שתף קטע נבחר

חותם מתקופת בית ראשון נתגלה בעיר דוד

שמו של בעל החותם השתמר במלואו, ומדובר בצורה החסרה של השם "שאול". הממצא מחזק את הסברה שהשימוש בשמות על גבי חותמים ששימשו לאישור מסמכים, החל ביהודה לקראת סוף המאה ה-8 לפנה"ס

חותם עברי מתקופת בית ראשון, שנמצא בחפירה הנערכת בגן לאומי סובב חומות ירושלים, הוצג לראשונה היום (ג'). החותם, העשוי עצם, נמצא שבור באלכסון, כאשר חלקו הימני חסר. שני קווים מקבילים מחלקים את פני החותם לשני חלקים שבהם רשום באותיות עבריות קדומות: "לשאל" ו"ריהו".

 

שמו של בעל החותם השתמר בשלמותו, והוא הצורה החסרה של השם 'שאול'. נוסח הכתיב החסר של השם, מוכר לחוקרים מהמקרא (בראשית לו 37; שמ"א ט 2; דב"א ד 24; ו 9) ומחותמות עבריים אחרים. משמעות האותיות "ריהו" לא פוענחה עדיין.

 

"החותם, ששימש לרוב פקידי ציבור לחתימת מסמכים במטרה לאשר את מקוריותם, היה, ככל הנראה, חלק מטבעת", אמר פרופ' רוני רייך, המנהל את החפירה יחד עם אלי שוקרון מרשות העתיקות. "חותם זה מצטרף לחותם עברי נוסף שנמצא בעבר ולשלוש בולות (פיסות טין עם טביעות חותם) עבריות שנמצאו בסמוך".

 

לחמשת הפריטים האלה, טוען רייך, חשיבות גדולה לחקר התפתחות השימוש בחותמות: בעוד שבבריכה חצובה שבסמוך לאתר נמצאו בבריכה החצובה בולות רבות, משלהי המאה ה-9 וראשית המאה ה-8 לפסה"נ, שאינן נושאות אותיות שֵמיות - הרי שבעפר שנחפר מחוץ לבריכה, המכיל חרסים מחלקה האחרון של המאה ה-8, נמצאו חמישה פריטים עם כתב עברי. "נראה שבמהלך המאה השמינית לפסה"נ חלה ביהודה התפתחות בעיצוב החותמות. במקביל לאיורים החקוקים, החלו מרגע מסוים להיחקק גם שמות בעלי החותם: החל הנוהג לזהות בעל חותם על-פי שמו ולא על-פי סמל גרפי כלשהו", מסביר רייך.

 

נראה שבסוף המאה ה-8 נבנה בית על אותה "בריכה חצובה", אשר כלא תחת רצפתו את העפר והאשפה שהכילו את הבולות הקדומות יותר. מבנה זה המשיך ליצור אשפה, שכללה בולות בסגנון חדש יותר שנזרקו לאשפה בתורן, ויצרו שכבה חדשה של ממצאים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החותם שנמצא
צילום: ולדימיר נייחין
מומלצים