הסדר ההשתמטות

הגיע הזמן להפסיק את הבלוף. הגיע הזמן לא לתת שימרחו אותנו יותר. הגיע הזמן לדרוש שכל מי שנהנה מההגנה של חיילי צה"ל, ויכול לתרום לה – יעשה זאת. אתמול התקיים דיון בבית המשפט הגבוה לצדק בעתירות התוקפות את אופן היישום של "חוק טל". המדובר בחוק בעייתי ביותר בפני עצמו, שנולד למעשה כניסיון לעקוף פסיקה קודמת של בג"ץ שיצאה נגד ההסדר לפיו די שאדם יכריז על עצמו כאברך חרדי, כדי שיוכל לחמוק משירות צבאי.

החוק קבע "שנת הכרעה" בה יוכלו צעירים חרדים לעזוב את הישיבה ולעשות שירות צבאי או לאומי מקוצר מאד, בדרך להשתלבות בשוק העבודה או לחזרה לישיבה. למעשה, אם עד החוק היה ניתן לחמוק משירות צבאי רק כדי "למות באוהלה של תורה", הרי שלאחריו ניתן לחמוק משירות צבאי גם כדי להשתלב במעגל העבודה, עסקה שרבים היו רוצים שתוצע להם.

אלא שגם המעט שחוק טל היה

אמור להשיג, איזשהו שירות צבאי או לאומי סמלי מצד הצעירים החרדים, רחוק מלהיות מושג. המגמה הנגדית – עליה במספר המשתמטים, קבועה ויציבה. אם בראשית ימי המדינה התיר בן-גוריון ל 400 אברכים להשתמט משירות צבאי כדי לשמור על גחלת לימודי התורה, בתשלום, הרי שהיום המספר עומד על כ-60,000 איש, מעל פי מאה (!) מהמספר המקורי.

התשלום שהממשלה משלמת להרפתקה התורנית הזאת, הוא כמיליארד וחצי שקל לשנה (לא כולל את התקציבים לישיבות), שלא מניבה תל"ג. אין מגזר בעולם שמראה צמיחה דמוגרפית מרשימה יותר ממגזר האברכים המשתמטים משירות צבאי.

חוק טל לא הביא כל שינוי במציאות זו. עשרות בודדות של חרדים התגייסו בעקבותיו לצה"ל. לכאורה, כמה מאות התנדבו לשירות אזרחי. למה לכאורה? הרשות לשירות לאומי, הגוף הממלכתי שאמור לפקח על יישום חוק טל, מדווח על עליה משמעותית של מספר האברכים במסלול השירות האזרחי. לפי הנתונים שמפרסמת הרשות, בשנה שעברה הצטרפו למסלול 270 אברכים, והשנה 600. לכאורה. הרשות אינה מוכנה לחשוף היכן משובצים אותם אברכים, אבל מי שמכיר את התחום מקרוב יודע שהאמת היא שרבים מהם פשוט "מתנדבים" בחזרה כמפקחים שלומדים בישיבות של עצמם. אותה משתמטת בשינוי אדרת. ישראבלוף כבר אמרנו?

המעקף החרדי

למרות שבית המשפט נדרש אתמול להכרעה

ברורה, הוא בחר שלא להחליט. בית המשפט צריך להגיד בקול רם כי הרוב הציוני בישראל, אותם אזרחים חילונים, ודתיים שנושאים בנטל השירות הסדיר ושירות המילואים בצה"ל, אינם מוכנים עוד לסכן את חייהם בשביל מי שמתחמקים משירות בצבא. לא פחות משליש מהיהודים בגיל גיוס מתחמקים משירות כזה, רובם אברכי ישיבות.

כעת צריך לצאת מסר ברור, ישנה נקודה בה הסבלנות למשתמטים מגיעה לקיצה. ישנו חבל שאותו אי אפשר עוד למתוח. ישנן הכרעות שאותן אי אפשר עוד לעקוף. הדרישה לחלוקה שוויונית של הנטל, לנשיאה משותפת בעול השירות הצבאי, היא דרישה בסיסית במדינה שמתמודדת עם האיומים הבטחוניים שניצבים בפני ישראל.

היא דרישה שבלעדיה לא ניתן לקיים חברה מלוכדת. היא דרישה שהמתחמקים ממנה צריכים לעמוד אל עמוד הקלון. עד שיבינו שהשירות הצבאי אינו תוכנית כבקשתך, אלא חובה של כל ישראלי צעיר, גם אם לו או לפרנסי העדה יש תכניות אחרות.