לדגדג לעולם את הקצה

קרבות בוץ/ מרחב ישורון

אבותיי המשונים זימרו באוטוסטראדה

את התבוסה שפרושה להיות אדם!

אצלי הראש מלא מלא בהבל טרום ברברי

אז מה הפלא שיצאתי שרבטן

מוצו המשאבים, מחר ננשום בחושך!

כולם רצים ורק אני עוד מתגרד

בין הביצים זה מדגדג לי...

לבד? למה לבד? הולכים לזאתי!

תמיד בסוף אני אצלה, ושם היא מסבירה לי:

הִנה הרצפה, זאת התקרה ופה אני. התגעגעת!

צל של ספר

בדל עור עגל!

אני יוצא מתוך עצמי

להלחם בי עם עצמי

לחתוך את זנב השאלה

אם יש בי תוכן של עצמי

אל הפלומה החמימה

שבין רגליה-

לשם נושבות רוחות אפי

ימינה בגורדון, שמאלה בדיזנגוף

כמה קל להיות הגוף כשהרגליים מרחפות

וכל השאר כבר שם אצלה

תמיד כשבא הסוף אני אצלה והיא תסביר לי...

לא נורא אל תיתקע זאת סתם כיכר עם מזרקה וקצת יונים

תראה, תראה כמה פשוט זה להיות...

אני דורך על לשוני

ומזדמזם כמו איזה זמר חרקרק:

טרוף טורף

טרוף טורפתי

מִדְגם מוקטן תוצר מוגמר של היקום האזרחי

דוגמן קומפקטי

יופי, פסיכי! מי יודע? נראה מה יישבר...

טוק, טוק, טוק

מה נדבק לי לאישון?

תיכף חומד תיפתח

כמו מילה מהמילון, אבן-שושן

שני קולות עוד יפגשו פה ב"או-הו" של הגמירה

הכול דפוק

אז מי דופק?

המציאות, גבר!

אתה קולט?

פתאומית לעד

יפה באבן

זקפת פגרים! זה של צלאן

קולטת חומד? אבן שושן!

צא מכאן, אני עומד לי

תחתונים ואפס דעת

אם יש נפש להציל תציל...

פרסומת לאבקת קתרסיס!

חלק א', מתוך הפואמה "קרבות בוץ", 2008

נפתחת קבוצה חדשה לקריאת שירה עם זווית חברתית ופוליטית, בהנחיית ניר נאדר ויערה שחורי. המפגשים יעסקו במשוררים פעילים ומשוררי עבר, מוכרים ונשכחים. המפגש הראשון, "לדגדג לעולם את הקצה", יערך סביב שיריו של המשורר מרחב ישורון.

המפגשים יערכו בבית העם, רחוב העלייה 45, קומה ב', תל אביב-יפו, ביום רביעי ה- 20 במאי בשעה 20:00 בערב. הכניסה חופשית

• גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען " ומגזין "אתגר ". לכל הגלריות לחצו כאן
• הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com