שתף קטע נבחר

מומחה: הצעירים באיראן לא יחוללו מהפכה לבדם

בסופו של יום סוער בטהרן, הסביר מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל-אביב בשיחה עם ynet מדוע סביר שהבחירות זויפו, ולמה קטן הסיכוי שהמהומות של מתנגדי הנשיא יובילו למהפכה חדשה

התוצאות השנויות במחלוקת של הבחירות באיראן והמהומות שפרצו אחריהן מעוררות דאגה ועניין רב בעולם וכמובן גם בישראל. האם יש סיכוי למהפכה נוספת? האם תוצאות הבחירות אכן זויפו? רז צימט, חוקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב, משיב בשיחה עם ynet לשאלות שמסעירות בימים האחרונים את הרפובליקה האיסלאמית ומרכזות תשומת לב כלל עולמית.

 

יום של מאבק באיראן - סיקור נרחב:

 

"איראן איננה רק טהרן", אמר צימט, "איראן היא מדינה מאוד הטרוגנית עם למעלה מ-70 מיליון בני אדם ולכן יש לזכור שמעבר לצעירים ולסטודנטים שבולטים בתמונות המחאה המגיעות מאיראן, יש גם שכבות נרחבות בחברה האיראנית שתומכות באחמדי-נג'אד ומכירות בניצחונו". הוא מסביר כי הנושא המרכזי בבחירות האחרונות היה המצב הכלכלי, ויש לא מעט מגזרים שתמכו במדיניותו של הנשיא.

  

"חלק גדול מהאוכלוסייה באיראן, במיוחד השכבות החלשות, תמך במדיניות הכלכלית הזאת", ציין צימט והוסיף כי "הנשיא אחמדי-נג'אד דאג לבקר בכל אחד מעשרות המחוזות ברחבי איראן, דבר שאף נשיא לא עשה לפניו. הוא חילק הלוואות בתנאים נוחים והנחה את הבנק המרכזי להוריד את שיעורי הריבית. אלה דברים שמבחינה כלכלית עשויים להיחשב הרסניים, אבל אזרחים איראנים רבים ראו בכך ביטוי להיותו של אחמדי-נג'אד נשיא עממי שפועל בהתאם לחזון הצדק החברתי ומעוניין לשרת את השכבות החלשות".

 

צילום: AFP

 

גם לפני כעשור היו מהומות סטודנטים באיראן שלא הובילו בסופו של דבר למהפכה. אחת הסיבות לכך, הסביר צימט, "היא כי מי שהוביל את המהומות היו כמעט אך ורק סטודנטים, בדומה למה שקורה כעת. תנועות מהפכניות באיראן מסוף המאה ה-19 הצליחו רק כאשר נוצרה קואליציה של כוחות חברתיים ופוליטיים מגוונים. הסטודנטים והצעירים לבדם אינם יכולים לשאת על כתפיהם מהפכה ושינוי משטר". לדבריו, המהומות בימים האחרונים מתרחשות אמנם גם בערים נוספות מלבד טהרן, אך גם בהן כמעט ולא באים לידי ביטוי מגזרים שונים ומגוונים בחברה האיראנית".

 

מהם הסימנים המעידים שהיו זיופים בבחירות לנשיאות איראן?

המחאה הנרחבת מאז פרסום תוצאות הבחירות, נובעת בעיקר מהחשד של תומכי מוסווי, כי תוצאות הבחירות זויפו בקנה מידה רחב. לטענת צימט, "השאלה היא לא האם היו זיופים ואי-סדרים במהלך הבחירות - אלא באיזה היקף".

 

"אין ספק שאחד מסימני השאלה המרכזיים עולה מן העובדה ששתי סוכנויות ידיעות מרכזיות באיראן הנאמנות למשטר - אירנ"א ופארס - יצאו עם הודעות דרמטיות על ניצחון הנשיא אחמדי-נג'אד מייד עם סגירת הקלפיות, ודיווחו פחות או יותר על אחוז התמיכה שזכה בו לבסוף", אמר צימט.

 

"סימן אפשרי נוסף לכך שהיו זיופים בקנה מידה נרחב הוא נוכחות מוגברת של משמרות המהפכה והבסיג' (המיליציה העממית של המשמרות) בקלפיות עצמן. בנוסף, הוטל על משמרות המהפכה התומכים

באחמדי-נג'אד להיות אחראים על העברת הקלפיות הניידות למשרד הפנים". כמו-כן הועלו כבר לפני הבחירות סימני שאלה בנוגע לנתון שפירסם משרד הפנים באשר למספר בעלי זכות הבחירה. תומכי מוסווי טענו, כי המספר הרשמי נמוך בכמה מיליונים מהמספר האמיתי והדבר נועד לדבריהם לאפשר את הטיית התוצאות לטובת המועמד המועדף על המשטר.

 

"בנוסף דווח בימים האחרונים על-ידי מקורבי מוסווי, כי גורם במשרד הפנים האיראני הדליף לאנשי מוסווי שהתוצאות זויפו באמצעות תוכנה מיוחדת שנועדה לסלף את תוצאות הבחירות באופן שלא ייראה חשוד, שסייעה לשלטונות להשמיט מתוצאות האמת תוצאות מקלפיות שונות שלא התאימו להם. לדברי המדליף התוצאות האמיתיות היו אחרות לגמרי ולפיהן מוסווי ניצח בהפרש ניכר. עם זאת, אי אפשר לאמת את הדיווחים הללו". מנגד קיימים גם סימנים שיכולים להעיד שהזיופים לא היה בקנה מידה גדול ושאחמדי-נג'אד אכן נהנה מתמיכה עממית, כפי שגם הראה היום סקר אמריקני שנערך באיראן ערב הבחירות.

 

כיצד התפלגו קולות הבוחרים באיראן?

צימט מסביר כי "נתונים של משרד הפנים שהתפרסמו אמש פירטו את ההצבעה בחתך מחוזות. הנתונים האלו, שגם הם כמובן יכולים להיות מפוברקים, תואמים את מה שידוע על שיעור התמיכה בשני הזרמים הפוליטיים המרכזיים באיראן במחוזות השונים. הנתונים הללו מראים שמוסווי זכה לשיעורי תמיכה גבוהים יחסית באזורים שמוכרים כמעוזי תמיכה של הרפורמיסטים, כגון: מחוזות בהם מרוכזים מיעוטים אתניים-לשוניים, כמו אזרבייג'ן, סיסתן-בלוצ'סטן, חוזיסטן. גם במחוז טהרן זכה מוסווי לשיעורי תמיכה גבוהים יותר, ובעיקר בעיר טהרן עצמה, שבה היה ידוע שהוא יזכה לתמיכה רבה יותר מצד צעירים ומעמדות הביניים".

 

באשר לאחמדי-נג'אד, נתוני משרד הפנים הראו שהתמיכה בו יותר גדולה במחוזות שנחשבים שמרניים יותר ובאזורים שבהם מרוכזות השכבות החלשות המזוהות בדרך כלל איתו. צימט הסביר כי מלכתחילה, בלי קשר לזיופים, היו לאחמדי-נג'אד כמה יתרונות בולטים במערכת הבחירות הזו. הראשון, שהוא נשיא מכהן, זה לא סתם שמאז 1981 כל הנשיאים באיראן זכו בשתי קדנציות, הדבר לא נובע רק מהיותם

מוכרים, אלא בשליטתם על המשאבים הלאומיים, כמו אמצעי תקשורת ומשרד הפנים, שאחראי על ניהול הבחירות. נשיאים יכולים לאכוון את המשאבים הלאומיים לטובתם. השני, יש לנשיא קשרים במשמרות המהפכה ובבסיג' ומאז 2005 הוא קידם בצורה משמעותית בכירים במשמרות המהפכה לשעבר לתפקידי מפתח גם בממשלה, ולכן היה למשמרות המהפכה אינטרס בולט גם לתמוך בבחירה המחודשת שלו. ושלישית, בחודשים האחרונים המנהיג העליון עלי חמינאי התבטא בכמה הזדמנויות בזכות אחמדי-נג'אד, מה שיכול להתפרש כרמז שהוא תומך באחמדי-נג'אד ומגבה אותו.

  

לעומת זאת, מוסווי נכנס למערכת הבחירות אחרי 20 שנים שבהם לא היה מעורב בפוליטיקה האיראנית. בשונה מהנשיא לשעבר, מוחמד חאתמי, הוא גם נחשב לפוליטיקאי חסר כריזמה שגם אינו מחוייב באמת ובתמים לחזון שהציג המנהיג הרפורמיסטי כשנבחר לנשיאות בשנת 1997, בדבר רפורמות פוליטיות וזכויות אדם באיראן.

פורסם לראשונה 15/06/2009 23:52

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צעירה תומכת מוסווי בטהרן
צילום: רויטרס
מוסווי יצא לרחוב, מאות אלפים הצטרפו
צילום: AFP
אחמדי-נג'אד נהנה משלל יתרונות
צילום: AFP
אש ברחובות. מהפיכה חדשה?
צילום: AP
חמינאי אותת: בעד אחמדי-נג'אד
צילום: AP
מומלצים