בית משפט השלום בתל אביב החליט שלא להרשיע את אדם אשר צפה במחשבו בתמונות וסרטים בהם נראים קטינים מקיימים יחסי מין מהאינטרנט בעבירות של החזקה ופרסום של פרסומי תועבה. במקום זאת, יועמד הנאשם למבחן.
המדינה טענה כי הנאשם הוריד פעמים רבות באמצעות תוכנות שיתוף קבצים, אלפי תמונות וסרטים בהם דמויות של קטינות וקטינים, הנראים מקיימים יחסי
מין מסוגים שונים, וכי בהזדמנות אחת, אף שיתף באמצעות הרשת אדם אחר בחלק מהחומר. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בהסדר טיעון שנחתם בינו לבין המדינה. השופט דן מור קבע, כי למרות שהנאשם הודה במיוחס לו, הרי שספק אם המעשים בהם הודה אכן מהווים עבירה.
על פי החוק, פרסום והחזקה של פרסום תועבה הינם עבירה. במקרה זה, נקבע כי גם אם התמונות וקטעי הוידאו אכן מהווים 'פרסום תועבה', הרי שקיים ספק האם הנאשם 'החזיק' ו'פרסם' חומרים אלו.
"הנאשם הוריד את התמונות מהאינטרנט ביושבו בחדרו מול מסך המחשב, ואין לו כל קשר ישיר עם המצולמים או עם אלו שפרסמו את החומר ברשת, כך שאיש לא נפגע באופן ישיר ממעשיו. אמנם, לא ניתן להתעלם מהפגיעה בקטינים ובבגירים המצולמים מניצולם לצורכי הצילום, אך החוק אינו אוסר על צפייה בחומר תועבה, על פי החלטת השופט.
החוק אוסר על החזקת פרסומי תועבה, אך במקרה זה, לא ניתן לראות בנאשם כ'מחזיק' ", קבע השופט מור. זאת, כיוון שכלל לא ברור אם הנאשם העביר את התמונות מהרשת לכונן הקבוע במחשב האישי שלו, או האם שיתוף הקבצים מעביר באופן קבוע את הקבצים לכונן המחשב.
עורך הדין יעקב שקאלר, סניגורו של הנאשם, אמר כי מדובר בהחלטה אמיצה של בית המשפט, וסעיף שהוא כשלעצמו ספק חוקתי, ו"אנו מברכים על ההחלטה", אמר שקאלר.
"כשלוחץ הנאשם על העכבר ומעלה תמונה או סרטון על מסך המחשב, אין הוא "מחזיק" דבר. החומר, בצורתו כביטים אלקטרונים, מגיע משרת רחוק, ספק אם בארץ, או במעבר ממספר שרתים, לצפייה על מסך המחשב. כזכור - הצפייה אינה אסורה. ה"גלישה" ברשת, בחיפוש אחרי תכני תועבה - אינה אסורה" כתב השופט.
הנאשם אינו שולט בקבצים, על פי השופט, אינו יודע היכן הם ממוקמים, וקיימת אפשרות כי הם יוסרו מהשרת בכל רגע נתון. בנסיבות אלה, לא ניתן לראות בנאשם כמי שמחזיק בקבצים אלו, כנדרש בחוק.
לגבי עבירת פרסום חומר התועבה, נקבע, כי לא הוכח כי העברת הקבצים לאדם אחר עלולה היתה לפגוע באדם זה כנדרש בחוק, שכן בנסיבות המקרה ניתן להניח כי ההיפך הוא הנכון, וכי הנמען אף ביקש במפורש או במשתמע לקבל אליו חומר זה.
כך נקבע כי בנסיבות אלו אין מקום להרשיע את הנאשם, והוחלט להעמידו במבחן לתקופה של שנה אחת.
בפרקליטות מחוז תל-אביב זועמים על ההחלטה, ומתכוונים להגיש ערעור, כך אמר התובע יוסי קורצברג ל-ynet. עוד התבטא בנושא, ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד שטעו כי "מעבר לפרשנות המוטעית של החוק, יש פה עידוד לא מובן למי שעושה שימוש בשוק הענק והמתועב של ניצול ילדים".
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
