האשה שבעלה רצח בנתיבות: "לא ניהלתי רומן"

בנתיבות עדיין מנסים למצוא הסבר למה שהתרחש אתמול (יום א') בצהריים במספרת "ליז" בשוק הישן בעיר - מה גרם למאיר שקורי-זמיר לשוב העירה באמצע היום מעבודתו כמאבטח מחוץ לעיר, להיכנס למספרה, ובלי לומר מילה, לשלוף את אקדחו ולירות שלושה כדורים בסמי (ששון) ביטון, שעבד במקום כחופף שיער - ולאחר מכן להתאבד.

200 מטר בלבד מפרידים בין בתי שתי המשפחות היושבות כעת שבעה, ולפחות דבר אחד משותף לשני הצדדים: ההכחשה הגורפת של החשד שמיהרה המשטרה לפרסם מיד לאחר האירוע, כאילו המניע מאחורי מעשהו של שקורי היה רומן שניהל ביטון עם אשתו אליס - מאפרת במקצועה, שלא פעם עבדה באותה מספרה ממש, ואף היתה שם בסך הכל שעה לפני הרצח.

"זה לא נכון, לא היה ולא נברא", אומרת אליס בשיחה עם ynet, בבית הוריו של מאיר, בן 36, ברחוב מלכי ישראל בעיר, כשהיא ממררת בבכי. "אולי הבנאדם התגרה בו. ייתכן שהוא זרק לו איזו הערה עלי, ואולי הוא קינא", היא משערת, ומבהירה שאצלם בעיר אי אפשר לשמור על סודות: "פה בנתיבות כולם מכירים את כולם". 

שתי הגופות מפונות מהמספרה (צילום: צפריר אביוב)

גם בביתו של ביטון, בשדרות ירושלים, מבטלים בהינף יד את הטענות. "הסיפור של הרומן לא מתאים לו", אומר אחד מבני המשפחה. "הוא מעולם לא סיפר לאיש על סכסוך שהיה לו". אחד מחבריו, עופר אברג'יל, מספר כי הוא מסוג בני האדם שלא היו עושים רע לאיש. "הוא אדם מאמין ולא יעשה משהו נגד המוסר", הוא טוען, אבל כעבור רגע כבר מתגלע סדק קל באמון: "גם אם זה נכון והבן אדם מעד, בשביל זה לרצוח?". 

ככל שממשיכים לתחקר את מעגל המכרים של הרוצח והנרצח, מתברר כי בכל זאת היו גם היו דברים מתחת לפני השטח. לבסוף מסכים מ', אחד מחבריו הקרובים של שקורי-זמיר, להודות בחצי פה כי אליס "כנראה פזלה לכיוון אחר" - לכיוונו של ביטון, שמלבד עבודתו כחופף שיער הוא גם תקליטן ודמות מוכרת בעיר. "זה היה לפני כחצי שנה ונגמר", הוא אומר, ומיד מוסיף, "אבל בעצם, דברים כאלה לא נגמרים...". 

"הביא לי נשיקה והלך לעבודה"

על האירוע לפני חצי שנה, מספר מ', סלח מאיר לאליס - פשוט כי "הוא היה בחור כזה". אבל המשקעים כנראה נותרו, והותירו את חותמם על המשפחה, שלמרות החזות השלווה - כנראה לא הכל בה היה שלו. "בכל נישואים יש עליות ומורדות, ואנחנו היינו הולכים לייעוץ", אומרת אליס. "היתה מגיעה אלינו עובדת סוציאלית כל כמה שבועות". אמנם במהלך השנים לא היו דיווחים על אירועי אלימות בין בני הזוג, שהיו נשואים 11 שנה, אך במשטרה מתועדת תלונה אחת מצד הבעל, משנת 2008, על כך שאשתו מסוכנת לשתי הילדות - כיום בנות שלוש וחמש.

ובכל זאת, אליס מתעקשת: "היו לנו נישואים יפים. אני זוכרת הכל, כל שערה מהראש שלו, את החיוך-של-מלאך שהיה לו. מאיר היה אדם מקסים. הוא היה איש אוהב ואבא טוב ואכפתי". לדבריה, אפילו אתמול, לא היה כל רמז לעתיד לבוא: "הוא הלך שמח לעבודה, הביא לי נשיקה ואמר שהוא אוהב אותי. לא יודעת איך אספר לבנות שהוא מת, אני עדיין לא מעכלת מה שקרה. כבר לא נשארו לי דמעות".

המספרה שבה הכל התחיל, והכל נגמר (צילום: צפריר אביוב)

גם עבור אחיו של הרוצח, האירוע הוא בגדר תעלומה: "זו משפחה טובה, כולם אנשי קבע", הוא אומר. "הוא לא אדם אלים". קרוב אחר מסביר כי "הוא הבן אדם האחרון בעולם שהיה לוקח אקדח ויורה במישהו. יש לו אחים חמי מזג אבל הוא היה הכי שקט ורגוע. יש לו שתי בנות מתוקות, הוא היה נוהג לקנות להן מתנות ומספר שאחת מאמא ואחת מאבא".

"כל מי שראה אותו חייך"

אבל כבד שורר גם בבית משפחת ביטון, שסמי, בן 45 במותו, היה רק אחד מתשעת ילדיה. אביו שכל באחרונה את אחיו, וטרם הספיק לקום מהשבעה - שכל גם את בנו. ריקי, אחותו של סמי, סיפרה כי הוא אהב מוזיקה וסרטים. קרוביו של התקליטן מתארים אותו כאדם שאהב לשמח אנשים ולשמוח. "כל מי שראה אותו חייך", אומרת ריקי.

לאחרונה הבטיח ביטון לאחיינו, ליאור כהן, לתקלט בחינה שלו, והם כבר החלו לדבר על המוזיקה. כהן מספר כי סמי עצמו מעולם לא התחתן, "אבל בחתונות ובשמחות של אחרים - הוא היה הולך עד הסוף". לדבריו, "הוא אמר שאם לא הוא, לפחות בחתונה שלי הוא יילך עד הסוף. הוא אמר שיעשה אירוע יפה - ופתאום הכל נפל". כהן מספר עוד כי דודו נהג לערוך אירועים בהתנדבות בבסיסים של צה"ל: "הוא היה איש משכמו ומעלה".

ואולי זה בדיוק העניין. בין אם היה רומן או לא, יכול להיות ששקורי, המאבטח קשה היום, פשוט התקשה לראות את התקליטן השמח והחברותי, כמעט בעשור מבוגר ממנו, שדרכו הצטלבה עם דרכה של אשתו באותה מספרה שבה מצאו שניהם את מותם - וכמו שאמרה אליס בעצמה, ספק בהיסח הדעת, "אולי הוא קינא".

מ', אותו חבר שהיה היחיד שהסכים לאשר שהיה רומן מאחורי הרצח, מדגיש כי מאיר אהב את אשתו מאוד. "אם לא היה אוהב אותה, הוא לא היה רוצח".