ויקי בנט: "עכשיו צריך להיפרד מדנה - וזה קשה"

עד היום לא נפרדה ויקי בנט מבתה דנה. במשך שש שנים, מאז שנעלמה, שמרה על תקווה שעוד תראה אותה בחיים. היום (ב'), לאחר זיהוי גופתה, הגיע הרגע. "באותו בוקר נפרדתי ממנה כמו שכל אמא נפרדת מבתה ורק ביקשתי ממנה שתאריך את השהייה שלה בארץ", נזכרה בנט הערב. דנה באה מארה"ב לישראל כדי ללמוד בתיכון, ועם סיום לימודיה התלבטה אם להישאר בארץ. "היא הבטיחה שתיתן לי תשובה, אך עד היום לא קיבלתי תשובות. עכשיו אני צריכה להיפרד ממנה - וזה קשה".

בנט, שבמהלך היום לא היתה בעיר מגוריה טבריה, חזרה בערב לעיר ושוחחה עם כלי התקשורת ברחבת הקבר של רבי מאיר בעל הנס. "בחרתי להגיע לכאן עבור דנה, שהיתה בחורה שומרת מצוות, שמרה שבת, למדה בבית ספר דתי וצמה ארבע פעמים בשנה. מגיע לה שאבוא לכאן היום בשבילה. מגיע לה הכבוד הזה".

בנט, שקיבלה את הבשורה המרה כבר אתמול, אומרת שזהו יום קשה מאוד עבורה. "רציתי לשמוע סוף טוב, מעודד, אבל עם כל הקושי והכאב, אין מה לעשות. לא איבדתי תקווה לרגע, אפילו לא ליום אחר. הייתי מלאת תקוות שימצאו אותה יום אחד חיה, אבל לצערי זה מה שקרה".

בנט חולקת הערב שבחים למשטרה ובמיוחד למפקד היחידה המרכזית במרחב העמקים, סגן-ניצב אבי אלגריסי. "הוא שיתף אותי בחודש האחרון ועבד ללא מנוח ובלי לעצום עין", אמרה. "לפני שבוע ישבתי מולו והוא נראה כל כך עייף, ואפילו לא ידעתי למה. הוא עשה עבודת קודש. אני יודעת שכל השנים הם עבדו על התיק ולא הניחו לו". לדבריה, המשטרה הבטיחה לה כי יינתנו לה כל התשובות לשאלות שהעסיקו אותה במהלך השנים בקשר למה שעלה בגורלה של בתה. לכשייתפס הרוצח, היא מבטיחה ללוות את המשפט ולעקוב אחר כל צעד.

בנט אומרת כי עכשיו תמשיך את חייה. "הכאב תמיד יהיה, אבל עכשיו אנחנו יודעים מה עלה בגודלרה של דנה, ויהיה קבר לפקוד אותו. לא נחיה בחוסר הוודאות שבו

חיינו, ואוכל להמשיך הלאה. יש לי בן שאני חייבת להיות חזקה בשבילו. במשך שש שנים השתדלתי לא להישבר. זה נכון שהיו התרסקויות מדי פעם, אך השתדלתי להמשיך בחיים וכך אעשה גם הפעם. לא אשבר ואהיה חזקה בשביל רפי (בנה - שר"א)".

בהודעה שמסרה מוקדם יותר הערב באמצעות הביפר המשטרתי, הוסיפה בנט כי "אני תקווה שמקרה זה רק יחזק וייתן תקווה להורים שילדיהם נעדרים, כי גם לאחר שנים תיפתר התעלומה.

נציגי משטרה הגיעו אתמול לביתה של האם והודיעו לה באופן רשמי כי בבדיקה שנערכה במכון לרפואה משפטית באבו-כביר עולה שהשרידים שנמצאו הן של בתה. היום נמסר לאם שהמשטרה והפרקליטות יתירו לפרסום כי הגופה נמצאה. האב, בנימין בנט, קיבל את ההודעה בארה"ב, והוא עושה את דרכו ארצה. על כל פרטי הפרשה עדיין מוטל צו איסור פרסום, ולא ניתן לומר דבר על מקום מציאת הגופה או נסיבות מותה של בנט. החיפושים האחרונים, שבמהלכם נמצאו לבסוף עצמותיה של בנט, התנהלו תחת מעטה חשאיות, והשוטרים פעלו בביגוד אזרחי, באתר שהוקם במסווה של חפירות ארכיאלוגיות.

בין משברים לתקווה

בת דודתה של בנט, מעיין גיל, סיפרה על הרגעים הקשים של המשפחה: "תמיד הייתה לנו תקווה שאולי נמצא אותה, אך מצד שני זו גם הקלה". כמו הציבור כולו, גם המשפחה אינה מעודכנת בפרטים נוספים, האסורים בפרסום.

האחרונה שראתה את דנה: "עצבות והקלה"

שירן קוריה ודנה בנט מילצרו יחד במסעדת "ארזי הלבנון" בטבריה. קוריה היתה האחרונה שראתה את בנט לפני שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. "נסענו יחד במונית בתום יום העבודה, אפילו תכננו לצאת לבלות יחד ביום למחרת". היום, עם ההודעה על מציאת הגופה, היא אומרת: "לא חשבנו שדבר כזה ייקרה. זו תחושה לא קלה. במשך השנים ליוויתי את הפרשה. זה סוף עצוב, אך יש לי תחושה של הקלה שהיא נמצאה".

בליל 1 באוגוסט 2003, בין יום חמישי לשישי, יצאה דנה בנט מעבודתה במסעדה בטבריה, ביום עבודתה הראשון, לבית דודה. היא עלתה על מונית שירות וירדה

ליד האיצטדיון העירוני, לא רחוק מביתה - ומאז נעלמו עקבותיה. "היכרנו באותו היום, התיידדנו והתחברנו ובסוף נסענו יחד במונית", סיפרה שירן קוריה.

כשהן עושות יחד את מסלול חייה האחרון שוחחו השתיים והתבדחנו. קוריה מספרת: "דיברנו והכרנו אחת את השנייה, אפילו תכננו לצאת לבלות למחרת. הכל היה בסדר גמור, לא היה שום צורך לחשוד במשהו. בימים הראשונים קיוויתי באמת שזה סתם סיפור חולף".