סוף לתקוות באיראן: מכה לאובמה, פרי בשל לביבי
תומכי השינוי ספגו סטירה מצלצלת וניצחון אחמדי-נג'אד פוגע קשות ביוזמת אובמה לדיאלוג. המומחה לאיראן פרופ' דוד מנשרי מסביר שלקראת נאומו, נתניהו יוכל לזכות ליותר הקשבה בעולם
"בין אם תוצאות הבחירות נכונות ובין אם נעשו מעשים לא כשרים , זו פגיעה קשה ביוזמה של נשיא ארצות הברית ברק אובמה לדיאלוג עם איראן". כך מנתח פרופ' דוד מנשרי, ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, את ניצחונו המוחץ של הנשיא המכהן, מחמוד אחמדי-נג'אד.
הבחירות באיראן - עדכונים אחרונים ב-ynet
- טהרן: מהומות ודיווחים על הרוגים
- נותקו רשתות הסלולר, ynet נחסם באיראן
- נשיא איראן: הבחירות היו חופשיות, ניצחתי בגדול
- ארה"ב: תוצאות הבחירות באיראן מוטלות בספק
- ליברמן: "לפעול באופן בלתי מתפשר מול איראן"
- בסוריה ובחמאס מברכים
אחרי שרבים באיראן ראו במועמד מיר-חוסיין מוסווי סוג של אובמה, שיכול להביא שינוי לאיראן, תקוותיהם נגוזו למשמע ההודעה על ניצחונו של הנשיא המכהן מחמוד אחמדי-נג'אד. "התקווה שיהיה אובמיזם, גריפה סוחפת לכיוון של תקווה חדשה לא התממשה. זו הייתה סטירת לחי מצלצלת", הוא מסביר.
"התוצאות מקשות מאוד על דיאלוג. מצד אחד, הזרם הרפורמיסטי מוצג כמוחלש ואין לו השפעה במוסדות הכוח, ומצד שני הזרם השמרני של אחמדי-נג'אד עומד במצב שאין לו קונצנזוס רחב מאוד בתוך הציבור האיראני".
עדיין לא ברור אם התוצאות זויפו, אך פרופ' מנשרי מזכיר: "ברור שקרו כל מיני דברים מוזרים ביממה האחרונה, מערב סגירת הקלפיות אתמול ועד לפרסום התוצאות היום. חלק מהתגובה של תומכי מוסווי הוא תוצאה של כאב אחרי ההלם".
מוסווי על הקרשים. הזרם הרפורמיסטי מוצג כמוחלש (צילום: רויטרס)
ואיך כל זה משפיע עלינו? "מבחינת ראש הממשלה נתניהו, התוצאות האלה נפלו לו בידיים כפרי בשל", הוא אומר, לקראת נאום בר-אילן. "נוצרו פה תנאים טובים להסביר את העמדה של ממשלת ישראל נגד איראן בצורה שתהיה לה יותר הקשבה בעולם מאשר אם מוסווי היה מנצח".
חמינאי ליבה את היצרים
המצב באיראן מתוח מתמיד ובהפגנות בטהרן אותתו השלטונות למפגינים שיש גבול, ושהם לא יאפשרו השתוללות. "יש באיראן כיום מתח פנימי חסר תקדים בתוך המחנה המהפכני ואיראן נמצאת בקו של פרשת מים", אומר פרופ' מנשרי, אך מדגיש שמשטר האייתוללות בעל בסיס איתן ויציב.
"מאחורי החוגים הרדיקליים שעומדים מאחורי אחמדי-נג'אד עומדים משמרות המהפכה והצבא, כך שקשה לחברה האזרחית, לסטודנטים, לצעירים ולאינטלקטואלים, לעמוד מול הכוח הצבאי והדתי הזה",
הוא אומר, ומצביע על המנהיג העליון אייתוללה עלי חמינאי - שהוא בעל המילה האחרונה במדינה - כמי שהחריף את המתח.
חמינאי מיהר לברך את אחמדי-נג'אד על זכייתו וקרא לאחדות בעם. "מערכת הבחירות הזאת הייתה הכי ארסית שהייתה באיראן, שנגעה בהתקפות אישיות. ניתן היה לצפות מחמינאי שיהיה מעל המחלוקות ויבוא ויושיט יד. אבל לא מדובר באייתוללה חומייני (מנהיגה הראשון של המהפכה האיסלאמית), שידע להעמיד את עצמו מעל למחלוקות". לדברי פרופ' מנשרי, הבעיה נובעת מכך שראשי המוסדות הבכירים באיראן מזוהים עם אחד המחנות - והגישור ביניהם הופך קשה עד בלתי אפשרי.
