על ספסל הניתוחים: ספירת העומאר
לכל איש יש תחליף, אבל לא לעומאר סניד - שישפיע יותר מכולם על תוצאת חצי הגמר בין הפועל ירושלים למכבי חיפה. במי כדאי לאדומים להתמקד? מי מבטיח פיניש מותח? ומי יצרח על מי?
כבר הרבה זמן שלא היה בישראל פיינל פור כזה. פתוח, מותח, מלא פיקנטריה וקהל. ליתר דיוק, כבר שנה שלא היה בישראל פיינל פור כזה. את יריית הפתיחה יספקו הפועל ירושלים ומכבי חיפה בקרב בין שתי אסכולות - ההתקפית והמהירה באדום מול ההגנתית והמבוקרת, שלא לומר איטית, בירוק.
השתיים כבר נפגשו במעמד דומה בגביע המדינה - אך בסיטואציה כה שונה. ביום ג' (18:05, ספורט 5, Play by Play ב-ynet) זו תהיה אופרה אחרת לגמרי, בעיקר בגלל איש אחד: דורון פרקינס, שהחמיץ את הערב ההוא בגלל פציעה.
גם מאליק דיקסון עוד לא לבש ירוק במפגש הקודם, אבל דווקא בלעדיהם הצליחה חיפה לנצח. האם העולה הלא כל כך חדשה ביזבזה את התחמושת בגביע, או שהיא שוב תעשה את המוטל עליה ותבטל את היתרון הירושלמי בטבלה?
תנאים מוקדמים
73:80 לירושלים ברוממה (שרון ששון 25; דורון פרקינס 21).
78:100 לירושלים במלחה (טימי באוורס 18; ברוקס סיילס 19).
66:67 לחיפה בגביע המדינה (סיילס 14; טראוויס ווטסון 17).
מפתח באדום: עומאר סניד
ירושלים מגיעה כסוג של נעלם לפיינל פור, מהסיבה הפשוטה שהיא נופשת כבר 12 ימים. הסדרה נגד עירוני נהריה הוכרעה בשלהי המשחק הראשון, כששלשת הניצחון של רון לואיס יצאה לה החוצה והלוזריות הסגולה במלחה נשמרה.
מי שניצל את רבע הגמר כדי לחזור לשיאו הוא סניד. 23 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים וממוצע מדהים של 33.3 מדד העמיד הפורוורד בסדרה, כולל טריפל דאבל היסטורי, ואין ספק שהוא האיש לעצור בירושלים. על חולשה אפשרית של טימי באוורס אפשר עוד לחפות, אבל לא על סניד. בינתיים, הוא גם היחיד בהפועל שפוגע מחוץ למלחה - ולכך יש משמעות אדירה.
מפתח בירוק: דבון ג'פרסון
חיפה היא פרקינס ופרקינס הוא חיפה, אך בלעדיו היא הצליחה לנצח את ירושלים וביחד איתו הפסידה לה. אין איש באדום שמסוגל לעצור את הרכז המגוון מהכרמל, אבל עדיף יהיה למורן רוט ויובל נעימי אם יצליחו לגרום לו להתרכז יותר בעצמו: בהפסדים קולע פרקינס 4.5 נקודות יותר מבנצחונות; בהפסדים הוא גם מוסר 1.4 אסיסטים פחות מבנצחונות.
ולכן האיש שבו תצטרך ירושלים להתמקד הוא ג'פרסון. מאז שהפורוורד הדינמי עבר לחמישייה, הוא הכלי הכי אטרקטיבי ואפקטיבי בחיפה. לאורך העונה כולה, הוא נתקע שלוש פעמים מתחת לדאבל פיגרס: שתיים מהן היו בהפסדי הליגה לירושלים. בגביע הוא קלע נגדה 11 וחיפה ניצחה, כמובן, בנקודה.
דבון ג'פרסון. אטרקטיבי, אפקטיבי ודינמי (צילום: אלי אלגרט)
שיעור היסטוריה
אדום: ירושלים עומדת על 5 מ-6 בחצי גמר הליגה והגביע מאז 2006, אבל קל זה לא היה - וספק אם יהיה. מלבד ה-78:117 על רמת גן בגביע לפני שנתיים,
כל משחקיה הוכרעו ברבע האחרון, כולל 65:66 על גיא גודס, מורן רוט, עומאר סניד ומכבי ראשון לציון בפיינל פור הראשון. תוסיפו לכך את העובדה שחיפה היא היחידה שגברה עליה בשלב הזה, והרי לכם מתכון למותחן.
ירוק: אבי אשכנזי העלה את חיפה ונהריה לליגת העל ואת כל עונותיו סיים בצמרת, אבל בהגיעו לבאר - תמיד נתקע לו השלוק בגרון: עם נהריה הובס בידי מכבי תל אביב בגמר (2003), נתקע בבית חצי הגמר (2004), הפסיד לאשקלון במשחק החמישי של רבע הגמר (2005) ונכנע למכבי בפיינל פור (2006). עם חיפה הוא כבר הספיק להפסיד לבריאן טולברט ולבאזר בגמר הגביע.
המספר הנוסף
בשני נצחונות הליגה על חיפה, צלפה ירושלים 11 שלשות ביותר מ-40 אחוז. בחצי גמר הגביע היא פגעה ב-4 מ-21 בלבד והפסידה. זה הספיק לחיפה, למרות יום מזוויע משלה עם 2 מ-18 מחוץ לקשת.
ליגת האלופים: חולון שלי ואני
את מאליק דיקסון אין צורך להציג. האיש וסל האליפות, שראה את חצי הגמר בעונה שעברה מהספסל - רק כדי לעלות בגמר, לחדור לצבע ולהיכנס להיסטוריה. מורן רוט היה הישראלי הבכיר של האלופה וגם זה שצרח, פשוט צרח, על דיקסון בסיום: "MVP, MVP! אמרתי לך שתהיה ה-MVP!". מי יצעק על מי הפעם?
