יקירי, הצלת אותי מלהיות פילגש בת 23
ידעתי שהוא לא טוב לי, שהוא פוגע בי שוב ושוב, ושאני כנראה נהנית מהעניין בצורה חולנית, מפני שאני לא מצליחה לגמור את זה. למרות שהייתי שבויה שלו, פזלתי לצדדים, מחפשת כמעט נואשות תחליף ליחסים שהסלידה שלי מהם הלכה וגדלה
את ניקי הכרתי לפני שנה וחצי, בדיוק בזמן. הייתי שבויה במערכת יחסים מעוותת ובעיקר מעליבה עם מוזיקאי שמבוגר ממני בעשור, שלקרוא לה מערכת יחסים יהיה סתם להמציא, משום שהדבר המחמיא ביותר שהוא אמר לי אחרי שנתיים רוויות מין היה "את יפה. לא אמרתי לך כבר?". לא, לא אמרת.
הוא היה איש הסקס שלי, ואני, בין עוד כמה אחרות, הייתי שלו. בהתחלה הקשר המסעיר הזה הוסיף לי לביטחון העצמי, שמעולם לא הרקיע שחקים. אני יודעת שלפעמים אני יפה מאוד, ולפעמים בכלל לא. הגוף שלי חמוד, אבל בעיני עצמי מעולם לא הייתי כוסית לוהטת. מצד שני, אני לא מכירה שום אשה שמסוגלת להסתכל על עצמה במראה במשך יותר מחמש דקות (ואני עוד נדיבה!) מבלי להתחיל להתלונן באוזני עצמה על הכל, ואילו הייתי מכירה כזו אחת - בטוח שהייתי שונאת אותה.
ידעתי שהוא לא טוב לי, שהוא פוגע בי שוב ושוב ושוב, ושאני כנראה נהנית מהעניין בצורה חולנית, מפני שאני לא מצליחה לגמור את זה. למרות שהייתי שבויה שלו, פזלתי לצדדים בכל רגע נתון, מחפשת באופן כמעט נואש תחליף ליחסים שהסלידה שלי מהם הלכה וגדלה. במשך השנתיים האלה הספקתי לעשות את המעבר המיתולוגי מירושלים לתל אביב, ללמוד לתואר ראשון ולעשות עוד מעבר מיתולוגי, מצפון העיר לפלורנטין. יצאתי עם בחורים, אפילו היו כאלה ששרדו כמה חודשים, אבל תמיד בין אחד לשני המשכתי להיפגש איתו ולא מצאתי אף אחד שיהיה טוב מספיק בשביל לסגור סופית את אספקת המין הקבועה שלי.
יום אחרי שהוא טרח לספר לי, בעודו מנשק לי את הצוואר, שהוא חי עם מישהי כבר כמה חודשים אבל מתעב אותה, יצאתי לבירה עם החבר הכי טוב שלי, ר'. ר' אמר שחבר שלו, ניקי (כן, ההוא מתחילת הטור), אמור להצטרף. עשיתי את הבירור המתבקש לגבי נטיותיו המיניות, וכשהובהר לי שהוא סטרייט (יש!) המתנתי בדריכות, כי מי יודע מה יכול לקרות.
כמו כל בחורה שהתחנכה על ערכים של ביקורת שכלתנית, איתרתי מיד את כל המינוסים בבחור היפה שנכנס לבר. הוא לא מספיק גבוה, והמרפקים שלו נכנסים פנימה כשהוא מיישר אותם, והוא שותה קולה ולא בירה, ומה זה בכלל השם הזה, ניקי? אבל השיחה איתו היתה כל כך קלה ומתגלגלת, שהמשכנו שלושתנו לג'וינט אצלי בדירה וסרט של מונטי פייתון, ומשם נפרדו דרכינו.
הפעם כל המינוסים כבר לא קפצו לי לעיניים
עוד מבט:
הוא הפך אותי לשבויה בתוך קשר רע
גולד ליידי
הוא היה גבר מדהים. מטופח, חכם בצורה יוצאת דופן. מוקף חברים, בעיקר חברות. מי היה מאמין שבאיש "הנפלא" הזה מסתתר מתעלל? כזה שבעדינות הייחודית שלו ובחוכמתו גרם לי להגיע למקומות שלא הכרתי, מקומות אפלים ומפחידים
כעבור שבוע יצאתי שוב עם ר' לבירה של בין ערביים, כשלפתע קלטתי בזוית העין את אותו ניקי עובר ברחוב. הקוסמיות הגורלית של הרגע התנפצה לרסיסים כשאמר שפשוט קפץ לחבר שגר בשכונה. אבל למרות הניפוץ האכזרי, ניקי הוזמן שוב להצטרף אלינו. הפעם כל המינוסים כבר לא קפצו לי לעיניים, ובמקום זה שמתי לב לכמה שהוא יפה ואצילי, כמה הוא מקשיב לכל מילה שיוצאת לי מהפה, וכמה שהנוכחות שלו מרגיעה ונעימה.
כעבור כמה ימים סיפר לי ר' שלמרות ההרצאה החברית שנשא בפני ניקי על כך שאני אשה שטנית שתסרס ותשאיר אותו מדמם והרוס ולכן לעולם לא כדאי לו לצאת איתי, ניקי התעקש לקבל ממנו את המספר שלי.
"מי קובע דייט בבר השכונתי?"
יצא שהדייט הראשון שלנו הפך לבירה עם עוד שלושה חברים, שאחד מהם הוא אותו ר' הידוע לשמצה, שלחש לי בצעקה מצטדקת מאחורי היד "מי קובע דייט בבר השכונתי? את מגדילה את הסיכויים להיתקלות בלתי צפויה!".
בשלב מסוים הם הסתלקו, והקרח, שנשבר כבר בהתחלה תודות לדייט ההמוני, הוביל אותנו לקפה אצלי, שבמהלכו גם זכיתי בעיסוי הרגליים הראשון בחיי. כל הערב השתוקקתי שינשק אותי כבר, אבל כשליוויתי אותו בדרך הארוכה ליציאה מדירתי הזעירה בת ה- 15 מטר, הדייט המתוק הסתיים בנשיקה על המצח.
באותו לילה, ולמרות כל תחזיותיו השחורות, קיבל ר' שני סמסים זהים שכתוב בהם "תודה".
למחרת התקשרתי לאמא שלי ובישרתי לה שעם הבחור הזה אני רוצה להביא ילדים לעולם.
"יופי", אמרה לי בבהלה קלה, "רק תזכרי שיש עוד כמה דברים לעבוד עליהם לפני ילדים".
בינתיים גילינו שאמא צדקה, כמו תמיד, ויחד עם שני חתולים ואופנוע אנחנו עובדים על זה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
