוא צובר קטנה מאוד, לבטח ביחס לדגים שניצודים בגיל חמש למשל. 

פלד ציין כי העיבוד הראשוני של הדגים נעשה בדרום אמריקה או בתאילנד במפעלים הנדרשים לעמוד בתקן האיחוד האירופי, שמחמיר פי כמה מהתקן הישראלי. "במפעלים יודעים שאם ישנה אצווה שאינה עומדת בתקן, השירות הווטרינרי במשרד הבריאות לא יאפשר לייבא אותה לישראל", אמר פלד. הוא הדגיש כי בדיקות שנעשות עוד בחו"ל פוסלות כל אצווה שאינה עומדת בתקן, וממילא הבדיקות מגלות כי חומר הגלם ברובו מכיל כמות הקטנה פי 20 בקירוב מהתקן הישראלי.

בחברת "ויליפוד" אמרו כי הטונה שהם מייבאים לישראל מגיעה מאזור הפיליפינים ותאילנד כמוצר מוגמר. "היצרן מתחייב בפנינו שהוא עומד בתקנים ובנוסף אנו מבצעים בדיקות מעבדה מדגמיות", ציינו בחברה.