מחקר: פיטורים מדרדרים את המצב הבריאותי
מתברר שלפיטורים השפעה גדולה על הידרדרות המצב הבריאותי, החל ממחלות לב, דרך לחץ דם וסוכרת ועד כאבים בעצמות. אז מה עושים? מקפידים על פעילות גופנית, אוכל בריא, ובין לבין גם מנסים למצוא עבודה חדשה
הסיטואציה שבה הבוס קורא לך לחדרו ומודיע לך שנוכח המצב אין לו ברירה אלא לפטר אותך, מדירה שינה מעיני רבים. בעת האחרונה הסיוט הזה הפך למציאות עבור רבים מאיתנו.
מחקר שתוצאותיו התפרסמו החודש במגזין "דמוגרפי" בארה"ב, קובע כי פעמים רבות הפיטורים גובים לא רק מחיר כלכלי, אלא גם מחיר בריאותי כבד. החוקרת קייט סטרולי, סוציולוגית מאוניברסיטת ניו-יורק באלבני, החלה לחקור את הנושא הרבה לפני המשבר הכלכלי הנוכחי. המחקר שלה נערך בשנים 2001 ,1999 ו,2003- והשתתפו בו 1,000 מפוטרים אמריקאים, המהווים קבוצת סקר ייצוגית של אוכלוסיית ארה"ב. "היה לי חשוב שהקבוצה תכלול עובדים מתחומים שונים, החל מעובדי משרד ועד פועלים," מסבירה החוקרת. "כמו כן, כל המשתתפים במחקר הם בעלי משפחות או לפחות חיים בזוגיות, בעלי אחריות של פרנסה, וכולם בלי יוצא מן הכלל שכירים ".
בדברי ההסבר למחקר כותבת סטרולי עוד, כי על מנת שתוצאות המחקר יהיו מהימנות, היא בחרה לשתף בו רק מפוטרים שאיבדו את מקום עבודתם בגלל סגירת העסק, ולא מסיבות אישיות או אחרות.
החוקרת עקבה אחרי המפוטרים במשך שנה וחצי, וגילתה כי למפוטרים בריאים, ללא כל רקע של מחלות בעברם, יש סיכוי גבוה ב83%- לפתח מחלות בהשוואה לאלה שממשיכים לעבוד. על פי ממצאי המחקר, אנשים שדיווחו בראשיתו כי מעולם לא סבלו מבעיה בריאותית מיוחדת, החלו בעקבות הפיטורים לדווח על נסיגה ממשית בתחומי בריאות שונים, ובעיקר על בעיות לב, לחץ דם גבוה, סוכרת וכאבי עצמות. מתוך קבוצת המפוטרים שהיו בעלי רקע כלשהו של בעיה בריאותית, כ54%- דיווחו על החמרה במצבם. במחקר לא נמצא הבדל משמעותי בין מפוטרי הצווארון הכחול, עובדי הכפיים, לבין מפוטרי הצווארון הלבן, עובדי המשרד.
החוקרת מציינת כי ברור שלא כל המחלות שעליהן דיווחו המפוטרים נגרמו ישירות מהפיטורים, אך בהחלט נמצא קשר בין הסיטואציה המכאיבה של איבוד מקום העבודה ללחץ, ומכאן גם לכל בעיה בריאותית אפשרית.
לחץ אדיר
המחקר הראשון שבדק את הקשר בין פיטורים למצב הבריאותי נערך בשנת .1984 במחקר נמצא קשר בין הדברים, אך לא נבדקו ממצאים ספציפיים שיעידו שאכן הפיטורים הם שגרמו למחלות או לירידה ברמה התפקודית-בריאותית.
המחקר החדש של סטרולי הוא אם כן חסר תקדים מבחינת הדיוק שלו ובדיקת ההשלכות הישירות של הפיטורים על הידרדרות המצב הבריאותי".ללא ספק, אובדן מקום העבודה עלול להוביל לבעיות פיזיולוגיות משמעותיות," קובעת סטרולי. "המחקר מדגיש זאת היטב, מכיוון שאפילו אנשים שפוטרו ובתוך שנה וחצי מצאו לעצמם תעסוקה חדשה, העידו על ירידה בולטת בתפקוד בתחומי הבריאות השונים, ומכאן שההשפעה של אקט הפיטורים הייתה עצומה. גם אלה שהיו מרוצים, כביכול, ממעמדם החדש, עדיין היו תחת השפעת הלחץ האדיר."
מבחינתה של ד"ר אביטל פורטר, מנהלת טיפול נמרץ לב ביניים במערך הקרדיולוגי בבית החולים בילינסון, המחקר מחזק את התפיסה שיש להתכונן מראש לקראת הפנסיה".לחוסר התעסוקה הפתאומי יש השלכות משמעותיות על הבריאות," היא אומרת. "אמנם ביציאה לפנסיה גם הגיל וגם המעמד יוצרים תפיסה של תקופה חיובית, בהשוואה לפיטורים בגיל צעיר, אז קיים אלמנט של השפלה ודימוי עצמי נמוך, אבל עדיין בשני המקרים מדובר באובדן של אחד ממרכזי הכובד העיקריים בחיים. כשמאבדים מקום עבודה נוצר חלל גדול שמתמלא גם בדברים חיוביים וגם בשליליים, כמו התעוררות מחלות קיימות או היווצרות מחלות חדשות. כל אלה הם תוצאה של הפרת איזון תפיסת הבריאות בגוף ובנפש."
לדברי ד"ר פורטר, "לקחת ללב" הוא לא רק ביטוי אלא גם עובדה, "חד-משמעית," היא אומרת. "מי שנפגע נפשית נמצא בסיכון גבוה לתחלואה לבבית. סטרס (עקה) ומתח כרוני מצד אחד, ומצב רוח ירוד עד דיכאון מצד שני, קשורים קשר ישיר לעלייה בתחלואה ובתמותה הלבביות, וקיימות לכך עדויות רבות בספרות, בין השאר ברמת השינויים המטבוליים ובכלי הדם.
"אבל מעבר לכך, ללא הרגלים נכונים, חוסר התעסוקה מוביל גם למגוון בעיות בריאותיות אחרות, אם זה בגלל האטה בפעילות הגופנית, או אם זה בשל השהייה המרובה בבית מול המחשב והטלוויזיה והגיחות האינסופיות למקרר. זהו הזמן שבו פורצות חולשות הגוף והנפש, כמו גם התמכרויות לעישון, לאלכוהול וכדומה.
"לכן, אני בהחלט ממליצה בתקופה כזו להיות אובססיביים ממש בכל מה שקשור לבריאות: להתחיל פעילות ספורטיבית בחדר הכושר, על שפת הים, ברכיבה על אופניים או כל פעילות אחרת. להתחיל לבשל בריא ולהקדיש לכך זמן, ולא להתפתות למזון מהיר וזמין. בכלל, כל אדם צעיר צריך לחשוב גם על אפשרות תיאורטית של פיטורים, ולהכין תוכנית מגירה שתאפשר לו להפיק את מירב התועלת מהזמן הפנוי שנוצר, תוך הקדשת כשעתיים ביום לחיפוש מקום עבודה חדש."
השלכות לעתיד
לדברי ד"ר פורטר, היא רואה במרפאה הרבה מאוד מפוטרי היי-טק בשנות ה40- לחייהם, שמבקשים אישור לבצע פעילות גופנית מאסיבית. "אני מעריכה זאת מאוד," היא אומרת. "אם יש עדיין ביטחון כלכלי זה אידיאלי, ואם לא, צריך להמשיך לחפש עבודה תוך כדי ניצול הזמן הפנוי לפעילות חיונית."
בתשובה לשאלה אם בעקבות המשבר הכלכלי צפוי לנו כעת משבר בריאותי, משיבה ד"ר פורטר כי השינויים לא יהיו פתאומיים ומיידיים".נקווה שתהיה מודעות לכך והתוצאות יהיו אחרות," היא אומרת.
גם החוקרת סטרולי שומרת על אופטימיות זהירה כשהיא מדברת על ההשלכות העתידיות של גל הפיטורים על מצב הבריאות בעולם. "קשה מאוד לחזות את תוצאות המשבר הכלכלי העולמי, שהוא רבמשמעות לכל הדעות," היא אומרת, "אולם ניתן לקוות שהחברה תסיק מסקנות ותעשה מאמצים לשיפור איכות החיים מתוך מודעות. כך או כך, זה תלוי בהרבה גורמים כמו כמה זמן תימשך תקופת המיתון, האם אנשים שלא פוטרו ישנו את התנהגותם כתגובה למיתון ועוד."
לפנייה לכתב/ת 
