"גם אני, כמו כל היהודים, עסוק במספרים" שרה להקת ההיפ-הופ הירושלמית, הדג נחש. ואכן, מאז ומתמיד היו המספרים חלק בלתי-נפרד מהתרבות היהודית: הקשרים גימטריים, מציאת מילים בתנ"ך ברווחים קבועים של אותיות, משמעויות קבליות למספרים נבחרים ועוד. אז לכבוד יום ירושלים אספנו עבורכם כמה נתונים מספריים על ירושלים, כפי שהם מוזכרים בתנ"ך:
מספר הפעמים שהביטוי "יום ירושלים" מופיע במקרא. המקור הראשון מופיע בתהלים קל"ז, ז, והוא לאו דווקא מלא חדווה וגיל כפי שהביטוי משמש כיום: "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים". המקור השני הוא למעשה מעין חידוד, כי לא מדובר בביטוי עצמאי: "וישוטו בכל הארץ, ויבואו מקצה תשעה חודשים ועשרים יום ירושלים" (שמואל ב' כ"ד, ח').
ספרים נכתבו בירושלים, בהם: ספריו של שלמה - שיר השירים, קהלת ומשלי (שנערך על-ידי אנשי חזקיה מלך יהודה). הספרים עזרא ונחמיה אירעו בירושלים ונכתבו שם.
שלושת אלפים משלים, ואלף וחמש שירים, כתב שלמה המלך בעיר ירושלים. סביר להניח שבחישוב זה, המבוסס על פסוק מפורש, נכללים הספרים משלי וקהלת.
מלכים שלטו בעיר. מאדוני צדק מלך ירושלים בימי יהושע, דרך דוד ושלמה מקימי שושלת מלכי יהודה, ועד יהויכין וצדקיהו שהוגלו לבבל.
פעמים נכבשה ירושלים. שבט יהודה כבש ושרף את ירושלים בתחילת תקופת השופטים: "וילחמו בני יהודה בירושלים, וילכדו אותה ויכוה לפי חרב, ואת העיר שילחו באש". העיר לא נתיישבה בבני ישראל עד שדוד כבש אותה שוב, והפך אותה לבירתו. במהלך ימי בית ראשון העיר נכבשה על ידי שישק מלך מצרים, יהואש מלך ישראל ואחרים, עד שנשרפה שוב על ידי נבוכדנצר, בעת חורבן בית המקדש הראשון.
חומות נבנו לירושלים בתנ"ך.
שמות של שערים הוזכרו בחומת ירושלים. שערי העירה יום אינם אלה של התנ"ך, שחלק ניכר מהם מוזכרים בנחמיה פרק ג'. בין אלו ניתן למנות את: שער הדגים, הצאן, הישנה, המים, הגיא, אפרים, האשפות (לא של ימינו). בדברי הימים א' כ"ו, ט"ז, מוזכר שער נוסף: "לשופים ולחוסה למערב עם שער שלכת במסילה העולה".
מרידות בירושלים, בהן: מרד אבשלום, ההפיכה השלטונית של עתליה, ההתנקשויות ביואש ואמציה, ומרידות מלכי יהודה האחרונים (יהויקים, צדקיהו) בנבוכדנצר.
מספר הפעמים שירושלים מופיעה בחמישה חומשי תורה.
בלי קשר ליחידת החילוץ, זהו מספר הפעמים שירושלים מופיעה במקרא. הפעם הראשונה היא ביהושע י', א': "ויהי כשמוע אדני צדק מלך ירושלם". הפעם האחרונה היא בפסוק האחרון בתנ"ך: "כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוהי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה".
ספרים בתנ"ך שירושלים לא מופיעה בהם. מלבד התורה, שכבר כתובה ברשימה כאן, יש את הושע, יונה, נחום, חבקוק, חגי, רות, משלי ואיוב. באופן מפתיע, העיר אינה מוזכרת גם בספר חגי, שעיקר דבריו קשורים לייסוד ובניין בית המקדש, והיה מתבקש לשמוע את שמה של ירושלים. גם במשלי, שהוא ספר ארוך שנכתב בירושלים ועל-ידי מלך יהודה, היינו מצפים ששמה יוזכר.
הוא מספר האנשים שגלו מירושלים. שני פסוקים מתארים זאת בצורה מפורשת: האחד מתאר את מספר הגולים בגלות החרש והמסגר בימי יהויכין: "והגלה את כל ירושלים... עשרת אלפים גולה, וכל החרש והמסגר..." (מלכים ב' כ"ד, י"ד). השני מתאר את מספר הגולים בחורבן בית המקדש הראשון: "בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר, מירושלים – נפש שמונה מאות שלושים ושנים". וביחד המספר שבכותרת.
מספר העולים שחזרו לירושלים מגלות בבל, כמו בהגליה - הדבר נעשה בשתי הזדמנויות: העלייה הראשונה בימי זרובבל מתוארת בפרק ב' בעזרא, ובה יש סיכום מפורש: "כל הקהל כאחד – ארבע רבוא, אלפיים שלוש מאות ששים" (עזרא ב', ס"ד). העליה השנייה בימי עזרא מתוארת בפרק ח'.
זהו מספר האנשים שישבו בירושלים בימי שיבת ציון. בנחמיה י"א מוזכרת רשימת "היושבים הראשונים בירושלים". המספר שבכותרת הוא סיכום של כל המספרים שם.
שנות מלוכה בירושלים.
מספר שרי הממלכה הירושלמיים הכתובים בתנ"ך.
הוא מספר ההרוגים הגבוה ביותר בניסיון לכבוש את ירושלים. בסופו של מסע סנחריב לכיבוש ממלכת יהודה נכתב: "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף, וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים" (הסוגיה מופיעה במלכים ב' י"ט, פסוק ל"ה; וכן בישעיהו ל"ז, פסוק ל"ו).
מספר התפילות התנ"כיות שנאמרו בירושלים.
בתי מקדש.
