כשהייתה בהריון, הקפידה נעמה לאכול מוצרי חלב כדי לספק לגופה את הסידן החיוני להתפתחות השלד של העובר. גם לאחר שנולד בנה היא הקפידה שיקבל מספיק סידן ממוצרי החלב, כדי שימצה את פוטנציאל הגובה שלו וישיג מסת עצם חזקה. השנים חלפו, התינוק גדל והיה לגבר, אך גם בבגרותו המשיך לצרוך מוצרי חלב, שהיו ספקי הסידן העיקריים בתפריט היומי שלו.
השאלה שיש לשאול היא אם מוצרי חלב הם אכן הדרך הטובה ביותר לספק לגוף את הסידן הדרוש לו. התשובה היא: תלוי את מי שואלים. מומחים לרפואה סינית או אלטרנטיבית יגידו שעדיפים דווקא מוצרי סויה, חלב עזים או כבשים. דיאטנים קליניים קונבנציונליים ימליצו על כל מוצרי החלב, כולל חלב פרה, אלא אם אובחנה רגישות או אלרגיה לחלבון
או לסוכר החלב.
ממה נובע השוני בחשיבה? אחת הסיבות היא ש90%- מאוכלוסיית אסיה, הכוללת את סין, יפן ושכנותיהן, סובלת ממחסור גנטי באנזים הלקטז
שמעכל
את סוכר החלב (לקטוז,(
ועל כן מתקשה לעכל מוצרי חלב. באוכלוסיית מרכז ודרום אמריקה עומד שיעור הסובלים ממחסור בלקטז על כ,70%- באירופה, ארה"ב, קנדה וכפי הנראה גם ישראל, על כ.15%- הרגישות ללקטוז הביאה את אוכלוסיית המזרח לאמץ את הסויה נטולת הלקטוז כספקית הסידן העיקרית בתפריט. בצפון אירופה לעומת זאת, שם כאמור הרגישות ללקטוז מועטה, צריכת מוצרי החלב היא מהגבוהות בעולם.
ודאי שמתם לב שתושבי המזרח הם מהנמוכים בעולם, בעוד שתושבי צפון אירופה הם מהגבוהים בעולם. נראה שהתכולה הגבוהה של הסידן ושל ויטמין D במוצרי החלב בצפון אירופה משפיעה על התפתחות הגובה.
- הכותבת היא דיאטנית קלינית
