שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב הצבאי קבע שאמך אלמנה? אז מה
    אשת חייל צה"ל שנהרג במלחמת יום כיפור קיבלה היתר נישואין מהרב הצבאי הראשי ואף נישאה בשנית. כשביקשה בתה להתחתן, רשם הנישואין העלה ספקות באשר לכשרות אישור הרב הצבאי - ושלח אותה לבירורים. לתשומת לב מקבלות היתר עגינות

    ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אנחנו מעדיפים להיות עצובים באופן ממלכתי, לכן דחיתי בשבוע את פרסום הסיפור המובא כאן, שמעלה שאלות רבות.

     

    הובא לידיעתי פסק דין המופיע בספר פסקי דין לדיני ממונות ולבירור יוחסין כרך ז' בהוצאת הנהלת בית דין צדק ירושלים. פסק הדין, שניתן לפני מספר שנים, מופיע תחת הכותרת הבאה: 'שאלת כשרות בת של עגונה שהותרה ע"י רב צבאי'. הכותרת כשלעצמה כבר רומזת על הסערה העומדת להתרחש; מישהו שואל שאלות ומהרהר אחר כשרותה של בת שאמה הותרה על ידי רב צבאי. מה יש כאן לשאול שאלות?! האישה הותרה להינשא על ידי הרב הצבאי הראשי. נקודה. סוף פסוק.

     

    להלן אצטט ואסביר. פסק הדין מופיע באתר מרכז צדק לנשים וניתן לעיין בו.

     

    תחת הכותרת של 'נושא השאלה' נכתב כך: "בחקירת ייחוסה של הכלה גב' א' התברר שאמה נישאה לאביה אחרי שקבלה מהרב"צ הראשי דאז פירון תעודת חלל על בעלה הראשון. בירור הנסיבות על פטירת הבעל העלה כי הוא 'זוהה' בתוך טנק שרוף על סמך פרטי לבוש שנמצאו בין הגחלים השרופים, כשבוע לאחר שריפת הטנק. אין אפשרות של עיון בתיק הצבאי על כל פרטיו, מלבד אישור הרב"צ הנ"ל שנמצא בתיק הנישואין של אמה שעל פיו הורשתה להינשא".

     

    הסבר: חייל נשרף בטנק במלחמה (כפי הנראה מדובר במלחמת יום כיפור בשנת 1973). גופתו זוהתה (עד כמה שניתן היה לזהות) על ידי הרב הצבאי הראשי דאז, הרב פירון, בעיקר על סמך פרטי הלבוש שנמצאו בין הגחלים השרופים. במקרה שלפנינו האישה קיבלה תעודת חלל, כלומר: נקבע סופית שהבעל שלה מת, והותר לה להינשא. האישה נישאה כדת משה וישראל (בהתאם לתעודת החלל שקיבלה מהרב"צ הראשי) והביאה לעולם בת. לימים פנתה הבת לרושם נישואין על מנת להינשא כדת משה וישראל. רושם הנישואין ראה שאימה קיבלה היתר נישואין מהרב הצבאי הראשי והחליט שזה לא מספיק. למה לא לחטט קצת? רשם הנישואין היפנה אותה כפי הנראה לבית דין פרטי לבירור יוחסין. בית הדין התבקש להביע דעה על פסק הדין של בית הדין הצבאי שהתיר את העגונה ולברר אם פסק הדין נראה לו או לא.

     

    "להפנות את הכלה לרבנות עם רב ירא שמיים"

    תחת הכותרת "החלטה" נכתב כך: "אין להסתמך רק על אישור הרב-הצבאי, ויש להפנות את הכלה הגב' א' לרבנות פלונית שם מכירים את המשפחה ויש שם רב ירא שמיים".

     

    הסבר: בית הדין אינו מוכן לקבל את תעודת החלל שניתנה לאמה לאחר המלחמה, ולא מוכן להסתמך על האישור של הרב הצבאי הראשי. בית הדין רומז לכך שכשרותה של הכלה מוטלת בספק (אולי ממזרת?) משום שבעלה הראשון של האם עודנו בחיים, או היה בחיים כשאשתו הרתה לגבר אחר. זאת, למרות שהרב הצבאי של צה"ל קבע שהוא נשרף בטנק ואינו בין החיים. נראה שבית הדין הנדון כנראה מפקפק בסמכותה של הרבנות הצבאית ודורש מקור הלכתי נוסף, ואולי אפילו מעלה שאלות על יראת השמיים של הרב הצבאי הראשי.

     

    תחת הכותרת של "מקורות הלכתיים" נכתב כך:

    "בשולחן ערוך... 'מצאוהו הרוג או מת, אם פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימים והכירוהו בהם שהוא פלוני מעידין עליו, ואם ניטל אחד מאלו אע"פ שיש להם סימנים מובהקים ביותר בכליו אינם כלום... אין מעידין עליו אלא אם כן מצאוהו תוך שלושה ימים אחר הריגתו או אחר מיתתו, אבל אחר שלושה אין מעידין עליו מפני שפרצוף פניו משתנה... בנידון דידן שלפי מה שידוע גופו של החלל נשרף בטנק, ונשארו רק פרטי לבוש שלו, והזיהוי נעשה כשבוע אחרי הריגתו, בכהאי גוונא (בכגון זה) פסק בשולחן ערוך שאין מעידין עליו. אמנם יתכן שההיתר התבסס גם על עדויות של חברים שראוהו בתוך הטנק בשעה שהתפוצץ על יושביו, אך זאת לא ראינו ולא שמענו".

     

    הסבר: מתוך ההלכה עולה כי לא ניתן להתיר אישה מעגינות כשבעלה נשרף וגופתו נמצאה למעלה משלושה ימים לאחר שנשרף. וגם אם הייתה סמכות הלכתית שמצאה דרך הלכתית לפתור את העניין – בית הדין אינו בטוח שניתן לסמוך על כך.

     

    יש כאן הרבה שאלות: מה זה 'בית הדין לדיני ממונות ולבירור יוחסין'? האם זהו בית דין רשמי של מדינת ישראל? מהן סמכויותיו לגבי תושבי מדינת ישראל? מי שלח את הכלה הזאת לשם, ולמה? האם רושם הנישואין של הרבנות שלח את הכלה לשם במקום לשלוח אותה לבית הדין הרשמי?

     

    כמובן היינו רוצים גם לדעת איפה הבחורה הזאת היום. האם היא 'הותרה' מחשש לממזרותה? האם היא ברחה מן הארץ ומסתתרת לה אין שם בעולם, או האם היא קפצה מן הגג אחרי שרמזו לה שהיא ממזרת?

     

    תגובות

    דוברת בתי הדין הרבניים, אפרת אורבך, מוסרת כי "בית הדין לדיני ממונות ובירור יוחסין אינו באחריותו של בתי הדין הרבניים".

     

    הרב יהושע לוין מנהל בית הדין לדיני ממונות ובירור יוחסין מסר את הדברים הבאים: "אכן, אני זוכר את המקרה, וזהו סיפור כואב במיוחד. הכלה הגיעה לרושם הנישואין ובידה מסמך מעורפל מאד שיש בו היתר גורף של הרבנות הצבאית שכלל הרבה נשים. רושם הנישואין הבין שהמסמך הוא בעייתי מבחינה הלכתית, ועל כן היפנה את הכלה לבית הדין שלנו לבירור העניין.

     

    "אמנם אנחנו בית דין פרטי אך רושמי נישואין שולחים אלינו מקרים מיוחדים מאחר ואנחנו זריזים יותר מאשר בתי הדין הרבניים ורושמי הנישואין סומכים עלינו.

     

    1. אין לנו סמכות לאסור או להחמיר, הבאים

    בשערינו הם רק הפונים מרצונם הטוב, בכל מקרה המילה האחרונה היא של בית דין רבני איזורי. הרושמים מפנים אלינו מפני שבטיפול קצר הם יכולים להתיר ולהקל ללא חשש, עם פסק מנומק, ובמקרה דנן תוך יום אחד קישרנו את רשם הנישואים עם הרב שרשם את האם לנישואין מאחר וסברנו שהם בוודאי זוכרים את המקרה הטרגי ואנו סומכים על יראת השמיים שלהם.

     

    2. היות ומאז עברו כבר תשע שנים ולא חזרו אלינו אף אחד מבני המשפחות, יש יסוד סביר להניח שהחתונה התקיימה במועדה ללא עיכובים. על כל פנים, מעולם לא קבלתי תלונה על פסיקה מצד בעלי התיק עצמם. הסיפור כפי שמופיע בספר לוקה בחסר מעט, בפרטים שהיו יכולים להניח את הדעת, אך היה קיים חשש לגילוי פרט מזהה על מי מדובר, ולכן כתוב בשפה קצרה ופסקנית כדי להדגיש את הפן ההלכתית המחודש בלבד".

     

    רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הרב הצבאי קבע שאמך אלמנה? אז מה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים