מאבק החרדים בירושלים למען "קווי המהדרין" עולה מדרגה – וגם הציבור החילוני מתעורר: מתנגדי ההפרדה בקווי התחבורה הציבורית
בבירה הציגו היום "שחקן חיזוק" חדש – שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר - שבכינוס שנערך בנושא באוניברסיטה העברית המליצה על שיטות פעולה מקוריות כתחליף למאבק המתנהל בזירה המשפטית. "צריך לפוצץ את העניין על ידי נסיעה המונית בקווים החרדיים", קבעה השופטת, "בג"ץ אינו הכתובת".
בשיחה עם ynet הבהירה דורנר כי אינה תומכת במהלך שכזה כהתרסה נגד הציבור הדתי, אלא כאמצעי לחץ על שר התחבורה וחברת אגד להפעיל קווים מקבילים גם לציבור החילוני. לדבריה, "כבוד האדם חל גם על החרדים והם צריכים לקבל שירות שמתאים להם, אך אין לכפות את ההסדרים האלה על כלל האזרחים".
דורנר הסבירה לסטודנטים כי היא סבורה שעל צעירים וצעירות ירושלמים לצאת לפעולות מחאה אקטיביות בקווי המהדרין על ידי שימוש מוגבר באוטובוסים אלה, תוך התעלמות מתקנות הצניעות הנהוגים בהם. "מבג"ץ לא תצמח הישועה ורק פעילות נגד בשטח תביא למיגור התופעה הפסולה", אמרה.
"הפרדה על חשבון הציבור פוגעת בכבוד האדם ומשפילה, זה כמו ההפרדה בין הלבנים והשחורים", טענה השופטת דורנר, "אתם סטודנטים צעירים - רוצים להפגין נגד זה? ... כמובן שאפשר להפגין, אם יש לכם סבלנות ויכולת, ו'להתלבש' על קו. 15 בנות עולות לאוטובוס ומתיישבות שם. אם אתם, הצעירים, לא תילחמו על השוויון - לא יהיה שוויון, כיוון שהמגזר החרדי מאוד דומיננטי ונלחם על זכויותיו".
על פי דליה דורנר, "אם הציבור החרדי רוצה לנסוע בקו כזה - והיום כבר יש 40 קווים כאלו – ואם קבוצת המיעוט החרדית, זה אורח חייה, אני לא אפריע לה בנסיבות מיוחדות. הבעיה היא שאם סטודנטית בודדת תעלה לאוטובוס היא לא תחזיק מעמד, אלא אם כן בכל אוטובוס יעמוד שוטר. אם אתם מוכנים להתארגן, אז בבקשה. צריך למחות נגד זה. לא יכול להיות שלא יהיו קווים פתוחים לציבור הרחב".
בהמשך הטיחה ביקורת בחבריה, שופטי בג"ץ, על דרך טיפולם בנושא, ואמרה: "בג"ץ תפקידו להחליט ולא להקים ועדות. על זה הם מקבלים משכורת... ברגע שבג"ץצ מעביר את הנושא לוועדה הוא קובר את הנושא". עם זאת היא קראה לאפשר לציבור החרדי להפעיל קווי אוטובוסים פרטיים "למרות שהחרדים נסעו שנים בצורה מעורבת ולא קרה כלום".
חברת מועצת העיר ירושלים רחל עזריה, ממובילות המאבק בקווי המהדרין, אמרה בכינוס: "אלה קווים נפרדים ולא קווי מהדרין, כיוון שאין בהם שום הידור. בהפרדה אין שום הידור. לא כל הקצנה דתית נחשבת כהידור, וקל וחומר כשהיא פוגעת באוכלוסייה".
"ההקצנה בציבור החרדי היא תוצר
של השנים האחרונות והיא נובעת גם מניסיון של הציבור החרדי לבדל עצמו מכלל האוכלוסייה", אמרה עזריה, "אלה דברים חדשים שאין להם קשר ליהדות". לדבריה, מגמה זו פוגעת בחלשים ביותר בציבור זה - הנשים והילדים, ואחת ממטרות המאבק היא לדאוג להם.
"השאלה הכי חשובה שצריכה להישאל היא האם בישראל אנחנו מאפשרים אפליה בין גברים לנשים? זה העניין החשוב ביותר מבחינתי. זה עניין עקרוני וזה צריך להיאמר – אפליה בישראל לא תיתכן".
בכינוס, שנערך ביוזמת סטודנטיות מארגון אל"ה (אקדמיה ללא הטרדות) יחד עם רחל עזריה, השתתפו גם עו"ד אורלי ארז-לחובסקי מ"המרכז לפלורליזם יהודי", ד"ר אורית קמיר, פרופ' אלון הראל והרב בני להמן.
