באופן מפתיע, אף שמשרד האוצר אמון
על הקופה הציבורית, גם אצלו ניתן למצוא סעיפי תקציב יצירתיים במיוחד. בין היתר, מחזיק המשרד נציגויות מטעמו במדינות שונות בעולם, שעולות כסף רב למשלם המסים.
כך, למשל, עלות ארבעת נציגי המשרד בוושינגטון תסתכם בשנתיים הקרובות ב־2.5 מיליון שקל. עלות נציג האוצר בבריסל תסתכם אף היא בשנתיים הקרובות בלא פחות מ־2.8 מיליון שקל. נציגות המשרד בלונדון דווקא זולה יותר - חצי מיליון שקל בלבד בשנתיים הקרובות.
| מה הבעיה? אין אופוזיציה |
|
| התקציב לשנת 2009-2010 עבר בקריאה ראשונה / צבי לביא |
|
61 ח"כים הצביעו בעד התקציב, ו-4 נמנעו. האופוזיציה נעדרה מהדיונים, אך ח"כים מהקואליציה תקפו את התקציב בחריפות לא פחותה. שטייניץ תקף את הח"כים הנעדרים ואמר שע"י התקציב מתעתדת הממשלה לשוב למגמת הצמיחה כבר במחצית 2010 |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
תקציב משרד החוץ יסתכם
בשנה הקרובה בכ־1.4 מיליארד שקל. מתוך סכום זה יקדם המשרד פעילות הסברתית בנושא האיום האיראני ובתחומי הגרעין. כמו כן יקים המשרד מערך תקשורת מקוון ויפעל בתחום לוחמת האינטרנט. המשרד אף ישקיע משאבים תקציביים בפתיחת נציגויות במדינות אקזוטיות במיוחד - ניו זילנד וטורקמניסטן
- ובהקמת קונסוליה חדשה בעיר סאו פאולו שבברזיל.
בשל גודלה של הממשלה, תוציא המדינה כסף רב בשנים הקרובות על הקמת משרדי הממשלה עבור השרים החדשים. בראש הרשימה נמצא משרדו החדש של השר לפיתוח אזורי סילבן שלום,
שעלות הקמתו תסתכם ב־200 מיליון שקל.
עלות הקמת המשרד לענייני מיעוטים בראשותו של אבישי ברוורמן היא 20 מיליון שקל. השר לעניינים אסטרטגיים משה יעלון יסתפק בסכום צנוע יותר של 9.4 מיליון שקל. השר לענייני מודיעין דן מרידור ייאלץ להסתפק רק בכמחצית מכך: עלות הקמת משרדו תעמוד על כ־4.8 מיליון שקל.
השנה מקיימת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מפקד האוכלוסין הגדול. אי לכך תוקצבה הלשכה בתוספת תקציבית של 111 מיליון שקל. תקציב הלשכה מסתכם בכ־241 מיליון שקל בשנת 2009. עם זאת, בשנה הבאה, כ־500 עובדים זמניים, שנשכרו במיוחד לצורך מפקד האוכלוסין, יפוטרו עם סיומו עבודתם ויצטרפו לסטטיסטיקה שהרשות מפרסמת באופן
קבוע על שיעור הבלתי מועסקים במשק.
אחרי שנים רבות של הזנחה, בהן לא היה הסדר ראוי לספורט המוטורי בישראל, הוקמה בשנת 2007 הרשות לנהיגה ספורטיבית, מתוקף חוק שאושר במליאת הכנסת. מצד שני, בישראל הנהיגה הספורטיבית עדיין אינה מותרת, ולמעשה לא קיימים בארץ מסלולים ייעודיים עבורה. מדוע? משום שעדיין לא אושרו כל התקנות המתאימות לעניין.
העובדות האלו אינן מפריע למדינה לתקצב את אותה רשות לנהיגה ספורטיבית מדי שנה בסכום לא קטן של 4 מיליון שקל. זאת, על אף שבשלב זה עדיין לא ברור לאיזו מטרה בדיוק מיועד הכסף.
בהכנת הידיעה השתתפו שאול אמסטרדמסקי ונעמה סיקולר
