להתחתן עם דרכון

ל"ג בעומר הוא יריית הפתיחה לעונת החתונות השנתית. גני הארועים במקומות הנידחים ביותר מקפלים את הגג, מעצבי חופות מאווררים את הסדינים ומשייפים את המוטות, דיג'ייז מכינים אלפי עותקים של השיר נשבע ומאות מלצרים צעירים מתאמנים על שרירי הזרוע. אכן, חתונה זה שמחה.

למרות החן והאיפוק המאפיינים, כידוע, את החתונות הישראליות, מדי שנה הולך וגדל מספרם של אלו היוצאים את גבולות המדינה כדי להתחתן. בנוסף למסורבי חיתון ברבנות על רקע דתי, יותר ויותר יהודים כשרים מעדיפים להתחתן בטקס אזרחי בחו"ל. חלקם עושים זאת בשל הרצון להימלט מהכפייה הדתית, ואילו חלקם פשוט רוצים להימלט מהדודות המנשקות והדודים המרקדים בהתלהבות. אלא וגם אלא משאירים את הכיפה והכוס הארוזה בנייר מתכת עמוק בארון - ומחליפים בהתלהבות את "אם אשכחך" ב-"I do", את הרב הבדחן בשופט אפרורי ואת מדרגות הרבנות במסוע של נתב"ג.

לוותר על חודשים של תכנון

"שוק החתונות בחו"ל הולך וגדל כל שנה" מספר יהודה זפרני, סמנכ"ל השיווק של אופיר טורס, "עד לפני חמש שנים רק אלפיים זוגות מדי שנה בחרו לטוס כדי להתחתן, כשהשנה מדובר להערכתי ב-10,000. אני מאמין שהמספר עוד יגדל בגלל ריבוי מנועי החיתון בארץ והפתיחות של ישראלים לצורות אלטרנטיביות לטקס המסורתי".

לנה קורלנד מנהלת "כלל תעופה" מאמינה דווקא כי "המחיר והקלות היחסית בה ניתן היום להתחתן בחו"ל הם הגורמים לגידול במספר הזוגות שבוחרים בחתונה אזרחית. יש מספר לא מבוטל של גרושים שנישאו בעבר בחתונה 'מסורתית' ואילו בסיבוב השני מעדיפים לוותר על האולם ולטוס. אחרי הכל, חתונה בקפריסין יכולה לגזול מהזוג יום אחד בלבד ומאות בודדות של דולרים לעומת חודשים של תכנון ועשרות אלפי דולרים שיש להשקיע בחתונה בארץ. זאת כמובן גם האופציה היחידה היום עבור מי שלא מעוניינים לערוך טקס הלכתי ועדיין לקבל הכרה ממשרד הפנים על נישואיהם".

עם מספרים כאלה, לא פלא שחברות הנסיעות בישראל זיהו את הפוטנציאל ורובן המכריע מציעות חבילות חתונה בסגנון ה"הכל כלול" המוכר. אלה כוללות את מחיר הטיסה, המלון, הטקס והטיפול בניירת - רק הרומנטיקה היא באחריות הזוג המאושר.

"המטרה היא לפשט את התהליכים עבור הזוגות", מסביר זפרני, "חתונה בארץ זרה כרוכה במספר לא מבוטל של מסמכים, אישורים וחתימות נוטריון - שלא לדבר על הזמנת הטקס, תשלומי אגרה והרשמה בבית העירייה המקומי. סוכני הנסיעות בקיאים בתהליך ועובדים עם סוכנויות רבות בחו"ל, כך שכשמדובר בחתונות אזרחיות, הרוב יבחרו בחבילות ולא יזמינו מלון או טיסה בלבד במטרה להגיע אל הטקס נטולי דאגות".

קורלנד: "תהליך ההזמנה הוא פשוט למדי ומצריך מהזוג רק הנפקת טופס 'תמצית רישום' ותעודת גירושין - אם צריך - ממשרד הפנים. מכאן אנחנו מטפלים בהכל. אנשים שרוצים לסגור את החתונה עצמאית מוצאים את עצמם לרוב עושים טעויות טיפשיות שעלולות לעלות להם עד מאות דולרים, וחבל".

חתונה בהפתעה

ובכל זאת, ארגון חתונה אזרחית ללא עזרתם הנדיבה של סוכני הנסיעות היא עניין פשוט למדי למי שחונן בהגיון בריא, אנגלית בסיסית ואינטרנט.

דוגמה מצויינת לקלות בה ניתן לערוך חתונה אזרחית היא חתונתם החפוזה של קרן ואסף בלאס וגאס לפני שבע שנים: "בכלל לא תכננו להתחתן", מספרת קרן. "ידענו שנחיה יחד ונקים משפחה, וחתונה ברבנות פשוט לא באה בחשבון עבורי. סיימנו אז טיול של חצי שנה בסין והחלטנו לעצור בארצות הברית כדי לבקר חברים בדרך לארץ. לאס וגאס כלל לא היתה חלק מהמסלול. אבל בגלל ששנינו היינו סטודנטים לתואר שני ומאוד רצינו דירה במעונות אז פתאום וגאס נראתה כפתרון המושלם".

וכך, מבלי שיש ברשותם ולו פיסת נייר תוצרת הארץ, ללא צלם או הינומה, עטופים במדי התרמילאים המסורתיים, נישאו קרן ואסף במשרד האפרורי של רשם הנישואין המקומי. "כל העניין לקח פחות משבוע", היא מספרת "ביררנו את הכל במקום, מילאנו טפסים ושילמנו את האגרה עבור הרישום והתייצבנו לחתונה. לאס וגאס הרי היא בירת החתונות והכל שם בנוי כדי לאפשר נישואי בזק בצורה הפשוטה והמהירה ביותר - רק תספרי כמה צ'אפלים יש בעיר הזאת".

ובכל זאת, העדפתם לחמוק גם מנישואין נוסח לאס וגאס, כלומר טקס בצ'אפל מצועצע שמנוהל על ידי חקיין אלביס?

"כן, העדפנו טקס צנוע ואפור במשרד הרשם כדי לחסוך את ההתרוצצות. אבל למרות האפרוריות, שנינו התרגשנו מאוד מהחתונה הזאת. באמת שלא ציפינו להתרגש ככה - הרי עמדנו שם בשביל לעבור את התהליך הפורמלי, עם זוג בריטים שמצאנו בחוץ ושימשו לנו עדים, מאחורינו שלט האוסר על השלכת קונפטי מכל סוג בבניין, אפילו לא הודענו לאף אחד בארץ על החתונה ולא טרחנו לבקש ממישהו להנציח את האירוע המאולתר במצלמה. אבל ברגע שהשופט פצח בטקס זה הפך ליום בלתי נשכח עבורי - אני זוכרת כל פרט ממנו, אפילו את המכנסיים הירוקים שאסף לבש..."

חתונה במרפסת של רומיאו ויוליה באיטליה (צילום: רויטרס)

לוקיישן לוקיישן לוקיישן

נכון להיום היעד המבוקש ביותר לחתונות אזרחיות הינו עדיין קפריסין. "הקרבה לארץ והמחירים הזולים הם השיקולים העיקריים בהעדפתה של קפריסין על פני יעדים כמו פראג או ארצות הברית בקרב הישראלים", מסביר זפרני, "בקפריסין ניתן להתחתן בבוקר ולהיות בערב בבית בישראל כך שלא צריך לארוז אפילו". ובכל זאת, הוא ממשיך, "לכל יעד יש את היתרונות שלו: פראג גם היא זולה יחסית ומאוד רומנטית, לאס וגאס היא בירת החתונות, באיטליה ניתן לשכור דרכנו וילה טוסקנית לזוג ולכל האורחים וכך לשלב ירח דבש עם החתונה. יעד חשוב נוסף הוא קנדה, שמאפשרת נישואין חד מיניים ולכן מבוקשת בקרב בני זוג מהקהילה ההומו-לסבית".

למי שגם קפריסין ופראג נראות לו פאסה וחולם להינשא במקום חדש ומסעיר, כזה שפירור קונפטי עוד לא נחת על ראשיהם של עשרות אלפי זוגות ישראלים לפניו, אל יאוש, הרשימה של חברות הנסיעות אמנם מצומצמת יחסית, אך מדינות רבות בעולם מאפשרות היום נישואין לזוגות שאינם אזרחיה. חיפוש קצר בגוגל אמור לענות לכל רווק מקורי על תהיותיו ולספק לו את המידע הנחוץ בנוגע לתהליך החתונה המקומי במדינה האמורה.

כך, למשל, נישאו ליאת ואלעד בעיירה בשם אינוורנס שבצפון סקוטלנד. "זו עיירה יפה ושכוחת אל בצפון הרחוק", נזכרת ליאת "בחרנו דווקא בה כי אנחנו אנשים הרפתקניים שמחפשים ללכת למקומות לא צפויים - וגם כדי לנצל את ההזדמנות ולהכיר מקום שלא בהכרח נגיע אליו בטיול שגרתי".

למה דווקא בסקוטלנד?

"ידעתי שאני לא רוצה להתחתן בארץ בטקס דתי ואלעד לא רצה להתחתן בקפריסין כמו כולם. התלבטנו ארוכות איפה לערוך את הטקס כך שיתאים לצרכים שלנו ואז, כשתכננתי נסיעה לוויילס ראינו שסקוטלנד מאוד קרובה והלכנו על זה".

איך מתחתנים במקום קטן כל כך שוודאי לא מורגל בחיתון אנשים מבחוץ?

"התהליך היה מאוד פשוט. עשינו את כל הבירורים וההזמנות דרך האינטרנט. בגלל שמדובר במקום קטן נדרשנו להגיע שבוע לפני הטקס כדי להגיש את כל המסמכים הדרושים ולהירשם. אני מאמינה שאם היינו מתחתנים באדינבורו זה היה מפשט מאוד את התהליך, אבל בשבוע בו נאלצנו לחכות עד לאישור החתונה יצאנו לנו לירח דבש נפלא באזור - חרשנו את סקוטלנד ולא הייתי מוותרת על זה בעד שום דבר".

ואיך זה להתחתן בסגנון סקוטי?

"הטקס עצמו נערך במשרד הרשם בעיירה על ידי אישה חביבה שהקריאה לנו את נוסח השבועה. היו איתנו זוג חברים שמתגוררים באירלנד ששימשו עדים וצלמים.

יש אפשרות לשכור צלם בעיירה קטנה?

"כן, ודאי! יש להם את כל השירותים הנלווים שניתן לקבל תמורת תשלום - בגדים, צלם, שמפניה ואפילו נגן שילווה את הטקס בחמת חלילים. אנחנו נסחפנו עם הרגע והחלטנו לשכור לאלעד חליפת קילט מסורתית, כך שאני, הכלה, לבשתי מכנסי דגמ"ח מרופטים ובעלי עמד לצדי בחצאית סקוטית".

קרוב ללב, רחוק מהבית (צילום: Index Open)

על פוליטיקה ועניינים שבלב

צריך להדגיש שחתונה בחו"ל היא בדרך כלל לא משהו שנעשה מבחירה, שכן אם חתונה אזרחית היתה אפשרית בארץ, ספק אם מישהו היה רץ להתחתן בבית העיריה בלרנקה באותה התלהבות. מספרם של הזוגות המעדיפים להתייצב בתור לבדיקה הביטחונית בנתב"ג על פני בדיקת כשרות ברבנות הולך וגדל, שום שינוי לא נראה באופק והזכות לבחור עוד לא קיימת.

רק בתחום אחד, מפתיע ביותר, החתונה האזרחית בחו"ל נחלה הצלחה אדירה מבחינה פוליטית. ב-2005 יצאו ארבעה זוגות חד מיניים מישראל לטורונטו כדי להתחתן. מטרת הנסיעה הייתה לקדם את ההכרה בנישואין חד מיניים בישראל. בנובמבר 2006, אחרי שנה של מאבק מתמשך במשרד הפנים קבעו שישה שופטי בג"ץ שיש להכיר במעמדם החוקי כנשואים.

וכך תומר, שנישא באותה נסיעה לגרג, בן זוגו מזה שתיים עשרה שנים, מחזיק בתעודת זהות בה כתוב באותיות עבריות, תחת הסעיף היבש "סטטוס", כי הוא נשוי. "היום אני מאושר על ההישג שהצלחנו לקצור, אבל יחד עם תחושת הנצחון אני חש עלבון על זה שבכלל היינו צריכים לטוס לקצה השני של העולם כדי לעשות משהו שהוא מובן מאליו לרוב האנשים".

ולמרות המחאה, לא התרגשת להינשא לאדם שאתה אוהב?

"הגעתי לקנדה אחרי שכבר ערכנו שני טקסי חתונה - אחד בישראל והשני בניו זילנד אצל משפחתו של גרג - ככה שמבחינתי היינו כבר נשואים. הגעתי לטורונטו מתוך ידיעה שזה אקט מחאתי עבורי ולא יותר. לא רציתי להתאמץ או להיסחף בהתרגשות הזו שבאה עם חתונה אמיתית, כזו ששנינו בוחרים איפה היא תיערך ואילו אורחים יוזמנו. אבל כשהגענו היו המון צלמים והמון אורחים שבאו לחגוג איתנו, הקנדים נתנו לנו קומה שלמה לעצמנו לערוך בה את הטקסים וצוות הדיילים שעובדים איתי זרקו עלינו קונפטי בהפתעה גמורה, אז לא יכולתי שלא להתרגש".

"את החתונה המרובעת יזם איתי פנקס, חבר מועצת תל אביב ויו"ר אגודת ההומואים הלסביות הבי והטראנס לשעבר. הוא חיתן אותנו בארץ בטקס שערכנו בחצר ביתם של הוריי ולכן גם הזמין אותנו להצטרף והחלטנו שזה יהיה צעד חשוב לקידום המעמד של ההומואים בחברה בישראל. בנוסף, מאחר וגרג אינו אזרח ישראלי, דבר שכמובן לא השתנה אחרי חתונתנו בארץ, היה לנו מאבק נוסף ששווה היה לצאת בשבילו לקנדה".

ואיך זה מרגיש לנצח?

"מעולה. המאבק היה ארוך אבל הטיעונים שלנו ניצחו לבסוף את טיעוניהם של המתנגדים: מדינת ישראל, המכירה בריבונותה של קנדה, מחוייבת להכיר גם בטפסיה, כך שאם תוגש להם תעודת פטירה שלי בנכתבה בקנדה והם לא מערערים עליה, אותו ההיגיון צריך לפעול גם על תעודת נישואין!

"היום, כשאני שומע על עוד זוגות שרוצים להתחתן בקנדה, אני מעודד אותם לעשות את הצעד הזה בתקווה שכמה שיותר יעשו את זה ככה יהיה קשה יותר להתעלם מאיתנו ולא נאלץ יותר לטוס אלפי קילומטרים אל מעבר לים כדי להתחתן".