מדד הצפיפות בכיתה: ישראל במקום השלישי
ישראל כבשה את המקום השלישי במדד העולמי שבדק את רמת הצפיפות בכיתות. המורים מתלוננים שהרעש בלתי נסבל ושהם אינם מצליחים לבדוק שיעורי בית לכל כך הרבה תלמידים, המומחים טוענים שתלמידי ישראל סובלים מאי שקט כרוני ורק יו"ר ארגון המורים רן ארז, ההוא שכולם אוהבים לשנוא, מנסה לתקן את המציאות
תלמידי מערכת החינוך בארץ לומדים בכיתות צפופות במיוחד – עד ארבעים תלמידים בכיתה – מצב שאינו מאפשר למידה רצופה וגורע מיכולתם של המורים להעניק מענה פרטני לכל תלמיד. מנתונים השוואתיים שמפרסם ארגון המדינות המתועשות עולה כי חטיבות הביניים בישראל ממוקמות במקום השלישי בעולם מבחינת שיעור הצפיפות בכיתות, אחרי יפן וקוריאה. ממוצע התלמידים בכיתה ברוסיה הוא הנמוך ביותר, והוא עומד על 15.2 תלמידים בלבד.
כך למשל, ממוצע התלמידים בכיתה בישראל בחטיבות הביניים עומד על ,32.8 לעומת 23.8 תלמידים בכיתה במדינות המערב, ו27.5- תלמידים בבתי הספר היסודיים לעומת 20.2 תלמידים בכיתת בית ספר יסודי במערב.
מבחינת צפיפות הכיתות בישראל, עולה כי הכיתות הצפופות ביותר במגזר היהודי נמצאות באשקלון, קריית-ביאליק ועומר, שבהן ממוצע התלמידים בכיתה עומד על .37 הכיתות הכי מרווחות במגזר היהודי נמצאות בשלומי ובחצור הגלילית.
המגזר הערבי הוא הצפוף ביותר מבין המגזרים בישראל: הכיתות הצפופות ביותר בחינוך הערבי הן בקלנסווה, כאבול ובאקה-ג'ת, שבהן לומדים 38 תלמידים בכיתה (ראו פירוט היישובים והצפיפות בכיתות בהמשך.(
המאבק הצודק של רן ארז
רק בעקבות מאבק שניהל בשנה שעברה ארגון המורים העל-יסודיים, במהלך השביתה הגדולה שנמשכה חודשיים, נאלצו משרדי החינוך והאוצר להתחייב לצמצום מספר התלמידים בכיתה, כך שלא יעלה מספרם על 32 בבתי הספר העל-יסודיים.
אולם למרות שההתחייבות השלטונית קיבלה תוקף של פסק דין, היא לא כובדה על ידי הממשלה הקודמת, עובדה שאילצה את ארגון המורים לעתור לבית הדין הארצי לעבודה (באמצעות עו"ד סיגל פעיל,( כדי לחייב את ממשלת ישראל לכבד את ההסכם.
באחרונה הורה בית הדין למשרדי החינוך והאוצר לקיים באופן מיידי את התחייבותם השלטונית ולפעול לצמצום מספר התלמידים בכיתות, מהלך שאמור להיעשות באופן הדרגתי, במהלך חמש השנים הבאות. יש להניח שהדבר יוביל לפתיחת כיתות נוספות בכל שכבה.
יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אמר כי צמצום מספר התלמידים בכיתה יקל על המורים ועל התלמידים וכי הארגון ישאף להמשך הקטנת מספר התלמידים בכיתות. "כיתות עמוסות ב40- תלמידים יוצרות בעיית משמעת קשה. המאבק להקטנת מספר התלמידים בכיתה היה חשוב, ולשמחתנו הצלחנו לצמצם את מספר התלמידים בכיתות," אמר ארז. יחד עם זאת, יש לזכור שגם כאשר ייושם, מדובר בינתיים בניצחון חלקי, שכן הוא מתייחס רק לחינוך העל-יסודי.
בהיותם למודי ניסיון מר מחוקים קודמים – כמו חוק יום לימודים ארוך – שיושמו רק באופן חלקי, מביעים בכירי ארגון המורים תקווה כי הפעם תשלים הממשלה את המהלך. עד שזה יושלם, ייאלצו מאות אלפי תלמידי תיכון להמשיך ללמוד בכיתות צפופות וכך גם תלמידי היסודי, שפסק הדין אינו נוגע אליהם.
ההורים מתבקשים לבדוק שיעורי בית
כיתות עמוסות מדי גורמות לצניחה בהישגי התלמידים וביכולתו של המורה לעקוב אחרי מה שקורה בכיתה, אומר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך במשרד החינוך, ואתדעתו מחזק תיאורה של מ,' מורה מראשון-לציון: "אני מבקשת מההורים לבדוק את שיעורי הבית שאני נותנת לילדים, כיוון שאם אצטרך לבדוק את השיעורים של כל התלמידים, לא אצליח ללמד שום דבר. הכיתות העמוסות מדי גורמות לכך שאני לא יודעת מה מצבו של כל תלמיד ותלמיד. רק המבחן, שמתקיים מדי מחצית, מאפשר לי לעקוב אחרי מה שהתלמיד יודע."
מורה אחרת המלמדת בתיכון באשקלון מתייחסת לכך שהצפיפות בכיתות גורמת לעודף בעיות משמעת ולמצבים מתמשכים של אישקט ורעשים בלתי נסבלים המפריעים למהלך התקין של כל שיעור.
ד"ר מוטי שרצר, מרצה במגמה לייעוץ חינוכי במכללה האקדמית בית-ברל, מסביר כי במצב של צפיפות בכיתה המורה אינו יכול לכוון את תשומת הלב שלו לכלל התלמידים, והמשמעות היא שהצרכים של מרבית תלמידי הכיתה אינם מתמלאים. "ככל שהצפיפות גדולה יותר, כך פוחתת רמת הקשב של התלמידים והיכולת שלהם לקלוט מידע ולעבד אותו נפגעת," מציין שרצר. "בעבר היו בתי הספר מורכבים מכיתות הומוגניות, כך שהמורה יכול היה לדבר אל מרכז הכיתה תוך יכולת להתייחס גם לקצוות הטבעיים – התלמידים החלשים והחזקים. עם תחילת שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך, הכיתות הפכו הטרוגניות, רמת הביניים כבר לא קיימת ובתנאי הצפיפות והריבוי שנוצרו, למורה אין אפשרות לתת מענה לכולם".
לפנייה לכתב/ת 
