הזמנה למרד נישואים
על כל מי שטובת המדינה ואזרחיה לנגד עיניו להכריז על מרד ברבנות ולסרב לנהל ענייני משפחה דרך רישומיה, עד שתכיר בזכותו של כל אזרח במדינה להתחתן כראות עיניו
יש ליהודים בהחלט סיבה לגאווה בדת ובתרבות שפיתחו. אני אוהב את היהדות, את הגישה הבריאה שלה לחיים, את השכלתנות, את קידוש החירות האישית והקבוצתית, את הדינמיות של ההלכה, את החגים. אבל אם אנחנו חפצים שילדינו לא יפנו לה עורף ולא יראו בה כוח מדכא, עלינו למרוד בתכתיב שהופך אותה לדת מדינה השולטת בחיינו.
עם ייסוד המדינה החליט בן גוריון לאחד את הדת והמדינה. ייתכן שהדברים היו נכונים לזמנם ולתקופתם. ייתכן אפילו שההחלטה הייתה הכרחית כדי למנוע ניכור של היהדות הדתית הציונית. אולם הגיע הזמן לבנות מסד חדש ליחסים בין דת ומדינה. לממסד האורתודוכסי אין כבר מונופול על היהדות כאן ובעולם. למתחריו – הזרמים הקונסרבטיביים והרפורמים, וגם לחילונות כעמדה אידיאולוגית – יש עוצמה גוברת והולכת, בעיקר בקרב יהדות ארצות הברית ואירופה, אבל גם בישראל.
יותר מכך: העולם כולו השתנה. הדת איבדה את מקומה המוביל ביחסים בין אנשים. הרעיון של נישואים בין-דתיים, בין עדות ובין זרמים שונים באותה דת, ושל בחירה אישית בסוג הטקס ומהותו, מקובל היום בכל ארץ מתקדמת בעולם.
השליטה המתמשכת של הרבנות בחיינו היא הפרה של זכויות יסוד אנושיות, ונכונות המדינה לקבל את תכתיביה עם מי להינשא וכיצד מנוגדת לכל עיקרון דמוקרטי. אין זה סוד שהממסד הרבני משיג את מטרתו דרך המפלגות הדתיות, המוכרות את כוחן הפוליטי תמורת הכרה בתכתיבים הישנים. לפיכך הדרך היחידה לצאת מן המלכוד ולאלץ את הפוליטיקאים לשנות את החוק היא מרד צרכנים. ולעניין זה כמעט כולנו צרכנים – לנישואים, לגירושים, לרישום ילדים בתעודת הזהות ועוד.
על כל מי שטובת המדינה ואזרחיה לנגד עיניו להכריז על מרד ברבנות ולסרב לנהל ענייני משפחה דרך רישומיה עד שתכיר בזכותו של כל אזרח במדינה להתחתן כראות עיניו – בנישואים אורתודוכסים, קונסרבטיביים, רפורמים, בודהיסטיים, או חילוניים לחלוטין. רק אז, כאשר הממסד הדתי יבין שהוא עלול לאבד את השליטה בכל מערכת החיים האישיים, גם של אלה מאיתנו שמעוניינים בברכתו, יוכלו דברים להשתנות. בואו נחרוג הפעם ממנהגנו הצייתני ונמרוד במלכות. לא מדובר במהלך אלים אלא במרד של שלום: לא נשתף פעולה, לא נלך לרבנות, עד שהמצב ישתנה.
מי שהחותם הרבני עדיין חשוב לו אבל מאמין בדמוקרטיה יעשה זאת רק כדי להניע את גלגלי המערכת לשינוי. מי שמרגיש שיישאר יהודי גם אם הרבנות הראשית לא תצרוב זאת בעורו, יוכל להתחתן כאוות נפשו גם בעתיד, ולהירשם בעירייה כנשוי.
רבים יתהו איך ניתן לשמור על ישראל כמדינה יהודית אם מפקיעים את הנישואים מידי הרבנות. התשובה הברורה היא שכבר עכשיו הרבנות אינה מופקדת על שמירת היהדות של המדינה.
ישראל מכניסה מדי שנה על פי חוק השבות אנשים רבים שיהדותם מפוקפקת, שהם יהודים רק כי סבם וסבתם היו כאלה, או שהתחתנו עם יהודים ויהודיות. כולם יהודים בעיני עצמם אם כי הרבנות אינה מכירה ביהדותם. דווקא הכרזה על התרת נישואים אזרחיים תמשוך למדינת ישראל יהודים רבים החוששים היום להגיע לכאן כי בני זוגם אינם יהודים, או כי המדינה מצטיירת בעיניהם כתיאוקרטיה.
נישואים אזרחיים דווקא יחזקו את הציבור היהודי, גם אם במחיר החלשת הזיקה האקסקלוסיבית לאורתודוקסיה הרבנית. ואם היהדות הרבנית מוטרדת ממגמת הפלורליזם וחוששת לטהרתה (בצדק, מנקודת ראותה), שתתכבד ותנהל ספרים משלה. זה לא תפקידה של המדינה.
פרופ' דרור זאבי, המחלקה למזרח התיכון, אוניברסיטת בן-גוריון
לפנייה לכתב/ת 
