הבעל והילדים בעזה, האשה בפיליפינים

ארבעה חודשים חלפו מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה", וישראל עדיין מונעת מתושבות זרות הנשואות לפלסטינים לשוב לרצועת עזה, לאחר שעזבו אותה במהלך המבצע - כך טוען ארגון זכויות האדם "גישה", המטפל בכמה מקרים כאלה. אותן נשים מנסות שמאז תום המבצע לשוב למשפחותיהן, אולם הדבר אינו מתאפשר עד כה מסיבות ביורוקרטיות  - כנראה בגלל שאין להן תעודות זהות פלסטיניות. ארגון "גישה" מטפל בשלושה מקרים, בהם שתי נשים פיליפיניות, אולם ברצועה אומרים כי בפועל מספר המקרים גדול יותר. 

גרייס ניג'ם עזבה את הרצועה במהלך המבצע לפיליפינים, והותירה מאחוריה את בעלה הפלסטיני וארבעה מחמשת ילדיהם. זה שבועות היא מנסה לשוב לרצועה ללא הצלחה. גרייס מחזיקה באשרת כניסה לירדן המאפשרת לה להיכנס לגדה המערבית דרך מעבר אלנבי, אולם כניסתה לרצועה דרך מעבר ארז עדיין אינה מתאפשרת. איתה נמצא בפיליפינים גם בנה אנס בן השלוש, והיא עצמה נמצאת בשבוע ה-17 להריונה.

בשיחה עם בשיחה עם ynet, סיפר הבעל, ד"ר ראפת ניג'ם, מרצה לכימיה באוניברסיטת אל-אקצה בעזה, שהכיר את אשתו בתחילת שנות ה-90 כשלמד לתואר שני בפיליפינים. הוא עצמו שב לרצועה ב-1992, וגרייס והילדים הצטרפו אליו ב-1995. "מאז, אנחנו מנסים להסדיר את הניירת שלה, אבל ללא הצלחה", הוא אומר. "לאחרונה השם שלה נכלל ברשימה שישראל אישרה במסגרת איחוד משפחות, אבל הבעיה העיקרית היא שלילד הקטן אין מסמכים שיאפשרו לתאם את כניסתו".

ד"ר ניג'ם אומר כי לפעמים הוא מרגיש שהוא רוצה להפסיק את עבודתו ברצועה ולצאת עם הילדים כדי להתאחד עם האשה והבן הקטן. "אנחנו בקשר טלפוני, אבל המצב מאוד עדין וקשה, ולא יכול להימשך כך. אני מקווה שמישהו יגלה הבנה ויאפשר לילדים לפגוש את אמם ואת אחיהם

 הקטן". המשפחה מקווה שהמסע חזרה יתבצע במהרה, כדי שגרייס לא תיאלץ לעבור אותו בשלבים מתקדמים של ההיריון, מה עוד שבמשפחה אומרים כי מדובר בהריון בסיכון.

ברצועה אומרים כי יש עוד כמה מקרים דומים, ומקווים שהדבר ייפתר בקרוב. עו"ד תמר פלדמן מעמותת "גישה" - מרכז לשמירה על הזכות לנוע - מסרה בתגובה: "לא ברור מה משיגה ישראל כשהיא מונעת במשך חודשים מאמהות לשוב אל ילדיהם, אך ברור כי זוהי מדיניות המכוונת נגד אזרחים ופסולה בכל רמה שהיא. על ישראל להתחיל להתנהג לתושבי רצועת עזה כבני אדם ולכבד את זכויותיהם הבסיסיות".