בשנים האחרונות, מרשם האוכלוסין העדכני זמין להורדה באינטרנט וברשתות שיתוף הקבצים. דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ה') חשף ליקויים
בשמירה על אבטחת המידע של המאגר על ידי משרד הפנים, ובהם שאילתות שבוצעו במאגר ונרשמו על ידי אנשים שנפטרו. כלומר, נעשה שימוש לא מורשה במאגר.
| המבקר |
|
| כישלון חמור בהגנה על פרטיות האזרחים / אהוד קינן |
|
בדו"ח מבקר המדינה נכתב כי מרשם האוכלוסין מופץ ברשת לכל דיכפין, ואין חקירת משטרה בנושא; לביטוח לאומי אין נהלים ומבנה ארגוני המאפשרים ביקורת ראוייה על חיפושים שנעשים במאגר הנתונים שלו. המבקר ממליץ לתקן את הליקויים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בחודש אוקטובר האחרון התקבל בקריאה ראשונה חוק המאגר הביומטרי, הקובע כי כל אזרח יחוייב לשאת תעודת זהות עם מידע ביומטרי (טביעות אצבע וצילום ממוחשב של הפנים), וכן יוקם מאגר שיכלול את כל הנתונים הללו.
אוניברסיטת תל אביב אירחה הבוקר (ה') דיון רב משתתפים בנושא החוק, אותו ניהל ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים, ובו נידונו היבטי הפרטיות של החוק, וכן המצב החוקי של מאגרים ומסמכי זיהוי ביומטריים בעולם, על פי מסמך
שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
פיגועי ה-11 בספטמבר זירזו את החקיקה במדינות שונות בעולם, והקמת מאגרים. יחד עם זאת, המאגרים במרבית המדינות המאגרים מתייחסים לרישום פלילי, ולמהגרים ומבקרים מחוץ למדינה ולא לכלל תושבי המדינה. המדינה היחידה שמחייבת נשיאת תעודות זיהוי ביומטרי לתושביה היא הונג קונג.
במדינות אחרות המידע נאסף באופן וולנרטי ואין חובה על כל אזרח לספק את הפרטים, זאת בניגוד להצעת החוק הישראלית שקובעת עונשי מאסר למי שיסרב למסור פרטי מידע ביומטרי למאגר. אנגליה נמצאת בתהליך חקיקה אך נכון להיום אין בה חובה לקיים מאר כזה ולשאת תעודות זהות.
היכן תידון הצעת החוק אם יעבור קריאת רציפות? יתכן שההצעה תועבר לוועדת החוקה, אך יתכן גם שיועבר לדיון בוועדת המדע של הכנסת, בראשותו של מאיר שטרית, שהיה שר הפנים שקידם את הצעת החוק הממשלה הקודמת. אם שטרית יבקש זאת, הדבר טעון אישור של יושב ראש וועדת חוקה, דוד רותם מקדימה, או אישור של ועדת הכנסת.
עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת הצביעה על הסעיף שקובע ש"לא ייעשה שימוש במאגר", ואמרה שהסעיף הזה כולל סייגים, ופתוח לשימוש לא רק על ידי משרד הפנים לצורך רישום אוכלוסין אלא גם למשטרה ולשב"כ.
דסי גרינברג מהמטה ללוחמה בטרור, אמרה שעמדתו העקרונית של המטה היא שהוא יכול לפעול גם ללא מאגר. היא ציינה במהלך הדיון כי מידע ביומטרי ניתן להוצאה גם מתמונה בעיתון, בהינתן האלגוריתם הנכון. עם זאת, לדבריה התקבלה החלטה לתמוך במאגר לאחר דיונים טכנולוגיים שנעשו במטה.
הדאגות לגבי אבטחת המאגר מבוססות על המציאות, אומר יורם הכהן ראש הרשות למשפט וטכנולוגית מידע במשרד המשפטים. "בניגוד למרשם אוכלוסין, מידע ביומטרי שהולך לאיבוד זה טוטאל לוס. לא ניתן לתקן את זה אם זה הולך לאיבוד. לא ניתן לשנות מידע ביומטרי של אדם”, הוא אומר, "האתגר של אבטחת המידע הוא עצום, והכלל אומר שאם אין לך מידע לא צריך לאבטח אותו”.
"מידע ביומטרי הוא מאוד נוח", הוא אומר ומוסיף שצריך לבחון לאילו כיוונים הולכים עם שימוש במידע הזה. הכהן אומר שאמנם מדינות העולם שומרות מידע על מבקרים מבחוץ בלבד, אך אם מדינות רבות יעשו זאת, וכל אזרח נוסע לחו"ל פעם בחייו, בפועל קיימים מאגרים של כל האזרחים. "צריך לראות אם הסוסים לא יצאו כבר מהארווה”, הוא אומר.
"כשמעצבים את המערכת בצורה קונקרטית צריך להכניס את כל אמצעי האבטחה וההגנה שניתן לעשות”, אומר הכהן, ומציין שצריך לבחון מנגנון חלופי למאגר שישרת את אותן מטרות. "זה אתגר לאנשי הטכנולוגיה ומדעי המחשב".
"המאגר הזה הולך לדלוף, זה ברור לכולנו”, פוסק פרופ' אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ותיאר תרחיש לפיו ניתן יהיה להפליל אנשים על ידי לקיחת טביעות אצבע. “אני לא רואה שום דרך שאפשר להגן על מאגר כזה".
לגבי התעודות עצמן, אמר ביהם שהחוק לא מפרט באיזו טכנולוגיה יעשה שימוש על מנת לאחסן את המידע על הכרטיס. “כל תעודה כזאת תהיה עותק שלא ניתן לשכפל", הוא מסביר, בהנה שייעשה שימוש בטכנולוגיה נכונה. כך יהיה ניתן לבטל תעודות זהות שאבדו, או שאזרחים הצהירו שאבדו על מנת שלא יעשה בהן שימוש.
יחד עם זאת, הוא אומר כי מגנון זיהוי של טביעות אצבעות הוא בעייתי וניתן לזייף אותן. עוד הוא אומר כי גופים פרטיים כמו בנקים יכולים להקים מאגרים משלהם כאשר יזדהו מולם בקריאת טביעת האצבע אם יעשה שימוש בתעודות כאלה.
עו"ד אבנר פינצ'וק מציע לחכות ליישום של חוקים ומאגרים דומים במדינו אחרות בעולם לפני היישום שלו בישראל לאור הרקורד העלוב, לדבריו, שעולה מדו"ח המבקר.
בתגובה לדו"ח המבקר ובהתייחסות למאגר החדש שיוקם, אם יתקבל החוק, אמרו במשרד הפנים "הקמת מאגר מידע ביומטרי תיעשה במסגרת הקמת רשות מיוחדת שתהא אחראית באופן בלעדי על מאגר מרשם האוכלוסין, וממנו לא יועבר מידע.
"הצעת הקמת מאגר ביומטרי, הכוללת תמונת פנים וטביעות של שתי אצבעות, מהווה חלק מרכזי ממהלך שיפור התיעוד הלאומי בישראל. המידע הביומטרי יופיע בתיעוד עצמו ובמאגר מרכזי. המשרד מודע לכך שמידע ביומטרי הינו מידע רגיש, לרבות מבחינת הצורך למנוע שימוש לרעה", וציטטו את הוראת החוק העוסקת באבטחת המאגר.
