זו לא בדיוק הידיעה המרנינה לקרוא בימים שאחרי יום השואה ולפני ל"ג בעומר: תושבי שכונת רמת אביב החליטו בשבוע שעבר על מספר צעדים אופרטיביים,
בניסיון למנוע את מה שהם מכנים השתלטות האוכלוסייה החרדית על שכונתם. אפעס, לא מריח כמו שצריך מאהבת חינם, פלורליזם וסובלנות שהצפונבוניות התל אביבית כה שמחה להתנאות בה בסתם ימי חול.
ואל תטעו לחשוב שאילו לא היה מדובר בחרדים, אלא בערבים או באתיופים, הם היו תולים שלטי "ברוכים הבאים" בכניסה לשכונתם האנינה. הם לא. ואת זה ניתן ללמוד מנימוקיהם המאלפים: "יש כאלו שיטענו שאנחנו גזענים או אנטישמים, ושלכל אחד יש את הזכות לגור איפה שהוא רוצה. זה לא נכון, כי השתלטות שכזו משנה את צביון השכונה, מפחיתה את ערכי הדירות, מחזירה בתשובה נערים חילונים, ועלולה לסגור
| הקרב החילוני |
|
| "חרדים פלשו לרמת אביב" / אלי סניור |
|
המעוז החילוני של תל-אביב בדרך לשינוי פניו? סגן ראש העיר לשעבר, דן דרין, מזהיר את רון חולדאי מהשתלטות חרדים על מבני ציבור באזור ומתחם קולנוע תמוז - "הוקמו כולל ואף גן חרדי; זו קריאת תגר פוליטית ותרבותית" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
רחובות שלמים בשבת ומרכזי בילוי בשישי בערב".
קמפיין שנאה טוב מבוסס בדיוק על זה, על הפחדה. מישהו מנסה להשתלט עליך. ושחס וחלילה מישהו ינסה לשנות את צביון השכונה ולהפחית את ערך הדירות. ערבים ואתיופים כבר אמרנו?
לא מריח טוב, לא נראה טוב ולא נשמע טוב. בקיצור, לא טוב. אי אפשר לצאת בקמפיין שנאה, גזענות והפחדה נגד אנשים, אפילו אם הם באמת מתכוונים לקנות כמה שיותר בתים בשכונה שלך ולפתוח מוסדות חינוך כמספר ילדיהם המתרבים בחסדי ה'.
מה עוד שלא מדובר בחרדים. אלא בחב"ד. כן, כן, החסידים הנודניקים האלה, המיסיונרים, המשוגעים על המכוניות (והם היו פה לפני הנחנחים), אלה שלא מסתפקים בלהיות שכנים כאחד האדם "בוקר טוב", "חצי כוס סוכר" וכאלה, אלא אלה שמעיקים בניג'וזים שלהם עם תפילין בכל שעה משעות היום, שמחלקים ספרים על המשיח שכבר בא ועוד לא מת וכיוצ"ב. כשנהיה בתאילנד או בהודו ניכנס לליל הסדר, אבל ברמת אביב, תנו לחיות בשקט, בצביון שלנו.
אז מה יכולים לעשות יהודים חילונים שרוצים, ממש כמו שכונות ויישובים חרדיים ודתיים, לחיות את חייהם עם הדומים להם, בלי עימותים, בלי חילוקי דעות מתבקשים, בלי חשש ממדרונות חלקלקים?
איך הם יכולים להגן על שלוותם ואורח חייהם בלי להשתמש בתעמולה אנטישמית או גזענית מכל סוג?
והתשובה הפשוטה היא, לצערי ולצערם,
שהם לא יכולים. אין כלים דמוקרטיים, הומניים, כאלה המתחשבים בכבוד האדם וחירותו, שיכולים להגן על חילונים ברצון הטבעי שלהם לאותו הדבר בדיוק שהחרדים והדתיים משיגים בדרכים שלהם. יישובים סגורים, ועדות קבלה, סגירת רחובות בשבת, אלימות, חרמות ונידויים ועוד ועוד.
לבחור להיות חבר כנסת או מצביע מרצ, או סתם חילוני עם ערכים הומניסטיים, זה קשה. זה קשה כי הבחירה חייבת להיות יומיומית, אתה חייב לדבוק בערכים שאתה עצמך מנסח כל כך יפה ואתה לא יכול לשנות אותם רק בהתאם למי שקנה את הדירה על ידך.
עם כל ההבנה למצוקת החילוניות ברמת אביב ובכל מקום אחר, ואני לגמרי מבינה ומזדהה עם המצוקה, אי אפשר לקבל את הקמפיין הזה.
הערת סיום זהירה: יש רק דרך אחת לנצח פה. שינוי דמוגרפי.
