המדריך החרדי לסכנות המודרניות

מתי בפעם האחרונה זכינו להתייחסות פומבית מפי רב חרדי בכיר לתופעת האוננות בישיבות? מתי נתקלנו באמירה רבנית משמעותית ומפורשת ביחס לבעיית הסמים בקרב הנוער החרדי? אצל הרב חיים יוסף דוד וייס, דיין בחסידות סאטמר באנטוורפן ומהרבנים החרדים הידועים באירופה, הכל על השולחן.

בחוברת ההדרכה "ובחרת בחיים" - קונטרס נדיר בכנותו שפרסם הרב וייס באחרונה והופץ השבוע בישראל - מונה המחבר "י"ג עיקרים לשמירת הגוף והנפש". בין היתר דן הרב בהרחבה בנושאים שבדרך כלל השתיקה יפה להם בציבור החרדי, בהם: אוננות, שימוש בסמים, עישון סיגריות, קריאת עיתונים, גלישה באינטרנט ועוד.

החיד"ו, כך מכונה וייס, ידוע כרב ודיין קנאי במיוחד, אך יחד עם זאת גם כנועז ביותר, והדברים באים לראשונה לידי ביטוי פומבי בחיבורו החדש. על אף שייוכו לחסידות סאטמר, הוא מקובל על כלל החוגים החרדים באירופה, והקונטרס אף זכה ל"הסכמה" מהרב שמואל וואזנר, ממנהיגי הציבור החרדי בארץ.

חלקים קצרים מהחוברת הובאו השבוע באתר "חרדים", ו-ynet מביא בהרחבה ציטוטים מרכזיים מתוכה (בתרגום מילים ארמיות אחדות):

"עישון ציגארעט" (סיגריות)

"בזמננו כבר נודע הדבר על ידי הרופאים, שמי שמעשן ציגארטען הוא מאבד עצמו לדעת, כי שישים אחוזים ויותר מחולי סרטן ריאות בא על ידי העישון, אחרי שנעשה משועבד לשריפה זו.

"ואם ראינו שהרבה צדיקים העלו עשן ולא הזיק להם – אין ממעשיהם שום ראיה. או שהיו מעשנים מקטרת ארוכה מאוד, באופן שכמעט אין סכנה בזה כלל, או שלא היו מעשנים לשם תאווה - אלא פעמים אחדים לצורך עבודתם.

"ושמא תאמר, אף אני אעשה כן ואעלה עשן לפעמים אחדים – דע לך שרוב רובם של אלו שהתחילו בזה נעשים מכורים לזה ושוב אי אפשר להם לפרוש מזה... כי הגוף, אחר שנתרגל לטעם זה, נעשה זקוק לו בטבע. אשרי מי שלא התחיל לעשן כלל".

"עישון סמים רחמנא ליצלן"

"אין דבר כה מסוכן לגוף ולנפש מסמים אלו, השם ישמור. טבע הסמים הוא שבתחילה מרגישים ממנו הרגשה יפה, כאילו עולה במעלות רמות, ובסופו יורד לעמק החשכות, למרה שחורה, ונופל לייאוש נורא וכדי לצאת ממצבו (לזמן קצר) צריך לעשן עוד הפעם, וחוזר חלילה, וגופו נעשה חולה סמים.

"והמסיתים לזה נותנים בתחילה לעשן בחינם, כדי להטעימם טעם הסם, ואחר שכבר נעשו נצרכים לזאת, מוכרים להם ביוקר. והיות שהגוף זקוק לו מאוד - סופו אף חומס והורג כדי שיוכל לקנות הסם בכל מחיר. זאת אומרת שהוא הורג שתיים – המעשן עצמו, מכיוון שנעשה מכור ונזקק לסם הזה, ועוד הוא גורם שיגזול ויחמוס ויהרוג.

"ובשעה שמעשנים דעתם משובשת עליהם ביותר בחלומות ובהזיות... ואחר כך חולים בחולי הנפש וחייהם נהרסים ונעשים שבורים ורצוצים בגופם וברוחם לאלפים ולרבבות.

"ויש לעורר, שלפעמים בעיראפלא"ן (מטוס), באמצע הנסיעה, המבריחים משימים הסחורה בתוך התיק יד של הנוסע, בלי ידיעתו, כדי שהוא יבריח עבורם, וכשמצליח לצאת מבית המכס בלי מכשול - חוטפים את התיק".

"קדושה ושמירה" (אוננות)

"העוון החמור ביותר הוא שפיכת זרע לבטלה. ובזמננו זה, יש לדאבוננו חולי נפש (אפילו בישיבות קדושות) המסיתים לדברים אלו רחמנא ליצלן... וכדי שלעולם לא ייכשל בעוון זה, יש לאב או למחנך להזהירו בילדותו לבל ייגע באיברו, או למטה מטבורו, לעולם חס וחלילה".

"נסיעות והסתכלות" (שמירת העיניים)

"מקור הטומאה אצל העכו"ם (גויים), שירדו עשרות מעלות אחרונית בדיבורם, בלבושם ובהתנהגותם, ובעוונותינו הרבים מפעפע הארס אצל כמה מבני ישראל שלמדו מהם, ועל כן, בכל מקום פגיעתם – ברחוב, באוטובוס, ברכבת ובעיראפלא"ן (מטוס), כמעט שאי אפשר להינצל מראיות ומהסתכלויות, וממודעות התלויות גדולות ומאירות עיניים. וזאת מלבד שבעיראפלא"ן מראים תמונות כמו בתיאטראות, שהליכה להן כבר נאסר בגמרא.

"ונראה לי שזהו הניסיון הקשה ביותר, כי האדם אינו עושה שום פעולת איסור כל שהוא, ורק על ידי הליכתו לדרכו לפי תומו נפגשים בו דברים הגורמים הרהור... והעצה למי שצריך לעבור וללכת דרך מקומות כאלו, לכסות עיניו במשקפיים שחורים ביותר, הגם שאין בזה הצלה גמורה.

"ובעיראפלא"ן ראוי לישב במקומות שאין רואין התמונות... ומן המותר לעורר שלא יבקשו לקבל כלי השמיעה שמחלקים לכל אחד ואחד כדי שיוכלו להאזין לשירם ולזמרם ולניבולי פיהם, ולהשתתף בראייתם המטמא הגוף והנפש... וכשאנוס לישב מול התמונות מוטב שיתגרה בשינה מללמוד בספר, שאז בכל רגע יוכלו עיניו לראות ברע".

"קריאה בצייטונג" (עיתונים)

"עוד מהדברים שנתחדשו בעתים הללו, שבלי בקשת הבעלי-בתים ובלי ידיעתם, זורקים לתוך בתיהם או לתוך תיבות הדואר וכדומה מודעות וניירות ובהם תמונות תועבות טמאות. ואפילו אם הגדולים יודעים להיזהר מלעיין בהם, מה יעשו קטני הצאן בראיות אסורות ובהרהורים? והעצה להינצל ממכשולות אלו: לכתוב על פתח בתיכם, במקום שזורקים לשם מכתבים וניירות, שבעלי הבית אוסרים להכניס מודעות.

ואלו שצריכים לעיין באיזה צייטונג, כגון לצורך פרנסתם, אין ברירה וייתנו לנשים כגון אשתו ואמו - לבדוק אם יש שם תמונות מכוערות או מעשים מכוערים, וכן יבררו מתוכו הפסולת או הנחוץ מתוך הפסולת. ואין ללמוד בזה היתר שנשים יקראו בספרים אלו חס וחלילה, ומה טוב אם האישה תמסור לידי נוכרית, ואחרי בדיקת הנכרית תחזור ותבדוק לפי שיגיע לידי בנה או בעלה.

"בחדרי המתנה של הרופאים וכדומה מציעים לפניהם כל מיני ניירות מטונפים שנקראים 'מאגאזינע"ן', וגם כשיושבים בעיראפלא"ן (מטוס) וברכבת מכינים דברי טינופת עבור האורחים. ובדבר זה נכשלים רבים... ובכלל זה להתרחק ביותר מכלי האינטערנע"ט, שרבים חללים הפילה, והוא מהמזיקים הכי גרועים. ומי שצריך אותו לפרנסתו יחזיק רק 'כשר אינטערנע"ט', אף אם עולה לו ביוקר".

ציונות

"הנוסעים לארץ ישאל בזמננו בלי הכנה הראויה, ובפרט תלמידי הישיבות, מציאוּת של המדינה יכול להשפיע עליהם לרע, בראותם בניינים יפים, גינות ורחובות, שופטים ושוטרים, חיילים ושריונים, שטבע הדברים

שמסתכלים עליהם כעל גיבורים. ולצד זה יש גם - להבדיל - בתי כנסיות ובתי מדרשות בכל פינה ובכל רחוב, ובהעלותו על לבו ידמה לו: הלא תועלת גדולה באה על ידי הציונים הללו.

"ירא שמים אינו מתפעל על ידי ראיית בניינים גשמיים, וכל שכן כשלא מתנהגים שם על פי תורה... במקום לחשוב על התועלת צא חשוב על ההפסד – כמה רבבות יהודים עזבו את הדת רחמנא ליצלן על ידי פעולותיהם. והלא ידוע שמעבירים כמה מאות ואלפים ילדים ובחורים על דת משה מדי יום ביומו, על ידי לימודי כפירה ודברי נבלה ועל ידי צבאם מלא זימה. ומדי שבוע בשבוע מגיעים לשם תמימי לב יראי השם, ובזמן קצר נהפכים לאויבים ולפושעי ישראל, החוטאים בנפשותם".