עלות הקמת הכלא הפרטי נגבה ותפעולו בידי יזמים פרטיים גבוהה בכ-20% מהעלות לו הדברים היו מנוהלים בידי שירות בתי הסוהר - כך קובע מסמך פנימי של השירות. בכירי שב"ס התנגדו להקמתו של הכלא הפרטי כבר מראשית המהלך, כיוון שהמהלך הפקיע מידי השירות את הבלעדיות על ניהול ותפעול בתי סוהר.
- לבייב ומנרב יקימו את הכלא המופרט הראשון בישראל
האוצר: עלות ביטול הכלא הפרטי - 1.5 מיליארד שקל
הדו"ח גובש בעקבות בדיקה מקיפה שערך שב"ס באחרונה. ממצאיו סותרים את הנחת המוצא של המדינה עת אישרה את הקמת הכלא, שלפיה הקמה ותפעול בידיים פרטיות יחסכו 15% מהעלות.
תוצאות הבדיקה נחשפו על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ואריה ביבי (קדימה), לשעבר נציב שב"ס. ביום חמישי פנו השניים לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ וביקשו ממנו לקבל את הדו"ח; הם דורשים כי הדו"ח יוצג לבית המשפט העליון במסגרת העתירה נגד פתיחת הכלא, אף שזו אינה עוסקת בשאלת הכדאיות הכלכלית.
לאחרונה חשפו השניים כי קיימת מחלוקת משמעותית בין המדינה ובין יזמי הכלא בעניין פרשנות החוזה, וכי לצורך הסדרת העניין נשכרה החברה הפרטית
מאיקה, שלה משלמת המדינה 330 אלף שקל.
התחשיב הראשוני של המדינה העריך כי הקמת הכלא בידי יזם פרטי, שגם יתפעל את הכלא במשך 25 שנים, תחסוך למדינה 150-200 מיליון שקל - רובם באמצעות חיסכון בשכר סוהרים. חישוב זה הוא ששכנע את בכירי שב"ס לשתף פעולה עם המהלך, אולם בשנה האחרונה החלו בשב"ס להתריע כי עלויות ההקמה לא רק שאינן זולות יותר, אלא הן אף יקרות משמעותית. לפני כשנה העריך בכיר בשירות כי עלויות ההקמה הפרטית גבוהות ב-30% מאלו של המדינה.
פתיחתו של הכלא יועדה לימים אלו ממש, אלא שלאחרונה הוציא בית המשפט העליון צו ביניים המונע את הפעלת הכלא. הצו התקבל במסגרת עתירה נגד חוקיות הפרטת בתי הסוהר ונגד מסירת הסמכות השלטונית לגוף פרטי, שאותה מובילים חטיבת זכויות האדם במכללת רמת גן, גונדר בדימוס שלמה טויזר והאסיר ידין מכנס. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אפי מיכאלי, גלעד ברנע, אביב וסרמן ויעל ברדה.
במכרז להקמת הכלא זכו ב-2006 אפריקה ישראל, מנרב הנדסה ואימרלד האמריקנית. המכרז קבע כי הכלא ייבנה בתוך 32 חודשים בסמוך למתחם הכליאה אשל בבאר שבע, ויאכלס 800 אסירים.
"אנחנו מפסידים בכל יום הרבה כסף ואנחנו נתבע אותו" - כך אומר ל"כלכליסט" אברהם קוזניצקי, בעל השליטה במנרב. ההערכה היא כי אם הכלא לא ייפתח, יקבלו קוזניצקי ולב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, פיצוי של לפחות 200 מיליון שקל מהמדינה עבור הקמת המתקן, וכ-60 מיליון שקל נוספים עבור ציוד ומשכורות שכבר שולמו בו.
קוזניצקי אמר עוד כי הכלא השלים את הצטיידותו וגייס 120 עובדים. "החלטת בית המשפט לעכב את הפתיחה בעייתית, ואיש אינו יודע מתי יתחדש הדיון", הוא אומר.
קוזניצקי התייחס לטענות נגד הפרויקט. "זה התחיל בהאשמות של שלי יחימוביץ' שנעודד פשע כדי לקבל יותר אסירים. נו, באמת; בכל שנה עולה מספר האסירים גם ככה. גם ההאשמה שנפגע באסירים היא שטות: בחוזה שלנו יש הגדרה לכל היבט בחיי האסיר, החל מגודל השניצל. בכל משמרת יפקחו עלינו פקחים של שב"ס, ועל כל חריגה נשלם קנס.
"שלא תהיה אי-הבנה: אני רוצה להרוויח כסף, אבל זו גם שליחות. 70% מהאסירים חוזרים לכלא. אם נצליח למנוע את חזרתם של 30% מהם זו תהיה הצלחה, ואז נוכל להציע להקים עוד פרויקטים כאלה".
