שם המשחק

בתחילה טענו המבקרים כי "המרוץ למיליון" פנטסטיק, אבל לא סבבה. אפקטיבית, אבל לא מרגשת. יפה, אבל לא סקסית. או במילים אחרות: אמריקאית מדי. עד מהרה גילינו שזה לא לגמרי נכון.

אומנם דומה כי הבלונדיניות כנראה נשטפו בחומצה של ההפקה בהתאם לדרישות הפורמט, אבל כמה מהזוגות הבולטים בריאליטי הביאו עימם ניחוחות שאי אפשר לייצר בשום מקום אחר - האשדודים, הקיבוצניקיות, אפילו רן ומיכל, סמל לבורגנות מאוד מקומית שמנסה להציל עצמה משעמום, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. מבעד לתקציבי הענק אפשר היה להבחין בנגיעה המזיעה של המזרח התיכון. והתוצאות, בעיקר בפרקים הראשונים, דיברו בעד עצמן.

הליהוק שוב הוכיח את עצמו כעוגן החשוב ביותר בריאליטי - ובעוד בתוכניות אחרות מתעקשים על אותה חבורת וואנאביז שחולמים על חיקוי של רותם אבוהב ב"שבוע סוף!", ב"מרוץ למיליון" התעלו מעל השטאנץ והביאו מגוון של קולות, גילאים ומערכות יחסים. אבל ככל שהתקדמו הפרקים, נאלצנו להיפרד דווקא מהזוגות הכי מצחיקים ומעוררי הזדהות.

מה לעשות, אלה שנכנסו לנו ללב לא היו בהכרח אלה עם הכושר הגופני המצטיין, ובשילוב עם אלמנט המזל התמידי במשחק הזה נותרנו עם גמר נטול פייבוריטים, הן מבחינת סיכויי הניצחון של הצמדים והן מבחינת אהדת ההמונים. נכון לעכשיו נדמה כי אף אחד לא באמת מאוהב בעמיחי ומיה, גיל ותום, או גיא ושי. כל השישה נראים טוב מאוד, אפילו כשהם צועקים על נהגי מוניות וזה על זה, אבל רק לעיתים רחוקות הצליחו להיכנס ללב.

מעבר לכך, נדמה כי דווקא לגמר הגיעו שישה אנשים שמתאימים לתבנית צפונית אחידה למדי - הגברים מתחבאים תחת הרובריקה "אנשי עסקים", הבנות ישמחו לפינה בתכנית בוקר, ובקיצור - הם דומים מדי. אולי הראיונות שלפניכם ישנו את דעתכם, אך נדמה כי אף אחד מהם לא מסוגל לומר דבר שישתווה לזעקת ג'יבריש אחת של מרגלית.

נותרנו עם התקווה כי תהיה עונה שנייה (כרגע היא בספק) וכי מה שעבד בעונה הראשונה ימשיך לעבוד: מתמודדים שבאמת מתכוונים לזה כשהם אומרים "באתי בשביל החוויה", רמת צילום גבוהה, לוקיישנים מרהיבים ועריכה אינטליגנטית. מי שיעדיפו את התככים של "האח הגדול" או את הלחץ של "הישרדות", לעולם לא יבינו את הקסם של "המרוץ"; מי שמחפשים תוכנית נעימה לכל המשפחה, יישארו איתה גם בהמשך.

מי שרוצה יכול להסתכל על חוסר הבאזז (יחסית להשקעה המטורפת) של התוכנית, כהוכחה לכך שהצופה הישראלי צמא לאותה טינופת ושריאליטי כה "נקי" לא יכול להפוך למדורת שבט אמיתית. אל הצמא הזה קרצנו בצילומי השער שלנו, כמו גם לביטויו העדכני: העניין המטורף שעוררה פרשת דודו טופז.

תופרים חליפות

יום שישי בצהריים והתור למסעדה של שי כהנא וגיא אוסדון, הצמד הכי מסוקס בגמר "המרוץ למיליון", בשדרות רוטשילד בסכנת פיצוץ אוכלוסין. רגע לפני שאני מתייאש, מגיח לו כהנא ושולף אותי מהתור מול עיניהם רושפות הקנאה והשנאה של הממתינים המורעבים. שנייה לפני הלינץ' שתוכנן על ידי ההמון הזועם, הוא מושיב אותי בשולחן פינתי ועורך סבב היכרויות ביני ובין הסובבים - אחת מהם, אגב, היא בת זוגו, השחקנית טל טלמון, או כפי שהוא מכנה אותה - טולולו.

שי וגיא. הצמד הכי מסוקס (צילומים: אוהד רומנו)

האורחים מופתעים לא פחות ממני מהעובדה שכהנא, רק אתמול על המרקע הפרטי שלהם, ממש עובד: שולח מלצרים, מציע סלסילת לחמים ובעיקר שוכח שהוא כבר כוכב. "היו תקופות שהייתי אומר לקבצנים שהם במצב יותר טוב ממני, כי אני במינוס", הוא מספר רגע לאחר שהוא מפרגן לחסר בית חביב סיגרייה שנייה.

אל השולחן הקטן ועמוס המשקאות שלנו מצטרף גם השותף השני למרוץ ולעסקים, גיא אוסדון, מי שנראה כאילו ויתר מראש על כל עניין הסלבריטאות המתחנחנת למען עולם העסקים המחושב. "לפני המרוץ", הוא מספר בדרך למשרד הממוקם בקומה השנייה של המסעדה שלהם, "הזהירו אותי שמתחת לבית שלי יחכו לי גדודי מעריצות שלא יתנו לי לחיות ומלא צלמי פפראצי, אבל זה לא ממש קרה. ת'שמע, אני גם אחראי יותר על הצד הפיננסי, אז אני כל היום במשרד מול הספרים".

"התוודענו אחד לשני בזמן הלימודים באוניברסיטה", מספר גיא וזורק מבט מחויך לעבר בן זוגו.

ואיך הגעתם ל"מרוץ"?

שי: "מישהו שקשור להפקה, בחור שאני מכיר די מזמן, אמר לי שהולכת לעלות התוכנית הכי מטורפת, מהממת ושווה שהיתה פה בארץ. כמובן שאמרתי לו שאני וריאליטי לא הולכים ביחד. שבוע אחרי זה הוא בא לפה שוב, שכנע אותי לצפות בפרק אחד של הגרסה האמריקאית, ואיך שסיימתי התקשרתי לגיא ואמרתי לו שאנחנו הולכים על זה. היה לי ברור שאם אני הולך על זה אז רק עם גיא".

לשניים יש עוד שני שותפים בכל העסקים שהם מנהלים, שתי מסעדות (בנדיקט, מתמחים בארוחות בוקר מסביב לשעון) והבר השכונתי גילדה ברחוב אחד העם, אך הם העדיפו ללכת למרוץ ביחד. "גיא הכי מתאים לדברים האלה", מסביר שי, "אתה צריך להכיר את שאר השותפים, הם בחיים לא היו עושים את זה".

וישר הסכמת?

גיא: "אני בנאדם שהפרטיות שלו די חשובה לו, אני אוהב שעוזבים אותי בשקט. קצת פחדתי מזה, ואז אמרתי לו 'יאללה בוא נלך על זה'. כשישבנו לראות כמה פרקים בשביל להבין מה זה בכלל, כבר היה מאוחר מדי בשביל להגיד לא, כבר היינו עמוק בתוך התהליך".

בינינו, למה אתם צריכים את זה בכלל?

שי: "חוויה!".

גיא: "רק חוויה, לא צריכים את הכסף. אנחנו לא מיליונרים, אבל במצב נהדר ולא בשביל זה באנו".

אז?

גיא: "הקונספט של התוכנית מגניב. תחשוב שמישהו משלם הרבה כסף בשביל שאתה תחווה מלא חוויות מסביב לעולם ואולי בסוף גם תיקח איזה פרס כספי הביתה, לא שווה? אתה נוסע, נהנה, רואה עולם, חווה חוויות בשיא הלחץ, שאם היית מנסה לבנות את זה בעצמך זה לא היה עובד".

שי: "לי היה פן נוסף: לא עשיתי טיול אחרי הצבא, מיד אחרי השחרור התגייסתי למשרד הביטחון, אז כששמעתי את זה אמרתי 'מה? טיול מסביב לעולם?' תכלס הייתי חייב את זה. עכשיו אני מת לחזור. אני רוצה לנסוע עם טל, או עם השותפים שלי, לחזור לאותם מקומות רק בלי כל הלחץ של המרוץ. מה שבטוח, עוד כמה שנים נעשה טיול משפחות לניו זילנד".

לא ממש ברור אם אוסדון באמת נהנה מהאנונימיות היחסית שלו בימים אלה. "אף אחד לא מזהה אותי בלי השיער", הוא מספר ספק בצחוק, ספק באכזבה. כהנא, שנהנה לספר שאותו מזהים בכל חור, זורה מלח גס בלי לשים לב. מהצד כך נראית מערכת היחסים של השניים, אחד רציני, שקול ומתפקד על תקן המבוגר האחראי, ואילו השני קופצני, אימפולסיבי ועצבני. "אין ספק שגיא מרגיע אותי ומאזן אותי", מסביר כהנא את מה שכולם כבר ראו בטלוויזיה, "אני ישר נדלק, מתעצבן, מתחמם בקלות והוא בא ובשקט שלו מצליח לקרר אותי ברגע".

איך הסתדרתם במרוץ?

שי: "גיליתי שאני לא יכול לחשוב לרגע על מישהו אחר בתור שותף ובן זוג למרוץ הזה בפרט ובחיים בכלל".

בכל זאת, יש רגעים שרבים ומתעצבנים.

גיא: "בטח, וזה מה שחיזק את החיבור בינינו. הגענו בתור שותפים עסקיים, כך שמעבר לחברות אנחנו מנוסים גם בסיטואציות של חשיבה והתמודדויות עם אתגרים. יחד עם זאת, זה עדיין לא מתקרב למה שאתה מתבקש לעשות במרוץ, קורים שם דברים שאתה לא יכול להתכונן אליהם. היו לנו הרבה ויכוחים, אבל למזלנו אנחנו מאוד מכבדים ומעריכים זה את זה" (שי פרץ).

עד החתונה

מכירים את הזוגות האלה שמשלימים זה לזה את המשפטים? מיה קרמר ועמיחי גת הם מהזוגות שמנסים. כמה פעמים במהלך הראיון שלפניכם אחד הצדדים התיימר לבאר את השני, מה שרק הזניק דיאלוג שמתחיל ברפליקה, "לא, זה לא מה שהתכוונתי", וסופו מי ישורנו. האמת? עדיף ככה. מי בכלל רוצה לחיות לצד אדם שיודע כל מה שאתה חושב?

מיה ועמיחי. דיאלוגים שמתחילים ברפליקות

אם הבושה לא היתה הורגת אותי, השעמום היה עושה את זה. אלא שלעיתים, כמו למשל בכתבה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות", שבה התראיין עמיחי לצד אמו אילנית, נדמה כי הוא באמת מאמין שהוא יודע מה מיה רוצה - וטועה. עמיחי סיפר שם כי היא בכלל לא לחוצת חתונה כפי שעלה מ"המרוץ למיליון", אלא שיחקה תפקיד בשביל הכיף, אך מתברר שהתיאוריה הזו מחזיקה הרבה פחות כאשר קרמר יושבת לצידו ויכולה לתקן.

גת: "כשמלהקים לריאליטי, מחפשים סיפור שהדמויות יוכלו לספר, וזה היה הסיפור שלנו. זו לא המציאות...".

קרמר: "זה לא כל כך רחוק מהמציאות, עמיחי. אני רוצה להתחתן, זה מאוד חשוב גם למשפחה שלי. כשאמרתי בתוכנית שלא ייצא ממני ילד עד שלא אקבל טבעת, התכוונתי לזה. אולי הגזמתי קצת בניסוח, כי זה מצחיק אותי, אבל זה נכון שילדים בלי נישואין לא יושב אצלי נכון".

עמיחי: "היא אוהבת לעשות פרובוקציות ולהגיד דברים כאלה. לי קשה להחצין חיים פרטיים, אבל מיה אוהבת את זה. זה גם אחד הטריגרים שהיו לנו למריבות במרוץ".

בדבר אחד שניהם מסכימים בשלב זה: אין תאריך. אחרי שהייה במחיצתם בווילה בצהלה לא ראיתי גם זכר לטבעת, אך אני מודה שלא נברתי בכל אחת מהמגירות. גת מכחיש את השמועות לפיהן הוא יציע נישואין לזוגתו בפרק הגמר.

כשהשניים מדברים על החוויות זה נראה כמו זיכרון רחוק, אבל הפרקים הזכירו להם מדי שבוע כי מעטים הדברים שמצטלמים יותר טוב מאשר זוג שרב מול מצלמה.

ומה עם הקרבה בין תום וגיל, שלאנשים מסוימים נראית מוגזמת בשביל אב חורג ובתו?

גת: "מעציב אותי שבמקום לראות את זה בחיוב אנשים בוחרים בשלילה".

קרמר: "אז מה אם היא קוראת לו פיץ? ככה כולם קוראים לו, ותום היא פשוט אדם שמשדר אהבה, שמחה וחום".

הוא לא דפק אתכם עם המספר השגוי לכספת?

גת: "לא נתפסנו על העניין עם תום וגיל כי התחברנו איתם. עד היום אני לא מאמין שזה היה בכוונה. הם אמרו לנו משהו, וכשהם נזכרו שזה לא נכון הם לא חזרו לתקן, אבל אולי גם אנחנו היינו עושים את זה. צריך להבין שיש בעיה עם האדפטציה של התוכנית מאמריקה לארץ בקטע החברתי, באמריקאית ראיתי שהם עושים בריתות ועושים סיבוב פרסה ובוכים שבגדו בהם, אצלנו לא היה את זה. כולם הבינו שזה בסך הכל משחק, דחיל רבאק, והדבר היחיד היה את מי אתה אוהב יותר ופחות, בלי יותר מדי אינטריגות" (הדס בשן).

אנחנו לוקחים

"יש לי הרגשה חזקה מאוד בבטן שאנחנו לוקחים", אומרת לי תום קילמן, רגע לפני שהיא ואביה החורג גיל כסלו מתעופפים לצילומי החלק המכריע של "המרוץ למיליון". "זה לא בקטע של ביטחון עצמי מופרז או שאני חושבת שהזוגות האחרים פחות טובים. אני גם לא אומרת שקטן עליי, כי אין לי ספק שהשלב האחרון במרוץ הולך להיות קריעה, אבל אני באמת מרגישה שיש לנו סיכוי לנצח. אני חושבת שעלינו הכי התפלאו שהגענו לגמר. הזוגות האחרים הם לוחמים כאלה. עמיחי ומיה צעירים, גיא ושי קשוחים כאלה, אבל אתה יודע, גיל בן 55, אני בת 27, זה לא היה מובן מאליו שנגיע כל כך רחוק".

תום וגיל. תחושת בטן של ניצחון

"לפני שנכנסנו להרפתקת המרוץ הייתי במצב מאוד גרוע", מספרת תום בגילוי לב. "עברתי הרבה בחיים: למדתי מחשבים, ואז ביו־ טכנולוגיה, ואז עבדתי בהייטק, ואז עזבתי הכל ונסעתי ללמוד משחק בלוס אנג'לס, ואז חזרתי ובמקביל נפרדתי מחבר שהייתי איתו עשר שנים. לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי, לא מצאתי את מקומי בעולם. הייתי נורא בנאחס, אם לומר את זה בפשטות. הייתי בכזה חרא שרמת המוטיבציה שלי לחיים ירדה".

"ואז הגיע 'המרוץ' ופשוט החיה אותי מחדש. אני יכולה לומר, בלי להגזים, שהתוכנית הזו הצילה לי את החיים. החוויה הזאת לימדה אותי שאני מסוגלת לעשות דברים, שאני יכולה לסיים משהו בלי לוותר לעצמי. חוץ מזה שיצאתי משם עם אלן (אלן ביליג, שהתמודד גם הוא ב"מרוץ" - נ.ד), ועם גיל שהפך להיות ממש כמו אבא שלי. קרוב משפחה המליץ לי לנסות ללכת לזה, ומיד ידעתי שאם אני הולכת אז עם גיל. זה לא סתם חבר. היה לי ברור שעליו אני סומכת במאה אחוז".

גיל: "כשתום צלצלה עם ההצעה אמרתי לה דבר ראשון 'כן', כי לא ידעתי בכלל על מה היא מדברת. אבל אחרי האודישן הראשון, כשהבנתי במה מדובר, לא רציתי לשמוע על זה. תום כעסה עליי נורא. היא עשתה לי שיחה רצינית ואמרה לי שאני לא יכול לומר לה 'לא' בלי להתייעץ איתה. אחרי שהיא דיברה איתי, קמתי באותו הלילה בארבע בבוקר וכתבתי לה ארבעה עמודים עם 20 סעיפים למה זה לא מתאים לי".

"אתן לך כמה דוגמאות: אחת, אני בתפקיד בכיר וזה יכול היה לפגוע בתדמית שלי ובמה שיגידו עליי הלקוחות שלי; שתיים, בכלל לא הכרתי את התוכנית ולא ידעתי מה זה הסיפור הזה; שלוש, אני אדם מבוגר ומה אני צריך עכשיו את הריצות האלה, וכו' וכו'. היא לא התעצלה, ועל כל תשובה שלי כתבה תשובה משלה. ואז התחלנו לראות את התוכניות האמריקאיות ומפה לשם התקדמנו עם האודישנים. כאן בעצם התחיל המרוץ בשבילנו".

חוץ מהחוויה, כל אחד מכם רצה לשנות משהו בשני. אתה רצית להוציא את תום מהדיכאון, היא רצתה לשחרר

אותך קצת.

גיל: "נכון. הדהים אותי מה שקרה במרוץ. בחיים האמיתיים תום לא תמיד היתה בפול דרייב. אם משהו לא

עניין אותה, היא ידעה תמיד למצוא את הדרך הצדדית החוצה. פה ראיתי תום אחרת, פייטרית, הולכת כל הדרך. פתאום אני רואה אותה מתחילה משהו ומסיימת. זה היה מדהים".

"גם בקשיים הכי גדולים, גם מבחינה מנטאלית וגם פיזית, תום לא ויתרה. נגיד, הבנג'י. הפחד הכי גדול של תום זה גבהים, ובסוף היא קפצה בנג'י מהמקום הכי גבוה. קשה להסביר כמה זה מדהים".

תום: "גיל היה תמיד מאוד סגור. הוא לא מדבר הרבה, ובדרך כלל אתה לא יודע מה עובר עליו כי הוא לא מגלה. פה אתה רואה אותו פתוח, אבל זו עבודה קשה שלי, מה אתה חושב" (נמרוד דביר).

את הראיונות המלאים עם כל המתמודדים ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס