יישובי הגבול יחשיכו הגדרות: 'אין תקציב לביטחון'

כל היישובים שנמצאים לאורך גבולות ישראל יחשיכו ביום שלישי את תאורות הגדר ההיקפית שלהם, במחאה על אי-העברת תקציבים לצורכי ביטחון.

משרד הביטחון מעביר מדי שנה למועצות האזוריות תקציב ייעודי למרכיבי ביטחון, תקציב שבמרכז המועצות האזוריות מגדירים כהכרחי להגנה על כל יישוב שנמצא בגבול. השנה, טוענים במרכז, משרד הביטחון החליט שלא להקצות את התקציבים למרכיבי ביטחון ובמקום זאת העביר רק 26 מיליון שקלים מתוך 67 מיליון ליישובי עוטף עזה, לאור המצב המיוחד בדרום, ולחלקים בודדים ליישובי יהודה ושומרון.

יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שמוליק ריפמן, אמר ל-ynet כי מזה זמן רב הם מתריעים בפני משרד הביטחון על היעדר אמצעי ביטחון ביישובים החשופים כל העת לאיומים ביטחוניים. "את הפיגוע שהיה בבת עין לפני כחודש ניתן היה למנוע אילו הוקמה ביישוב גדר היקפית", טוען ריפמן, "אבל גם אירוע טראגי זה לא שינה את המדיניות האטומה של משרד הביטחון". ריפמן, ראש מועצת רמת נגב שיישובים רבים בה גובלים במצרים, אמר כי אין בכוונת המרכז להשלים עם הקיצוץ התקציבי, וכי אנשיו ייאבקו עד שיושג תקציב להגנה על היישובים.

התקציב שמעביר משרד הביטחון מדי שנה מממן מרכיבי ביטחון כגון גדר, שער חשמלי, עמדת שמירה, תאורה היקפית, מחסן נשק, רכב ביטחון ורכז ביטחון. ריפמן אומר כי בלי מרכיבים אלה, שעולים מיליוני שקלים מדי שנה, לא ניתן יהיה להגן על היישובים הסמוכים לגבול, המתמודדים מדי יום עם סכנות של מסתננים, הברחות וחדירות מחבלים.

"אין ברירה - ננצח גם את הקרב הזה"

בעוטף עזה, שם נהנים ממעט התקציב שניתן, ישנם יישובים שקיבלו תקציב וכאלה שלא. במועצה האזורית אשכול רק היישובים בטווח של 4.5 קילומטר מהגבול קיבלו תקציב. "אבל מה נעשה עם שאר היישובים"? תוהה ראש המועצה חיים ילין, "אין תקציב לתאורת גדר, אין תקציב לתחזוקת רכבי הביטחון. החלוקה הזו של 4.5 קילומטר מול כל היישובים לא מקובלת עלינו. כבר מצאנו מסתננים 15 קילומטר מהגבול. אנחנו למודי קרבות וגם את הקרב הזה אנחנו צריכים לנצח כי אין ברירה. אלה יישובים שמחזיקים את מדינת ישראל מבחינה ביטחונית".

ובצפון, ביישובי המועצות האזוריות מעלה יוסף, מטה אשר, מבואות החרמון, גליל עליון ומרום הגליל יחלו השיבושים במערכי הביטחון בצורה הדרגתית כבר הערב. ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, אבי קרמפה, המשמש גם כיו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון, אמר ל-ynet: "בניגוד לתקציבי החינוך והרווחה,

תקציבי הביטחון מועברים בצורה לא ישירה. אנו תלויים בהעברת הכספים ממשרד הביטחון ופיקוד העורף. ההשבתה צפויה לכלול את החשכת הגדרות ביישובים, הפגיעה במרכיבי הביטחון נאמדת בכל אחת מהמועצות בסכומים הנעים בין 400 אלף ל-500 אלף שקלים ותפקידם לממן את תאורת הגדרות, הג'יפים של רכזי הביטחון, אחזקת מחסני הנשק, ומערכות הכריזה".

בשנים קודמות היו עיכובים בהעברת הכספים עד לראשית חודש פברואר, אך מעולם לא היה איחור של כמעט חצי שנה. "בהרמת הכוסית אצל אלוף פיקוד הצפון ביום העצמאות האחרון, הודענו לאלוף גדי אייזנקוט בהתרעה של שבועיים כי במידה ולא יפעלו במשרד הביטחון ובפיקוד העורף להעביר את הכספים אנו נפתח בהשבתה שתכלול את כל מרכיבי הביטחון והשבתה זו אכן עומדת בפתח", סיפר קרמפה.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תקציב אחזקת מרכיבי הביטחון עומד על כשבעים מיליון שקלים לשנה. תקציב זה מגיע ישירות מהאוצר לתקציב פיקוד העורף. עד כה לא הועבר התקציב מהאוצר. פיקוד העורף הפנה מתקציבו 25 מיליון שקלים כדי לתת תשובה ליישובי עוטף עזה. מדובר במענה חלקי בלבד".

ממשרד האוצר נמסר: "תקציב פיקוד העורף, ככלל תקציבי הממשלה וביניהם תקציב משרד הביטחון, מתוקצב על-ידי משרד האוצר. תקציב פיקוד העורף לשנת 2009, כפי שאושר על-ידי הממשלה ביום 24.8.08 ובהתאם לסיכומים בין משרד הביטחון למשרד האוצר, עומד על 257 מיליון שקלים. משרד הביטחון ופיקוד העורף, הם הגורמים המקצועיים האמונים על נושא העורף וקובעים את חלוקת התקציב לשימושיו השונים וביניהם אחזקת מרכיבי הביטחון, ולא משרד האוצר כפי שנרשם בטעות. על כן, לא ברורה לנו טענת משרד הביטחון בדבר אי העמדת תקציב לנושא - היה ואחזקת מרכיבי הביטחון נמצאת בראש סדרי העדיפויות של משרד הביטחון ופיקוד העורף , יש באפשרותם להקצות לכך תקציב מהמקורות שהוקצו להם וזאת בהתאם לשיקוליהם ולהחלטתם. למשרד האוצר אין כל נגיעה להחלטה זו".