עוד לפני "נאום הפיוס"
ההיסטורי של ברק אובמה בקהיר, העריך רוב הציבור בישראל - 55% - כי הנשיא האמריקני נוטה לטובת הצד הפלסטיני. 31% סברו כי הוא נייטרלי, ורק 5% העריכו כי הוא נוטה לעבר העמדה הישראלית. 60% מהישראלים אינם סומכים על הנשיא, שיקפיד לקחת בחשבון ולשמור על האינטרסים של ישראל במסגרת מאמציו לשפר את היחסים בין אמריקה לעולם המוסלמי.
את הנתונים מספק "מדד המלחמה והשלום", המתפרסם ב-ynet אחת לחודש. 65% מהנשאלים הפעם סברו כי ביקורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוושינגטון, היה בלתי מוצלח (19% סבורים כי הביקור היה מוצלח), זאת למרות שהדעה הרווחת - 56% - היא כי העמדות שהציג שם היו מתאימות, קרי: לא קשוחות מדי ולא ותרניות מדי (13% סבורים שהוא הציג עמדות קשוחות מדי, ו-9% - ותרניות מדי, כשהשאר אינם יודעים).
רוב גורף מקרב הציבור היהודי עדיין סבור כי לא ייתכן הסדר עם
הפלסטינים שלא במסגרת הנוסחה של שתי מדינות לשני העמים (67%), שעה שרק 18% חושבים כי ייתכן הסכם שלום שלא במסגרת נוסחה זו. באשר להתנחלויות, הציבור היהודי חצוי בדעותיו - עם רוב קטן (48%) הסבורים שהן מחלישות את האינטרס הישראלי, לעומת 43% החושבים שהן תורמות לו. הרוב - 53% - סבורים כי ישראל אינה צריכה להסכים לפינוי כל ההתנחלויות, גם אם בכך בלבד תהיה תלויה השגת הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, לעומת 41% התומכים בפינוי כזה.
התמונה בשאלת הפינוי שונה, כשמדובר בפינוי התנחלויות מבודדות הנמצאות בלב האוכלוסייה הפלסטינית ובמאחזים הבלתי חוקיים, להבדיל מגושי ההתנחלויות הגדולים. במקרה זה, 53% בקרב הציבור היהודי סבורים כי ישראל צריכה להסכים לפינוי, ורק 29% אינם סבורים כך.
הסקר ממומן על-ידי "מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום" ו"תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור", שניהם מאוניברסיטת תל-אביב, ומבוצע על-ידי מכון ב. י. כהן שבאוניברסיטה. האחריות האקדמית המשותפת על הפרויקט, כולל ניסוח השאלונים וניתוח הממצאים, היא של פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה.
