שתף קטע נבחר
 

לזרוק את מעיל קורי העכביש

זה הריהוט שלי, לרגע/ גשם, אופניים וציפור/ שום דבר סמיך, כבד או תובעני/ לא נפרד מתוך השקט". שני שירים של יעל גלוברמן

נעלי הליכה

חֹשֶךְ, אֲנִי צְרִיכָה נַעֲלֵי הֲלִיכָה טוֹבוֹת

אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתְךָ, חֹשֶךְ. יֵש לִי תָּכְנִיוֹת

לִזְרֹק אֶת מְעִיל קוּרֵי הַעַכָּבִישׁ

אוֹ טוֹב יוֹתֵר, לִזְרֹק אֶת מְעִיל הַקּוּרִים

עַל הַעַכָּבִישׁ

 

שִׂמְחָה, חַכִּי רֶגַע,

תֵּכֶף אֶהְיֶה מוּכַנָה לַגֶּשֶׁת אֶל סִפֵּךְ,

נוֹשֵׂאת רַק אֶת הַגִּבְעוֹלִים הָאֲרֻכִּים

שֶהִסְתַבְּכוּ בִּשְׂערִי וְנִכְּרְכוּ סְבִיב מָתְנַי

כְּשֶהֵגַחְתִּי מִמֵּךְ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

 

אִם לָמַדְתִּי מָשֶׁהוּ בַּדֶּרֶךְ

זֶה לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לְבַד.

הָאֲדָמָה פֹּה דֵּי קָשָׁה

וְהַשָּׁמַיִם, הוֹ אַל תֵּלְכִי לְשָׁם -

 

רוֹכֶלֶת תַּפּוּחִים עֲנָקִית, אֲנִי יוֹרֶדֶת.

עֲצֹר, פַּחַד. דַּבְּרִי, אַהֲבָה.


צריכה נעלי הליכה טובות (צילום: AFP)

 

בֹּקֶר

זֶה הָרִהוּט שֶׁלִּי, לְרֶגַע:

גֶּשֶׁם, אוֹפַנַּיִם, וְצִפּוֹר.

שׁוּם דָּבָר סָמִיךְ, כָּבֵד אוֹ תּוֹבְעָנִי

לֹא נִפְרָד מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט,

לֹא מִתְקָרֵב אֵלַי.

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁל שִׂמְחָה

שֶׁיִּהְיֶה עָמֹק יוֹתֵר מִכָּל דִּבּוּר עַל עֶצֶב.

אוּלַי הָאוֹר יִהְיֶה עָמֹק מִכְּפִי שֶׁלַּיְלָה

הֶעֱלָה בְּדִמְיוֹנוֹ

 

יעל גלוברמן, משוררת, סופרת ומתרגמת. מספריה: "מנענע את העץ", "אליבי", "אותו הנהר פעמיים". על שירתה זכתה בין השאר בפרס אקו"ם לעידוד פרסום יצירה לשנת 2000 ובפרס מפעל הפיס לשירה 2002. גלוברמן תשתתף בפסטיבל המשוררים הישראלי במטולה, שיתקיים בתאריכים 28-30 במאי 2009

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הגשם הוא ריהוט
צילום: index open
לאתר ההטבות
מומלצים