חוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי, שתכליתו לסייע לאזרחים לכיסוי הוצאות כספיות עקב אירועים חריגים.
יחד עם זאת, על מנת לקבל זכויות ממוניות, המבוטחים נאלצים "לצאת לקרבות", המתרחשים לעיתים גם בזירה המשפטית. דוגמא לכך היא ההכרה בתביעת לקויי שמיעה.
אחד המבחנים לצורך הכרה בתביעת ליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה שעמד לפני בית המשפט בבואו לבחון את מימוש הזכאות הוא "תורת המיקרוטראומה".
| הפקידים לא ממהרים |
|
| כך הביסו הפקידים בביטוח הלאומי את הקשישים / דוד רגב |
|
ביטוח לאומי יזם לפני 4 שנים חוק מוגבל בזמן שיקל על קשישים לקבל קצבת סיעוד. הבעיה: הוא הגיש את התקנות רק עכשיו, ארבעה חודשים לפני שהוראת השעה יוצאת מתוקף |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
המבחן בודק את החשיפה לרעש באופן תמידי וסדיר, כך שכל חשיפה גורמת נזק זעיר ואוטונומי במשך זמן ממושך ומצטבר. ברי, כי הוכחת מבחן זה מורכב מאוד, ומקשה על התובע לזכות בתביעתו.
בעקבות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005, שונה סעיף 84 א' רבתי, בתחילת אפריל 2005 בהתאם לתיקון 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995.
הסעיף המתוקן נחלק לשני סעיפי משנה, הראשון מדבר על ליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש - בעיית שמיעה, וחלקו השני מדבר על טינטון (רעש תמידי באוזניים).
למעשה, התיקון בחוק קבע שאין להשתמש יותר ב"תורת המיקרוטראומה" לצורך הוכחת התביעה מחד. אך, למעשה, הסעיף המתוקן מקשיח עוד יותר את הקריטריונים המצטברים להכרה בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה מאידך.
תיקון זה יצר מחלוקות רבות במערכת המשפטית שעיקרן היקף סמכויות הוועדה של המוסד לביטוח לאומי, בבואה לקבוע את שיעור אחוזי הנכות עקב ליקוי שמיעה וטינטון.
למעשה אנו רואים תהליך שמתבצע לאיטו במשך השנים של כרסום בהיקף הזכויות של האזרח מול הביטוח הלאומי.
עוד בשנת 2003 הוצע בהתאם לחוק ההסדרים התשס"ג, לצמצם את הזכויות של מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה, בזכות לדיור, בריאות ועוד.
האגודה לזכויות האזרח אף הביעה את מחאתה בוועדת הכספים וקראה "לצמצם ככל האפשר את השימוש בהצעות חוק ההסדרים, החוק הנוכחי אינו רצוי ואינו ראוי".
זה המקום לומר כי הפגיעה המתמשכת בזכויות האזרח במדינת ישראל אינה נחלתה של האוכלוסייה המוחלשת בלבד, אלא גם ובעיקר פגיעה קשה של בני מעמד הביניים, הנושא בנטל הכנסות המדינה.
הנה כי כן, נמצאנו למדים הן מתיקון החוק והן מהפסיקה, שלא כל כך פשוט לקבל הכרה בליקוי שמיעה שארע לכאורה בעבודה, כפגיעה בעבודה.
אחד הפתרונות שיכולים למנוע את עגמת הנפש הכרוכה בתביעה שכזו הוא חברות הביטוח, באמצעות רכישת כיסוי למקרה אובדן השתכרות וכיסוי למקרה נכות מתאונה.
מציאות זו מעוררת שוב את חובתנו לברר אלו זכויות עומדות לנו ומהם הכיסויים הקיימים בחיסכון הפנסיוני שלנו.
מומלץ לבדוק את הכיסויים הביטוחיים המוצעים מעת לעת בחברות הביטוח וקרנות הפנסיה.
בהתחשב במצב הנתון, פתרון זה עשוי להיות יעיל, ולמלא את החלל שנוצר בעקבות שינויי הקריטריונים בביטוח הלאומי.
