מנועי חיפוש, מותר להודות, אינם טבעיים במיוחד עבורנו. גוגל הצליח כי היה הראשון שעשה סדר בערבוביה הכאוטית של המידע ברשת. הוא נתן בו סימנים ומצא רלוונטיות. ובכל זאת נאלצנו ללמוד לנסח בקשות חיפוש בוליאניות, לנבור ברשימת קישורים לא ידידותית במיוחד, וכל אלה גוזלים זמן.
נסו לשאול את גוגל שאלה, כל שאלה, נניח, מה המרחק האווירי בין ניו יורק לפריז, סביר להניח שהתוצאות הראשונות לא יספקו לנו תשובה אלא "ליד" לתשובה - הקלקה על אחד הקישורים תוביל לתשובה.
כמובן שאם יש ערך וויקיפדי בתוצאה הראשונה זה הכי טוב. ואכן, במקרים רבים משמש גוגל כקיצור דרך לוויקיפדיה ותו לא.
המשתמשים הופכים חסרי סבלנות עם השנים. עומס המידע גובר ופחות זמן עומד לרשותנו לצורך החיפוש. במקרים מסוימים נעדיף לפסוח על התיווך של גוגל ולחפש ישירות במקור מידע גדול - ויקיפדיה,
YouTube,
Del.icio.us
או Flickr,
אם למנות כמה. על רקע זה גם צומחת ועולה המדיה החברתית כאפיק חלופי מסוים לחיפוש. אם אנחנו חסרי סבלנות למצוא, מה יותר טבעי מהיוועצות עם חברים? בין אם בפייסבוק, בטוויטר, לעתים פרסום השאלה וקבלת תשובה מדויקת, גם אם בחלוף כמה דקות, היא פעולה שתחסוך לנו זמן.
כאשר זמן הוא מצרך שמחירו בשוק רק מתייקר עם השנים, לא היה נחמד אילו היינו יכולים להזין שאילתה במנוע חיפוש ולקבל את התשובה המדויקת? כמו ויקיפדיה אך מקיף יותר, ולא מוגבל לערך אנציקלופדי זה או אחר - כלי שיספק לנו את כל התשובות האפשריות לנושא החיפוש שלנו מבלי שנאלץ לחפש שום פרט נוסף. זה הרעיון הכללי של Wolfram Alpha ,שהושק אתמול בגירסת בטא.
השם חסר הצניעות של מנוע החיפוש המדובר אינו מעיד דבר על הטכנולוגיה שעומדת מאחוריו ומציבה אתגר פוטנציאלי משמעותי עבור גוגל. Wolfram Alpha
פותח על ידי סטיבן וולפראם, פיזיקאי מפורסם בעלי Wolfram Research,
חברה המעסיקה 600 עובדים (לראיון עם וולפראם בכלכליסט).
מדובר במנוע חיפוש מבוסס תשובות. כלומר, מזינים שאלה בשפה אנושית ומקבלים תשובות (כאן אפשר לראות איך זה עובד).
זאת, בדומה להבטחה המקורית של Ask.com, רק שבמקרה זה מדובר במוצר איכותי ונבדל גם באחזור התשובות - האופן שבו אנו רואים את התוצאות.
בניגוד לרוב מנועי החיפוש, וולפראם מאפשר לנו להזין לתוכו שאלות פשוטות בשפה טבעית, כאשר האלגוריתמים מעבדים את התשובות במקום לספק רשימה של קישורים. לאחר שמנוע החיפוש חישב את התשובות הרלוונטיות הוא מציג אותן באמצעות ויזואליזציות הנוצרות בזמן אמת (on the fly) מתוך מסד נתונים מובנה וראשוני (curated) - הכוונה היא שהמידע הוא אותנטי ומסתמך על מקורות מהימנים בלבד, בניגוד לוויקיפדיה שמהימנותה אינה אחידה. וולפראם מתבסס אך ורק על מאגרי נתונים שאנשי החברה אימתו את נכונותם.
סטיבן וולפראם, פיזיקאי מוכשר בן 50, מתבסס ב-Wolfram Alpha על תוכנת Mathematica שפיתח, המשמשת היום ארגוני מחקר ואוניברסיטאות רבות. מדובר בכלי מדעי לביצוע חישובים מתמטיים וסטטיסטיים מורכבים, ומאחזר נתונים רלוונטיים בלבד תוך חלקיקי שניות, ללא צורך במחשבי על ושרתים יקרים. וולפראם עוד עשוי לעקוף בסיבוב מנועי חיפוש סמנטיים, שמבצעים ניתוח מורכב למשמעות של מילות החיפוש על מנת לאחזר תוצאות רלוונטיות יותר.
וולפראם מבטא הלכה למעשה את התפישה שהציג בספרו מ-2002, A New Kind Of Science, לפיה העולם והציוויליזציה פועלים כישות דיגיטלית שניתן ללמוד את חוקיה ולשלוף הקשרים ותשובות באמצעות ממשק פשוט שכל אחד יכול להבין.
הפילוסופיה הזו דומה למדי לזו של גוגל, אם כי בשלב זה שתי הטכנולוגיות שונות זו מזו באופן מהותי. אם גוגל אומר לכם "לכו תחפשו" ומציע לכם רשימה של תוצאות שעשויות להוביל אתכם לתשובה, Wolfram Alpha מודיע לכם "הנה המידע שביקשתם". זהו מבנה
מאוד סגור המטיל את כל כובד המשקל על איכות הנתונים המוצגים ולכן דורש טכנולוגיה מתוחכמת ונבונה יותר הפועלת ברקע.
מבנה סגור כזה הוא בעייתי גם בהקשר של שאלות שהתשובות עליהן חלוקות כמו בריאתנות, הגורמים למשבר האקלים ועוד.
כמובן שבמקרים כאלה מנוע התשובות יציג את כל ההסברים האפשריים אם כי צפוייה הטיה לגישה זו או אחרת ולו בשל העובדה שמדעני וולפראם מסננים את מסדי הנתונים המשמשים עבור החיפוש.
מנגד, אפשר לטעון כי גם התוצאות הראשונות בגוגל מוטות לטובת קישורים פופולריים שביניהם לבין מהימנות אין תמיד קשר.
החיפוש בוולפראם אינו מוגבל רק לערכים. אפשר לשאול אותו, למשל, מה המרחק בין סאן פרנציסקו לטוקיו ולקבל תשובה מדויקת
או לדעת מה התמ"ג של ישראל
כולל גרפים מדויקים ובלי חיפושים נוספים ומיותרים. שאלתי אותו מי היה נשיא ישראל בשנת 1988 והוא ענה מיד: "חיים הרצוג", כולל פרטים נוספים בהם מתי נולד הרצוג ומתי נפטר, מי היה ראש הממשלה בתקופתו (מנחם בגין לפי הדף אך זו טעות, שכן בגין התפטר מראשות הממשלה ב-83') ומי היו הנשיאים לפניו ולאחריו -
(אחד מהם הוא אברהם בורג, על פי וולפראם, וזו טעות נוספת, מאחר ובורג לא היה נשיא מעולם אלא יו"ר הכנסת המשמש כממלא מקום לנשיא בהעדרו). יש להניח כי שגיאות כאלה מעידות על מחלות הילדות של השירות.
אלה לא הבעיות היחידות. וולפראם אינו יודע בשלב זה לעשות הצלבות בין בקשות שונות. כך למשל, שאלתי אותו מה היה מזג האוויר בתל אביב, ביום בו נרצח ג'ון לנון והוא התקשה להבין את שאלתי. כך מתייחס לחולשות אלה דאגלס לנאט, שייסד בשנות ה-80' את Cyc, פרויקט בינה מלאכותית בעלת יכולת למידה, בראיון לגארדיאן הבריטי: " Wolfram Alpha מאחזר פסיפס של נתונים במראה ויזואלי הרלוונטיים למשתמש הממוצע. אמנם, מנוע החיפוש מתבסס על מאגר מידע מצומצם יותר מזה של גוגל, אך התוצאות שלו רלוונטיות יותר".
על פי לנאט, וולפראם מפספס מידע עצום שקיים ברשת והוא אינו מסוגל לעבדו (לעשות לו parsing). על שאלות רבות הוא אינו יודע לענות. זאת ועוד, ניסוח השאלה מאוד מהותי עבור ההצלחה. הבדלי ניסוח קטנים עלולים להיות ההבדל בין אפס תוצאות לתוצאות. שלא לדבר על כך שבשלב זה וולפראם לא מכיר בקיומן של שפות אחרות מלבד אנגלית.
בשלב זה, Wolfram Alpha אינו אלא אב-טיפוס, המחשת יכולת לטכנולוגיה שעדיין נמצאת בראשית דרכה. ככזו לא נכון לשפוט אותה כעת על חולשותיה אלא להתייחס לפוטנציאל, והוא בהחלט אדיר ומרגש, ומתווה כיוון כללי לאופן שבו נאתר מידע בעתיד. גם גוגל מכירה בכך שהחיפוש באמצעות מילות מפתח מתקרב לסוף דרכו והולך ומתקרב עידן בו נצפה לקבל את כל התשובות שלנו באופן מובנה וצורני.
כתשובה לוולפראם תשיק גוגל בהמשך החודש במסגרת ה-Google Labs את Google Squared, שירות חיפוש המציג תשובות במתכונת של גיליון נתונים. זאת, בדומה ל-Gadgets שהחלה החברה לשלב ב-SpreadSheet, גיליון הנתונים האלקטרוני של Google Docs, ומאפשר לשלוף מידע חי מהרשת לצורך חישוב נתונים. הטכנולוגיה של Squared שונה מזו של Wolfram Alpha אך שתיהן יחד מסמנות את הכיוון העתידי של החיפוש.
