פסיקה: אין לחייב אשה להפיל, גם אם "גנבה זרע"

האם אשה ש"גנבה זרע" מבן-זוג מזדמן צריכה "להשיב את הגניבה לבעליה"? שאלה זו ניצבה באחרונה בפני שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, והיא פסקה חד-משמעית: לא. לאשה הרה זכות מלאה על גופה. גם אם אביו של העובר שהיא נושאת ברחמה כלל לא התכוון להכניס אותה להריון - לא יעלה על הדעת שמישהו ימנע ממנה ללדת אותו.

תחילתה של הפרשה בקשר שנוצר בין החייל לבין האשה, גרושה בת 26 ואם לשניים. השניים הכירו בעת שהאשה עבדה בדוכן בתחנה המרכזית, והחייל נהג לעבור במקום בדרך לבסיסו. לאחר מספר מפגשים במקום, קבעו להיפגש בביתה של על מנת לצפות יחד בסרט. מהדיון המשפטי עולה כי לפחות במהלך שתי פגישות קיימו השניים יחסי מין, ובעקבות זאת הרתה האשה. החייל טען כי היא השקתה אותו לשוכרה, וכי הבטיחה לו שהיא נוטלת גלולות נגד הריון.

לאחר שגילו כי היא בהריון, ביקש ממנה לפנות לוועדה להפסקת הריון, אך היא סירבה. "המשיבה דחתה את המבקש באמתלות שונות", ציינה השופטת אלה מרוז בהחלטתה. "לאחר זמן הודיעה כי ברצונה ללדת את העובר. מסכת שכנועים ולחצים שהפעיל, לדבריו, לא הועילה לשכנע את המשיבה לבצע הפלה".

החייל טען כי הפיכתו לאב בשלב כה מוקדם של חייו, "תגרום לו נזקים כלכליים, נזקים נפשיים ותפגע בסיכויו להתחתן". האשה טענה מנגד כי החייל היה פיכח

לחלוטין, היה מודע לכך שאינה יכולה ליטול גלולות נגד הריון, ויותר מכך - המשיך בקשר האינטימי ושכב עמה גם לאחר שנודע לו על הריונה.

השופטת מרוז דחתה את בקשת האב, ובפסק הדין קבעה כי ההחלטה להרות ולהפיל נוגעת לזכויות המעוגנות בחוקי יסוד, שהמשמעותית שבהן היא זכות היסוד לשלמות גופנית, המשפיעה במצב זה בעיקר על האשה. כן ציינה כי החוק אינה מקנה מעמד לאבי העובר בהחלטה על הפסקת הריון.

אשר לטענות בנושא "גניבת הזרע" לכאורה, קבעה השופטת כי עליהן להישמע בפני בית דין אזרחי, ולא בבית הדין לענייני משפחה.