אמהות צרובות

מוח, אקריליק ושמן על נייר, 140x80 סמ", 2009, מתוך התערוכה "סקירת מערכות", גלריה המגדלור, נתניה.  

מובאה מטקסט התערוכה שנכתבה על ידי האוצרת - מוניקה לביא: "דה- קאלו מטפלת בעבודותיה בסצנות משפחתיות שנלקחו מהאלבום המשפחתי, סצנות שכמותן ניתן למצוא בכל בית, בכל משפחה. היא בוחרת תצלומים שבהם מזהה משהו מטריד, משהו שמערער את שלוות הנפש. העבודות מותירות בידי הצופה טווח פרשנות רחב ואמצעים להתחקות אחר גרעין מטריד, מאיים וחרדתי, שקשור ביחסי הורים וילדים, משפחה וקרבה גנטית".

פתח תקווה / יודית שחר

בשולי שכונת התקווה

שני דרורים מפטפטים מצחקקים

משוטטים בחצרות מוזנחות,

לעיתים השגנו כמה פרוטות

לקנות בוטנים אמריקאים

מדמות שאנחנו דמות מספר

בספרייה העירונית

חוזרות עם חשכה לאמהות צרובות

עבודה קשה שריפדו את הבטן באוכל

שלא השביע את עוצמת הרעב להרחיק

לעולמות אחרים

בהם אבות אינם מדברים במקל מטאטא

באגרוף ובעיניים לטושות

ושצריך זריזות וניסיון חיים

בכדי להימלט מחרונם הבלתי צפוי

היינו אמהות לילדות שאינן יכולות

ללקט חרציות באביב,

השדה הישן נרמס

תחת כביש שדרס את צעדינו,

הסתכלי עלינו היום,

ילדות אבודות שבגרו וטוות חלומות

בעיר אפרורית שקוראים לה פתח תקווה,

ראי כמה הרבה וכמה מעט השתנה.

אביב 2002, מתוך הספר "זו אני מדברת", הוצאת בבל

• גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען" ומגזין "אתגר". לכל הגלריות לחצו כאן
• הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com