שלוות עולמים, פרדס חנה כרכור

בשנים האחרונות הפכה פרדס חנה-כרכור למרכז האלטרנטיבי והניו אייג' בארץ. אל התושבים המקומיים הצטרפו אומנים ובוגרי הודו שקבעו את משכנם במקום. מיכל בן ארי לוקחת אותנו לשיטוט רוחני-אקולוגי-אומנותי בכרכור

מיכל בן אריפורסם: 15.05.09 , 08:45

בפרוס עלינו הימים החמים, חשתי לפתע תשוקה עזה לזוג מכנסיים מבד הודי דק וקליל, אם אפשר עם קצת סטייל יוגיסטי. בשביל זוג המכנסיים הנכסף הסכמתי אפילו לנסוע עד למקור, לא, לא להודו, אלא לבירה האלטרנטיבית של ישראל – פרדס חנה כרכור, ממלכת השאנטי והניו אייג'.

פרדס חנה-כרכור זכתה לתוארים דלעיל בשל אותם יוצאי שינקין ובוגרי הודו שנתקבצו ועלו אליה לרגל על מנת להקים בה את משכנם הפרטי ולפתוח מרכזים רוחניים שונים למדיטציה, יוגה והתפתחות הוליסטית.

הראשונים, שהגיעו לאזור, לפחות על פי המיתולוגיה המקומית, היו הנס ואילנה פלדה, האחראים לסצינת האמנות והעיצוב של פרדס חנה כרכור. בשנת 1996 הם העבירו לפרדס חנה את החנות המצליחה שלהם מרחוב שינקין בת"א והפכו את המושבה המנומנמת לשלוחה שנקינאית עבור מי שרצה בית עם אדמה.

אחר-כך הצטרפו אליהם גם החבר'ה משבט הריינבו‏ שאירחו את כל החברים באוהלים בחצרות הענקיות, עשו בהן חפלות סביב מדורות והעניקו למושבה את הכינוי "פרדס חפלה", ויחד איתם גם הרבה זוגות צעירים שחזרו מהמזרח והתמזגו עם האוכלוסיה הוותיקה של המקום (חקלאים, עולים ישנים ואפילו חרדים) במעין עירבוב מקומי של בודהיזם עם יהדות. עם השנים הגיעו למקום גם אמנים ומעצבים רבים ולאחרונה, כחלק מהבנייה החדשה המתרחשת במקום, מופיעים גם אנשי ההיי טק.

בעוד פרדס חנה כבר נכנסה עמוק לתודעה, כרכור שאוחדה עימה בשנת 1969, עדיין נחבאת אל הכלים ומתחילה רק כעת להתעורר. למרות הפיתוח העכשווי, יש בה עדיין תחושה של מושבה בעלת מראה ואופי של שנות החמישים, עם פסטורליה כפרית מחד ומוזנחות ורישול מאידך, ואת הכל מעטרות נגיעות הוליסטיות, אקולוגיות ואמנותיות.

פסטורליה כפרית. כרכור (צילומים: מיכל בן ארי)

רגע של היסטוריה

מסתבר שבזיווג הקרוי פרדס חנה-כרכור, דווקא כרכור הינו היישוב הוותיק יותר. כרכור נוסדה בשנת 1913 לאחר ש"הכשרת הישוב" רכשה כ-15,000 דונם קרקע בכרכור ממשפחות בג'נין ובחיפה עבור ההסתדרות הציונית, ומכרה אותן לידיים הפרטיות של יצחק שלזינגר, "הוועד האודסאי" ו"אחוזת לונדון". יצחק שלזינגר ירד מנכסיו ונאלץ למכור את אדמותיו לקרן הקיימת לישראל. גם הרעיון של "אחוזת לונדון" למכור אדמות ליהודים באנגליה שיבואו רק לאחר שהאדמות כבר יעובדו לא ממש הצליח. האדמות אמנם עובדו אך המתיישבים מאנגליה לא הגיעו ו"אחוזת לונדון" חברה אף היא לקרן הקיימת. בסופו של דבר, בשנת 1926 קם יישוב משותף, חציו מושב וחציו פרטי ביוזמה משותפת של הקרן הקיימת ו"אחוזת לונדון".

בבוקר יום שישי, יצאתי לסיור בכרכור, לא לפני שקראתי במדריך הטיולים האלטרנטיבי של המושבה, הלוא הוא אתר האינטרנט "מושבה חופשית" של רונית בר אילן המשקף את כל הנעשה באזור, בעיקר היוזמות החופשיות והקהילתיות (ויש הרבה) של תושבי המקום.

התחלתי ברחוב המושב, שהיה הרחוב הראשי של המושבה מיום היווסדה, ובתחילת דרכה נקרא רחוב שמואל קאופמן על שם שמואל שהיה בעל אדמות בכרכור. ברחוב זה שכן במבנה מרשים בית המלון הראשון בכרכור, כיום שוכן במבנה שעבר שימור סניף של ויצו.

בית המלון הראשון של כרכור

ברחוב המושב ,שעדיין נראה כמו לפני 50 שנה, נמצאים גם שני בתי הקפה היחידים בכרכור. הקפה הראשון הוא קפה המושב, ששוכן במבנה ותיק בו פעלה בשנים 1999-1936 הקצבייה של הנס. למקום הביתי עיצוב ואווירת שאנטי כמו בסיני (או בהודו), גם ל"תבשיל היום" יש טעם הודי, וזה משום שאסנת קדם, הבעלים של בתי הקפה היא ממוצא הודי.

רחוב המושב 27 כרכור. טלפון: 6370476 04.

הקפה השני שנפתח לא מכבר הוא קפה אננדה, ביוזמתה של אסנת נוספת, אסנת מידן, ולמרות שמו ההודי (שמשמעו בסנסקריט אושר עילאי) העיצוב שלו דווקא מסוגנן ויאפי והוא כולל בתוכו אף משחקייה מדוגמת להורים צעירים ומודעים שרוצים ליצור את עיקרון הרצף בין האספרסו לג'ימבורי.

רחוב המושב 33 כרכור. טלפון: 04-6274111.

את שני בתי הקפה לעיל מזינים תושבי המקום, וגם סטודנטים מהמכללה ההוליסטית המתגוררת אף היא ברחוב המושב ומושכת אליה אליה צעירים רבים, ברובם אנשי רוח אלטרנטיביים.

קפה המושב

שיטוט ברחוב מגלה גם חנות לדברי אמנות בשם הוביט, אליה צמודה חנות לבגדי מעצבים "לוקל ארט", סטודיו לאומנויות לחימה ואת "הירוקה" - חנות למוצרים אורגניים, מזון וקוסמטיקה טבעית שנפתחה לפני כארבע שנים ככחלק מהגל האקולוגי המשגשג בכרכור.

ליד "הירוקה" ניצב שלט המכוון לסמטה קטנה ובה מרכז מסחרי מיושן הכולל חנות יד שנייה לדברי ילדים ותינוקות העונה לשם הכה מתבקש כאן "בייבי אושר","כיסכסא" המציעה מוצרים למשפחה בתנועה ו"עפרה" המספקת אוכל ביתי ואפילו ירקן מהזן של פעם.

אגב, אם אתם עדיין רעבים, כדאי שתעברו לרחוב המקביל, רחוב המייסדים, שם, בינות לבתים הישנים בעלי החצרות הגדולות והקסם של פעם, תמצאו מוסד כרכורי מיתולוגי הלוא הוא פלאפל דבורה, (המייסדים 30), ממולו שוכנת חנות היד שנייה "סיפור בגדים", חנות אנטי מותגית התומכת בתרבות צריכה אלטרנטיבית. (רח’ המייסדים 29, טלפון: 04-6373968 ).

הכל ברחוב אחד

כעת ניתן קפיצה קטנה לאחד הרחובות המחברים בין רחוב המייסדים לרחוב המושב, רחוב הנעורים, ובו שני מיזמים המייצגים את הרוח הכרכורית: בית לבנדר - חנות ומפעל עם תפיסה בריאותית אקולוגית המתמחה בפיתוח וייצור ידני ואיכותי של מוצרים טבעיים וייחודיים . בימים אלו מוצגת בבית לבנדר תערוכת"גרפיטי של אהבה", תערוכת צילומי כתובות גרפיטי מרחובות תל אביב של הצלמת עינת משעל-ניצן. ו"לליפוף" של הילה איל כגן, מאושיות כרכור המתחדשת שהקימו חנות וסטודיו לפופים, כריות, ריפודים ועיצובים בבד.

בית לבנדר, הנעורים 54. טלפון: 052-232288.

"לליפוף",הנעורים 35. טלפון: 050-7390983.

בדרך לקיבוץ

רחוב נוסף המחבר בין רחוב המייסדים ורחוב המושב הוא רחוב הבנים, המוביל אותנו לכיוון פרדס חנה. אבל פנינו אינם מועדות לפרדס חנה, אלא דווקא לקיבוץ משמרות, הקיבוץ בו צמחו חנן יובל, שלום חנוך וכמובן מאיר אריאל, לימים דמות שייצגה את האמנים שקבעו משכנם בפרדס חנה.

כיום קיבוץ משמרות לחוץ בין פרדס חנה לכרכור, מהדרך המובילה אליו עדיין נשקפים הרי מנשה, אבל בתיה החדשים של כרכור מאיימים להתפשט לעברו ולנגוס בפיסת הפסטורליה שעוד נותרה.

זוכרים את המכנסים שלשמם הגעתי עד הלום. כמוהו ועוד בגדים יפים אחרים מצאתי ב"ימונה" שנקרתה על דרכי לקיבוץ משמרות. ימונה הוא שמו של נהר גדול בצפון הודו וגם של החנות והסטודיו שובי הלב של לילך צפרוני, שכבר שש שנים מעצבת בגדים רכים ונשיים.

קרן היסוד 4. טלפון: 052-3770616.

בקיבוץ משמרות עצמו השלטים מובילים אותנו ל"אוסף של רענן"- האנגר יד שניי ובו שלל פיסות מציאות נוסטלגיות – ספרים, תקליטים, כלי בית, בגדים, צעצועים ועוד.

איך מגיעים: נכנסים לקיבוץ, בכיכר שמאלה, פנייה ראשונה ימינה עד הסוף. פתוח בימים שלישי ושבת בין השעות: 10:00-18:00, יום שישי עד 16:00. טלפון: 052-4657367.

שלל חפצים מהאוסף במשמרות

לאחר שנברתי בנוסטלגיה ארץ ישראלית, עצרתי לנוח בדרך המובילה מהקיבוץ לפרדס חנה, בה נמצא מתחם הידית - לשעבר נגרייה וכיום מרכז ליצירה תיאטרונית אלטרנטיבית המהווה בית ובמה לאומנים מהאזור, היוצרים במשותף תיאטרון נסיוני חזותי ורב-תחומי. פרט למופעי התיאטרון, המתחם כולל גם נגרייה ובית מלאכה, בניהולו של המעצב רוני גל, המקיים לצד הנגרייה סטודיו-אמן ובית ממכר ליצירותיו.

דרך השדה 1. טלפון : 052-5856890, 04-628968

בסמוך למתחם הידית נמצאים החנות והסטודיו של פלסטיק פלוס, שכזכור, היו אלו שהפכו את פרדס חנה למותג (המלאכה 12, פינת דרך השדה). וגם "ראגה" – בית שקולו יצירה והקול קורא בו. במקום מתקיימים מופעים, סרטים, תערוכות, יצירה וסיפורים לילדים והוריהם, מסיבות ימי שישי, שווקים ועוד.