כך תשדרגו את שעת הסיפור של הילדים

הספרים מעשירים את אוצר המילים של הילד ותורמים להבנה שלו וליכולת הריכוז. הם מסייעים לפיתוח כללי התנהגות, מקנים ידע על העולם, מפתחים את הדמיון ופוגשים את עולמם הרגשי של ילדים.  

אין ספק, לספרים ערך רב להתפתחות הילדים. אנחנו ההורים יודעים זאת ומקפידים להקריא לילדים סיפורים באופן קבוע. השאלה היא, איך באמת ניתן למצות את מירב היתרונות מהקריאה? איך נעזור לילד גם להנות מעולם האגדות וגם ללמוד מהספרים ולהעשיר את עולמו? איך הוא יוכל להפיק מהספר את כל מה שניתן, בעיקר במקרים של הפרעות קשב או קשיי למידה בדרגות שונות?

לכבוד שבוע הספר, לפניכם מספר עצות להקראת ספרים לילדים, מרותם שפירא, דוקטורנטית בביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א ומנחת סדנת קריאת ספרים ב"ניצן בייבי" של אגודת ניצן.

זכרו: קריאת הספר היא זמן איכות

זהו זמן נטו שלכם עם הילד. פָּנו זמן לקריאת הספר והשאירו מאחור את טרדות היומיום. מצאו זמן בו תוכלו להתנתק מה"כאן ועכשיו" ולנדוד יחד עם ילדיכם לעולם אחר, עולם הספר. צרו לילד חוויה מעצם קריאת הספר. בחרו את הפינה המתאימה להקראה: החדר שלו, אולי פינה בחדר אחר בבית, תנו לו להתכרבל עליכם, אם הוא מעוניין. שמרו על קשר עין עימו בעת ההקראה, על מגע מלטף ועל גיוון קולכם. חשוב שהילד ייהנה כדי שיצפה לפעם הבאה שבה תקריאו לו סיפור.

בחרו בסיפורים המותאמים לילד

השתדלו להקריא לילד ספרים המאפשרים לו להיות שותף פעיל בעת ההקראה, ספרים עם רצף עלילה ועם השתלשלות אירועים ברורה. הקפידו שהסיפור יהיה מותאם לגיל הילד, לשפה שלו, לעולמו ולנושאים אליהם יוכל להתחבר רגשית. אל תשכחו גם את מצבו של הילד: כאשר הוא עייף – בחרו סיפורים קצרים ופשוטים או הסתפקו רק בדפדוף ובמבט על התמונות. כאשר הוא ערני – תוכלו לגוון, להאריך יותר בהקראה ולאפשר לילד לדפדף בספר לבד, לספר לעצמו את הסיפור ואפילו לקרוא "קריאה דיאלוגית": שבה אתם קוראים את הספר בשותפות פעילה עם הילד, שיש לו חלק בהקראה.

דברו עם הילד על הסיפור

פתחו שיחה עם הילד על הספר, תוך כדי ההקראה. צרו איתו דיאלוג, במסגרתו ניתנת לילד הזדמנות להתאמן ולחוש בטחון. שאלו אותו שאלות, בקשו ממנו להתייחס לתוכן הסיפור או לתמונות ולאיורים. הקנו לדמויות מהספר חיים והשוו אותן לדמויות ולמקומות שהילד מכיר מחייו. בחרו פרטים מתוך הסיפור, שאפשר להשליכם לחיי היום-יום של הילד ושוחחו עם הילד על אירועים שונים המתקשרים לתוכן הסיפור. שבחו אותו על השתתפות ומתן התשובות. אם הילד מתקשה, עזרו לו להגיע לתשובות הנכונות, באמצעות הפנייה לאיורים או לרמזים אחרים.

למדו את הילד מילים חדשות

"נצלו" את השפה העשירה והמגוונת שבספרים כדי להרחיב את אוצר המילים של הילד. למדו אותו מילים חדשות, שאינן מוכרות לו משפת היום-יום. הסבירו מילים קשות ולא מובנות. הדגימו והמחישו באמצעות הקול, תנועות הגוף והאיורים בספר. שובו ושאלו את הילד אודות אותן המילים, שהסברתם לו, כדי שהילד יוכל לתרגל ולזכור אותן.

התייחסו לעלילה ולמבנה סיפור

ככל שהילד יבין את מבנה הסיפור, הוא יוכל ללמוד איך לארגן רצף, להבין סיבה ותוצאה, להבין את האירועים בסיפור לעומק ולהיות מסוגל לספר בעצמו סיפורים. תפקיד ההורה הוא לעודד שיחה עם הילד: לקשר בין האירועים, לשאול שאלות פתוחות (מה? למה?) אודות העלילה, הדמויות, היחסים בין הדמויות.

חזרו והקריאו שוב ושוב ספרים שהילד אוהב

ילדים אוהבים מאוד לשמוע את אותו סיפור מוכר מספר פעמים. האזנה חוזרת לסיפור מוכר מעניקה להם תחושת ביטחון. החזרה על הסיפור, החזרה על הצלילים ועל הקצב המוכר, יאפשרו לילד לזכור את עלילת הספר ואת הרצף שלו. הילד יוכל להיות פעיל יותר תוך כדי ההקראה. אנחנו ההורים נוכל להעמיק יותר בעלילה, בדמויות ובשפה. בכל ספר, ובעיקר בספר מוכר ואהוב, נוכל לאפשר לילד לספר את הסיפור מתוך הזיכרון.

הזדמנות זו היא תרגול מבורך על השפה, על הזיכרון, על יכולת ההישענות על האיורים, התייחסות לפרטים החשובים לו, יכולת הבנה טובה יותר של הסיפור וכמובן תרגול של הילד למספר סיפורים בעצמו.

עוררו את סקרנותו לשפה הכתובה

הספרים תורמים להתפתחות ניצני האוריינות. המושג "ניצני אוריינות" מדגיש את ההיבט ההתפתחותי של תהליכי רכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה. המדובר בהתנהגויות ובכישורים, שקשורים לקריאה וכתיבה ומקדימים את התהליך הלימודי של רכישת הקריאה והכתיבה באופן רשמי בביה"ס. בעת הקראת הסיפור חשוב אם כך לעורר אצל הילד סקרנות לנושא האורייני ולשדר לו שמדובר בעניין מהנה, סוג של משחק.

איך אפשר לעשות זאת? למשל, על ידי התייחסות לצלילים ולחרוזים שבסיפור. אפשר לעשות זאת באמצעות השלמת צלילים מתוך הסיפור. כך למשל: "בים בם בם, תירס?". או: "חנה אוכלת?". עם הילד אפשר להתייחס לשם הספר ולאופן בו השם כתוב על העטיפה (בד"כ בכתיב גדול יחסית). כדאי להקריא לילד גם את שם הסופר ושם המאייר.

לימוד אותיות ומילים

כדאי שההורה המספר יתייחס לכיוון הקריאה על ידי הצבעה באצבע: יצביע על מילים שחוזרות על עצמן ויסייע לילד לזהות תבניות של מילים שכיחות, כמו: "כן", "לא", "אבא", "אמא".

הספר הוא הזדמנות מצוינת ללמד את הילדים את שמות האותיות ואת הקשר שבין צליל לבין שם אות, את חלוקת המילים להברות ולצלילים. אמנם ישנה גישה הטוענת כי אין מה למהר והילדים בלאו הכי ילמדו לקרוא ולכתוב בבית הספר ועם זאת, ככל שיפתחו "ניצני אוריינות" בגיל צעיר, לימוד הקריאה והכתיבה יהיו להם קלים יותר בבוא היום ומהנים.

קשב וריכוז

השקיעו ביכולת ההקשבה וביכולת הריכוז של הילד: הילד לומד להקשיב ולהיות שותף פעיל בעת ההקראה, כאשר הספרים הופכים לחלק משגרת יומו. כך, טווח הקשב והריכוז שלו גדל ומשתכלל, הוא מסתקרן ורוצה לדעת וללמוד. הקפידו, לפיכך, לקרוא לילד סיפורים באופן עקבי. כמו כן, תנו לו דוגמה אישית לריכוז בסיפור ולהתנתקות שלכם מרעשים חיצוניים ומעיסוק בעניינים שאינם נוגעים לספר.

ידע כללי

פתחו את הידע הכללי שלו, את דמיונו ואת עושר מחשבתו: מפעם לפעם בחרו בסיפורים שיכולים לשמש כלי למידה אודות העולם בו אנו חיים (למשל: צבעים, בעלי חיים, ימות השבוע ועוד). התייחסו לספרים כאל כלי המפתח את המחשבה של הילד ומעשיר את דמיונו. יחד עם הילד נדדו בדמיון לעולמות אחרים. בעולם הספרים, החיות יכולות לדבר, הירח רוקד, הילד עף. הכל אפשרי! פתחו שיחה עם הילד ותנו דרור לעולם דמיונו.

רגשות

שוחחו עם הילד על רגשות וחוויות חברתיות ורגשיות שמוזכרות בספר: סיפורים רבים מעוררים רגשות, הזדהות ומודעות חברתית. ואכן, רוב ספרי הילדים עוסקים במערכות יחסים בין דמויות (חיות או בני אדם), במצבים מחיי היום יום, ברגשות, בצרכים ובמחשבות. דרך הסיפורים, הילדים נחשפים לנושאים שמעסיקים אותם ומקבלים כלים להתמודדות עם קונפליקטים פנימיים. למשל, הולדת אח, מעבר לכיתה א'.

בעת הקראת סיפור לילד תוכלו אתם ההורים לשוחח עימו על רגשות וצרכים ואף לקשר בין דמויות וחוויות בספר לבין חיי הילד (למשל, "גם אתה הרגשת אתמול עצוב. למה הרגשת עצוב?"). תוכלו להסביר לו על חוקי התנהגות חבריים ועל תוצאה של פעולות שנעשות. בעזרת הקישור בין עלילת הסיפור לבין עולמו של הילד תעודדו אותו להתייחס למגוון רגשותיו השונים. הילד שייחשף לאותן התחושות דרך עלילת הסיפור יבין כי גם אחרים חווים קשיים ומצבים חברתיים ורגשיים שונים, והוא עצמו אינו יוצא דופן.

לסיכום, הקראת סיפור היא בילוי נעים, מקרב ומפרה בין ההורה לבין ילדו. זוהי פעילות המאפשרת לשלב בין יצירת אומנות (ספר) ובין שיחה - דיאלוג בין ההורה לילדו, והיא בעלת משמעות רבה להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הילדים.