שיא האבטלה בדרום: "על גבול הקטסטרופה"

הפנים שמאחורי הנתונים המדאיגים של האבטלה: שיעור הבלתי המועסקים במשק זינק ל-7.6% ברבעון הראשון של השנה. במחוז הדרום המצב הוא החמור ביותר - שם לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (יום ד') אחוז המובטלים עומד על 9.2. הבשורה שאולי תקל על המובטלים היא כניסתה לתוקף של התקנה לפיה יוארך משך הזמן בו יקבלו מובטלים דמי אבטלה.

אבל לא כולם מקבלים דמי אבטלה, למרות שאין להם עבודה. ריקי אציל מאשקלון היא אחת מאותם אנשים שהכללים הנוקשים פוסחים עליהם בבואם לקבל סיוע. ריקי עבדה יותר מ-20 שנה בהנהלת חשבונות וכמזכירה בכירה.

היא פוטרה לפני שבועיים מהמקום שבו עבדה שמונה חודשים וחצי בשל צמצומים. לפני כן היא היתה מובטלת חמישה חודשים וקיבלה דמי אבטלה. במצב שנוצר, לא מגיע לה פיצויים ממקום עבודתה - ובלשכת התעסוקה נאמר כי לא בטוח שתוכל לקבל דמי אבטלה שוב, מכיוון שעבדה פחות משנה ברציפות.

ריקי, גרושה המגדלת לבדה את שני ילדיה, סיפרה ל-ynet: "בחודש האחרון, כשכבר ידעתי שאפוטר, שלחתי עשרות קורות חיים למקומות עבודה באשקלון ובסביבה, אבל עדיין לא זכיתי אף לא לטלפון אחד. לא מגיע לי פיצויים וגם דמי אבטלה בטוח לא אקבל, אז אני לא יודעת ממה אחיה. אני מקווה בסוף לפחות לקבל את דמי האבטלה, כי זה משהו שעשוי להחזיק אותי. כרגע אני לא רואה שום פיתרון מעבר לזה שאלך לאכול כל יום אצל אח אחר".

למרות המצב הלא קל שאליו נקלעה בשל פיטוריה, ריקי מנסה לשמר על אופטימיות. "יש לי המון ניסיון ומה להציע. אני מקווה שאצליח למצוא עבודה ואני יודעת שלא יעזור לי לשבת ולבכות כל היום".

"חיפשתי בנרות"

גם י', נשוי ואב לשמונה בשנות ה-40 לחייו מבאר-שבע, לא יודע כיצד יפרנס את משפחתו, כיוון שהוא לא מצליח למצוא עבודה. במשך שנים עבד באחד ממפעלי הכימיקלים הגדולים בנגב בתור עובד קבלן. לפני יותר מחצי שנה פוטר מעבודתו ומאז לא הצליח למצוא עבודה חדשה. "אף פעם לא הייתה לי בעיה לפרנס את המשפחה, אבל עכשיו אני נאלץ לבקש עזרה. מההורים, מהחברים, קצת פה וקצת שם, עד שנתייצב.

"למזלי, אשתי עובדת ואנחנו מצליחים להחזיק את הראש מעל המים. הבעיה העיקרית היא שאני פשוט לא מצליח למצוא עבודה חדשה, חיפשתי בנרות, ניסיתי הכל. אולי אם הייתי צעיר לא הייתה לי בעיה", הוא המסיף. בינתיים, נאלץ להפסיק את בניית הבית החדש, ומשפחתו המונה 10 נפשות תיאלץ להצטופף בדירה קטנה שבה שני חדרי שינה וסלון.

"החצר האחורית של המדינה"

ראש המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, פרופסור לאה קצן, ציינה כי אחוזי האבטלה באזור הדרום היו מאז ומתמיד גבוהים. "המשבר הכלכלי רק החמיר את המצב, ויש לזה השלכות קשות על רווחת האוכלוסייה והחוסן שלה. איני רואה איך בתקופה הקרובה יתווספו מקומות עבודה. התעשייה באזור לא מתפתחת. בנגב מספר מקומות התעסוקה מוגבל. מי שמובטל, הסיכוי שלו למצוא מקום עבודה אחר הוא קטן". 

גם דליה אהוד, יו"ר הקואליציה בעיריית באר שבע, ויו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז הדרום, לא מופתעת מהנתונים. "לצערי, במשך שנים אנחנו אומרים שהדרום הוא החצר האחורית של המדינה. אומנם האבטלה עומדת כעת על סדר היום בגלל המשבר הכלכלי, אבל מלכתחילה התשתית בדרום הייתה רעועה בכל הנוגע למקומות עבודה, פיתוח והשקעות. בגלל שהתשתית רעועה, הגיע משבר והיכולת להתמודד עמו נפגעת. אנחנו נמצאים על גבול הקטסטרופה".

לדבריה, המשבר מכה בעוצמה גדולה יותר בדרום. "כל מה שקורה במקום אחר - פה הוא קורה פי שניים". באורח פרדוקסלי, בעוד שהמצב בדרום על פי הנתונים הוא הקשה מכל, דווקא באזור הזה איש כמעט ואינו מוחה על פיטורים או הרעה בתנאי העבודה.

"בצפון אנשים לא יוצאים לרחובות כמו פעם. לדעתי, אנשים התעייפו והממסד פשוט הפריט גם את המחאה. שביתות ומחאות לא עושים מה שהיה פעם. פשוט קורה לנו דבר רע בחברה - אטימות. איבדנו את הרגישות והסולידריות. לא איכפת לנו מה יקרה לאחר".

לסיכום אומרת מנכ"לית עמותת "ידיד", שרי ריבקין: "כפי שהזהרנו עוד לפני חג הפסח, שכמות הפונים אלינו תלך ותגדל מיד אחרי החג, במיוחד בנושאים של זכויות עובדים, משכנתאות, דיור וחובות לבנקים וגופים אחרים - כך אנו רואים בתקופה האחרונה. מרכזי הזכויות שלנו מקבלים בכל יום יותר ויותר פניות. אנו סבורים גם שמעסיקים ינצלו את המשבר הכלכלי בכדי לפטר אנשים, בלי להעניק להם זכויות המגיעות על פי החוק".