מוות לכתובות הקיר הגזעניות

למעלה משלוש שנים עובר שמוליק מרזל בטיול היומי עם הכלב, ליד קיר עליו מרוססת הכתובת "מוות לערבים". הלב שלו נצבט והוא ממשיך ללכת, מקווה שדעתם של הילדים הצועדים במסלול זה לבית הספר הסמוך תהיה מוסחת, והכיתוב הגזעני והאלים לא ייצרב בתודעתם. אחרי פניות חוזרות ונשנות לעריית פתח-תקווה שלא טיפלה בנושא, ואחרי ניסיון עקר לעורר את התקשורת לכתוב על כך החליט מרזל לפנות לארגון אליו הוא משתייך "קול אחר" ולהציע פרויקט לצביעת כתובות גזעניות כמו "מוות לערבים", "כהנא צדק", "דרוס כל דוס" ואחרות.

התאריך הנבחר למבצע היה יום ה' האחרון, ערב חג השבועות, החג העוסק באהבה לגר

ולאחר. ואכן קבוצות שונות של פעילים חברתיים ממטה המאבק לגזענות, תנועות נוער, וארגונים המשתפים פעולה עם מרכז השלטון המקומי, התפזרו בערים, יישובים ודרכים בין עירוניות ברחבי הארץ (ירושלים, קצרין, קריית שמונה, מטולה, כרמיאל, נהריה, באר-שבע, אילת, נתניה, שוהם, עפולה, חדרה, חיפה, עכו, יוקנעם, תל-אביב, רחובות, יבנה, שדרות ושער הנגב, אשקלון, רהט, פרדס חנה, מגדל העמק, קריית מלאכי ואופקים), ומחקו עשרות כתובות פוגעניות.  

"אנשים עוברים דרכם יום יום וזה לא עושה להם כלום"

"תופעות כאלה כמו כתובות גזעניות, שנאה גלויה ואלימות כלפי אדם שהוא שונה ממך בעיקר בדברים שהוא לא בחר בהם כמו גזע, דת, מין, הפכו למאוד לגיטימיות ומאוד אקטואליות והן לא חלק ממדינה דמוקרטית", מסביר אסי גרברז פעיל ב"שומר הצעיר" שנתרם למשימה. אני חושב שזה שהכתובות קיימות ואף אחד לא מגיע למחוק אותן, ואנשים עוברים דרכם יום יום וזה לא עושה להם כלום, זה משקף תודעה ציבוריות", הוא מוסיף.  

"למחוק את הכתובות האלה בעיקר מהלב". שמוליק מרזל

"באנו היום להגיד לא" מכריזה בלהט עמית וייסלר גם היא לבושה בחולצה כחולה ושרוך לבן, "זה אלים, זה משפיל וזה שולל זכות של בן אחר לחיות, ואנחנו לא מוכנים לחיות במדינה כזאת". "אנחנו בוחרות לעשות, לפעול", מחזקת שיר לזר חברתה לתנועה, את דבריה, "לעשות צעדים שהם אולי קטנים אבל הם משמעותיים". לזר מזמינה את כולנו לצאת מהאדישות "זה דבר שכן אפשר לעשות בבית. אם אתם נתקלים בכתובת קרוב לביתכם זה מאוד פשוט לקחת קצת צבע, לכסות אותה, ולתקן קצת את פני הדברים".