המצור ברצועה: מותר להכניס שמפו - אסור מרכך

שנתיים חלפו מאז חמאס עלה לשלטון, ורצועת עזה הפכה למלכודת של אבסורד: כלכלה המבוססת על תעשיית המנהרות, מנהל אזרחי שמקבל משכורת בתנאי שהוא לא עובד, ואוכלוסייה שאינה חוששת מהכנופיות - אך מושתקת תחת זרועו של חמאס. "ישראל הכריזה מלחמה על חמאס, עכשיו היא נלחמת בחנויות מכולת", אומרים תושבי עזה.

ישראל מרשה להכניס תרופות, מוצרי מזון וסחורות בסיסיות - ואוסרת על כל מה שנראה כמותרות. במסיבת עיתונאים לציון שנתיים למצור על רצועת עזה, הציג דובר האו"ם, כריס גאנס, בקבוק שמפו

מסוג "2 ב-1" והסביר כי סחורה מסוג זה אינה מורשית להיכנס לרצועת עזה, מאחר שקונדישינר הוא מצרך אסור.

מנתוני האו"ם עולה כי גם צעצועים וממתקים אסורים על פי צו. "ההידרדרות הולכת וגוברת, ומגיעה למקומות שיהיה קשה מאוד לשקם אחר כך", אומר ג'ון גינג, ראש סוכנות האו"ם בעזה המספקת מזון לשני שליש מתושבי הרצועה -בה חיים כיום כ-1.4 מיליון בני אדם.

עלא חמד, יבואן עזתי, הזמין 24 מיכליות עם תה, רסק עגבניות ואבקות משקה, אבל הכל תקוע בנמל אשדוד כבר חודשים. הוא משלם 500 דולר כל חודש על אחסון המיכליות בנמל, ותאריך התפוגה של רבים מהמוצרים קרוב לפקוע. אחרי שהכריזה ישראל מלחמה על חמאס, הוא אומר, "עכשיו הם מנהלים מלחמה נגד חנויות המכולת".

הרצועה גם הפכה, יותר מכל, למכשול בפני כל הסכם שלום עם ישראל: הקולות הקוראים לבחינה מחדש של המצב הולכים ומתחזקים, וממשל אובמה שב ומדגיש כי הלחץ על תושבי רצועת עזה הוא מתכון לחוסר יציבות. עם זאת, פתיחת המעברים תחייב הכרה בארגונים החמושים - ממנה מעדיף כעת העולם להימנע.

אולם חרף ההשפעות השליליות הרבות של המצב, נראה כי יש מספיק גורמים המאפשרים לחמאס להמשיך ולהתבסס: בעוד איראן מזרימה מיליוני דולרים כדי לשמור על התנועה האיסלאמית, גם לממשלת אבו-מאזן יש השפעה - הרשות הפלסטינית ממשיכה לשלם משכורות לעשרות אלפי פקידים, בתנאי שלא יעבדו תחת ממשלת חמאס.

עזה: שוטרים מכוונים את התנועה, החופים מלאים 

העזתים אינם מאשימים את חמאס במצבם העגום - אלא את ישראל. על אף המצור התנועה עדיין מצליחה להבריח כסף רב ותחמושת במנהרות התת-קרקעיות, ומעסיקה כ-23 אלף פקידים בשירות האזרחי.

בנוסף, חמאס הצליח להנהיג מידה מסוימת של ביטחון ברצועת עזה, וסיים תקופה ארוכה של שלטון הכנופיות והמיליציות. החופים מלאים, המשטרה מכוונת את התנועה בכבישים וכוחות הביטחון של חמאס החליפו את החמושים שהטילו מורא ברחובות.

אך נראה כי לכל דבר יש מחיר: ארגוני זכויות אדם ברצועה טוענים כי לפחות שבעה בני אדם הוצאו להורג, ומאות אחרים נתונים להתעללות ועינויים מאז הסתיימה המערכה מול ישראל בינואר האחרון.

אבו שמאללה, המתגורר בעיר עזה, מספר כי חמאס הקים רשת של "משגיחים", שנועדה לפקח על התושבים. אלו חוששים להביע את דעתם, והתקוממות עממית נראית רחוקה מתמיד. "חמאס שולט ללא חוק", סיפר.

במקביל, מונע המצור את שיקום הרצועה מהריסות מבצע "עופרת יצוקה". זאת, משום שהמצור כולל גם איסור על הכנסת בטון, עובדה שהביאה להשעיית תוכנית האו"ם לשיקום האזור בשווי מאות מיליוני דולרים. חמישה חודשים לאחר המבצע בעזה, שכונת עבד-ראבו הסמוכה לגבול עם ישראל נראית כאילו רק אתמול הופסקה הלחימה: תלים של הריסות, ותושבים המגיעים למרכז המתנדבים כדי לאסוף את הקצבה המשפחתית ללחם.

עם זאת, חלק מהעזתים מצאו דרכים מקוריות לגבור על הסנקציות: רבאח יאסין, נגר במקצועו, משתמש בבטון שהוברח דרך המנהרות כדי לשקם את ביתו שנפגע בהפצצות, אך משלם על כך פי 7 מאשר בתקופה שקדמה למצור.