שתף קטע נבחר

לא מכבד את האמונה

"כשאנשי דת מתלבשים בצורה צעקנית - אנו נדרשים לכבד את מנהגיהם ולבושם, אך האם המאמינים מכבדים אלו את אלו"? אסף וול טוען שאין לאמונה היהודית יתרון על הנוצרית ואפילו לא על זו של שבט הזולו

בשבוע שעבר הופרעה מנוחתנו בשל ביקור האפיפיור. היצרים במזרח התיכון, המאופקים בדרך כלל, פרצו בלהט כמתיבת פנדורה. להפתעתי דווקא מאמינינו, אלו שאמורים היו לגלות סולידריות עם משלחת קדושי העל מהותיקן, החמיצו פנים זה לזה.

 

הבטתי בהם, במנהיגי הדתות. הדבר הראשון שבלט לעיני הוא הלבוש שאימצו, מה שגרם לי לתהות אודות הסטייליסט שבחר עבורם הופעה כל כך צעקנית ופומפוזית. מסתבר שיש חוק אלוהי המצווה על אנשי דת להתלבש אוונגארד. אין דרך אחרת להסביר את שלל האקססוריז הצעקניים שרכשו לעצמם. האין אפיפיור/ רב ראשי/ מופתי, מסוגלים ללבוש פשוט ג'ינס וטי-שירט? מדוע הם בוחרים בכל שמלות הפאייטים, המגבעות, התרבושים התליונים, הנצנצים, השהרונים והנטיפות?

 

אין מה לומר, כהני העל של שלושת הדתות הגדולות יודעים לדפוק הופעה (ובנושא הזה הייתי מציע לדלאי-למה להתחיל לקחת את עצמו קצת יותר ברצינות). הופעותיהם הביזאריות של מנהיגי דת אינן נתפסות כדבר יוצא דופן. מדוע? משום שכאשר מדובר במאמינים, הרינו מסוגלים לקבל כל שגעון וכל גחמה. לכבד.

 

אנו מתרגלים לכל ביטוי ביזארי של הדת כשמדובר באמונה שלנו. איננו נוהגים כך כלפי מאמינים אחרים, לדוגמא: קל לנו ללעוג לאמונה הנוצרית. מריה הבתולה וישו בן האלוהים מול שרה אמנו ודוד המלך. תליון הצלב שענד האפיפיור מול לוחות הברית של הרב הראשי שלנו. טענו גם כלפי האפיפיור כי הוא מייצג את ה"העיוות, את הסטייה מהשורש". גם הקובלנות על "דת החמלה" זו שהציפה את אירופה בנחלי דם יהודי, נזכרו בזמן הביקור. אך מי שלועג לנוצרים, ראוי לו להביט בראי בהגינות.

 

האם לא טבח יהושע את כל תושבי הארץ הכנענים מסיבה דתית? האם לא נצטווינו למחות לגמרי את זרע עמלק? האם לא אנסו מלכי בית חשמונאי את האדומים והיטורים להמיר דתם בעל כרחם? הסיבה היחידה שלא הגענו לרמת פשעיה של הנצרות אינה נובעת מהיותנו מוסריים יותר. אלא מהיותנו חלשים יותר. לו היה לנו כח בסדר הגודל בו החזיקו הנוצרים, ייתכן מאוד שהיינו מבצעים את אותם פשעים חמורים. אין זה בא לגרוע מאשמת הנצרות. אך המאמינים הנוצרים, המוסלמים והיהודים מסוגלים לאותם פשעים בשם האמונה.

 

המאמינים דורשים בקביעות לכבד את אמונתם.

אלא שאני אדיש לאמונתו של האחר. איני מכבד אותה ואיני שולל אותה. מה יש לי לכבד? מגדלי האמונה פורחים באוויר ואין להם כל יסוד הגיוני. תפקידם – לתת לאדם מענה ומפלט מפחדיו, משאלות קיומיות שאין עליהן תשובה. כל אמונה, נותנת את התשובות שלה. אך אף אחת מהן אינה מבוססת על תוצאות ניסויים או טיעונים לוגיים. אז מה בדיוק יש פה לכבד? הרי המאמינים עצמם אינם מכבדים איש את רעהו. בענין זה, מוטב לנו שלא להתנשא. אין ליהדות כל יתרון על הנצרות, על אמונת הפולינזים או שבט הזולו.

 

בכל זאת יש ליהודים מאפיין ייחודי הנמדד במספרים. כוונתי ל-178 זוכי פרס נובל ממוצא זה. אלא שהיהדות המשכילה והרציונלית נדחקת מדי יום מפני לובשי הגלימות והמאמינים העוורים. כמה מתוך אותם זוכים לבשו גלימות והפנו את מרצם לעיסוק בחיי אמונה? מעטים. לכן הייתי שמח לראות במוסדות החינוך הדתיים פחות השקעה באמונה ומיסטיקה ויותר פתיחות לרציונליות ופילוסופיה. בעניין זה, אני קצת סקפטי, שכן אף מפקד אינו שש לאבד חיילים ואין רב המעוניין להפסיד מאמינים. אבל, אולי יום אחד תיגבר הרציונליות על האמונה. אמנם אני קצת סקפטי, אבל בכל זאת - מאמין. 

פורסם לראשונה 16.05.09, 23:55

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האפיפיור והרב עמאר
האפיפיור והרב עמאר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים