שתף קטע נבחר

מקרה ראשון של צרעת: לפני 4,000 שנה

שלד של אדם שנקבר בהודו סביב שנת 2,000 לפנה"ס, מציג רשמים של מחלת הצרעת שקיננה בגופו. הממצא תומך באחת ההשערות הנוגעות למוצא המחלה המפורסמת ונתיב התפשטותה. ככל הנראה, מקור הצרעת בהודו, וחייליו של אלכסנדר מוקדון, אחראים להתפשטותה ברחבי העולם

צרעת היא אחת המחלות הקשות הראשונות שתיעד האדם בכתובים. התייחסויות למוראותיה מופיעות בכתבים הודים קדומים ובתנ"ך. עתה, טוענים מדענים, נתגלה המקרה המתועד הקדום ביותר של הצרעת, בצורת שלד בן 4,000 שנה שנמצא בהודו.

 

השלד שייך אדם שנקבר בשנת 2000 לפנה"ס בקירוב, באתר הארכיאולוגי בלהטל שבמחוז רג'סטן. גוון רובינס, האנתרופולוגית שחקרה אותו, מספרת כי בלהטל הייתה עיר משגשגת בין השנים 3,700 ל-1,800 לפנה"ס, אז חי המצורע האומלל שנתגלה עתה. המקרה הקדום ביותר של צרעת בתועד עד כה, הוא של שלד מהמאה הרביעית לפנה"ס שנמצא במצרים.

 

קישור למאמר

 

השלד המצא בתוך מערה גדולה, כשסביבו הררים של גללי פרות שרופיםם, חומר שנחשב למטהר וקדוש בתרבות הוודה של אותה תקופה. עוד מאפיין תרבותי של אותה תקופה הוא שריפת גופות. העובדה שגופה זו לא נשרפה מעידה גם היא על מחלת הצרעת שקיננה בה, שכן לא היה נהוג לשרוף מצורעים, ילדי עד גיל 5, נשים בהריון וטמאים.

 

צרעת היא מחלה מדבקת, המוצאת את ביטויה, בין היתר, בהופעת פצעים מוגלתיים על כל הגוף. הממצא הנוכחי מאשר את מה שחוקרים יודעים מקריאה בטקסטים, והוא שצרעת הייתה נפוצה בין הודו למצרים כבר באמצע האלף השני לפנה"ס. הממצא תומך בהשערה שמקור המחלה בהודו, וכי מי שאחראי להתפשטותה הנרחבת למזרח התיכון ולארצות הים התיכון הם חייליו של אלכסנדר מוקדון, שהגיעו במסעות כיבושיהם ממקדוניה להודו ובחזרה. השערה זו מתמודדות כנגד הטענה שמקור המחלה באפריקה והיא התפשטה למזרח התיכון לפני עשרות אלפי שנים.

 

עד סוף ימי הביניים הפכה מחלה זו לנפוצה ביותר מסין ועד אירופה, שבה רווחו מושבות המצורעים ששימשו לצורך הפרדת החולים משאר האוכלוסיה. כיום, נקראת הצרעת מחלת הנסן, על שם החוקר שזיהה את החיידק הגורם לה. על פי דיווחי ארגון הבריאות העולמי, ישנם עדיין כ-200 אלף חולים בצרעת בעולם, רובם במדינות העולם השלישי שאינן יכולות להרשות לעצמן את חלוקת וקטייל התרופות שפיתח המדע להדברת המחלה.  

 

הצרעת הפכה, בזכות קדימותה והעיוותים הקשים שהיא גורמת למראה החולה, לתופעה תרבותית לא פחות מאשר בריאותית. המילה מצורע הפכה שם נרדף לאדם מרתיע וסיפורי התנ"ך מלאים בהתייחסויות למצורעים ולצרעת. ההיסטוריה של יחס האדם למחלה מלאה בסתירות. מצד אחד מוכרים טקסים דתיים שמטרתם לנדות את המצורע מהחברה הכללית, ומצד שני ישנם טקסטים ומסורות שמייחסים למצורע תכונות של נביא וגואל. אין לדעת עד כמה הצרעת הקדומה היא מחלת הנסן המוכרת על ידי המדע ובאיזו מידה הייתה מילה זאת שם כולל לקבוצה של מחלות שונות, אך לכל הפחות אנו יודעים עתה שהמחלה שבה נילחם המדע היום, הייתה קיימת בהודו כבר באלף השלישי לפנה"ס.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים