בשעה שחבריה לכיתה מתכוננים לבחינות הבגרות ולגיוס לצה"ל, גל חן כהן שוכבת בבידוד במחלקה ההמטולוגית בהדסה עין כרם בירושלים כשהיא מוקפת במכשירים ומתקשרת בעיקר עם רופאים ואחיות ומספר מוגבל של מבקרים עטויים כיסויי גוף ופנים על מנת לשמור על סטריליות סביבה. עד לפני 8 חודשים היא חלמה לפתוח מרכז להצלת בעלי חיים. היום, היא נאבקת על הצלת חייה שלה.
הכל, למעשה, היה בסדר עד ה-11 בנובמבר אשתקד. את הלילה הזה דינה ודרור כהן לא ישכחו לעולם. "היא קמה באמצע הלילה עם שטפי דם בכל הגוף. כתמים ועוד כתמים", מספר אביה של גל, "בדיעבד התברר לנו שמח-העצם שלה לא מייצר טרומבוציטים, כלומר שהדם לא מקריש. זה היה בכל מקום. שטפי דם על הגוף, שטפי דם בפה. נסענו ישר להדסה".
הפכה לציפור בכלוב, סובלת מכאבי תופת ומתייסרת בחדר מבודד. גל כהן
הבדיקות ומאוחר יותר הביופסיה, אישרו שגל חולה באנמיה אפלסטית
חמורה, תופעה נדירה בה מח-העצם אינו מייצר תאי דם. הסיבה למחלה אינה ידועה ובעולם המערבי חולים בה שלושה ילדים מתוך מיליון. לאורך החודשים האחרונים
| אולי אתם תורמים מתאימים? |
|
| בדיקת התאמה לתרומת מח-עצם |
|
עמותת עזר מציון תקיים התרמת דגימות דם מחר, 24 ביוני בין השעות 9-16 בבית אורנית, קפלן 40 פתח-תקוה. המעוניינים להגיע לתת דגימות דם מתבקשים לתאם זאת מראש בטלפון: 03-9277777 |
|
|
|
|
"היתה התאמה של 100% והתורם התחיל לעבור סדרת בדיקות ראשוניות", מספר דרור כהן, "כבר התחלנו להכין את גל להשתלה, לחשוב על העתיד, לקוות". ששה ימים לאחר מכן, בעקבות בדיקות שנעשו בתורם לקראת ההליך הרפואי, התגלה שהוא סובל ממחלת כליות קשה שעד כה לא ידע על קיומה. "המחלה היתה סמויה. שבועות לפני שהוא תרם את מח-העצם היא התפרצה. זה פרדוקס אכזרי - הוא ביקש להציל את גל שלנו כשלמעשה היא הצילה אותו. אם המחלה שלו לא היתה מתגלית בשלב הזה והוא לא היה מתחיל טיפול, הוא היה נזקק לדיאליזה לכל חייו," אומרת דינה כהן, אמה של גל.
חייבת להישאר בחיים. גל כהן (מימין) עם חברה
גל, כך מסתבר, הצילה מבלי לדעת גם חברהּ לספסל הלימודים. בבית הספר התיכון בו מלמדת אמה של גל, דינה, התגייסו וקיימו מבצע להתרמת דם עבורה. במסגרת המבצע התגלה באחת הנערות נגיף הפטיטיס סי שגורם לדלקת כבד נגיפית. "יש לה הרבה זכויות", אומרת אמא דינה, "זו ילדה אצילה ומיוחדת והיא עוברת את מסע הייסורים הזה בלי להתלונן. זה בלתי נסבל לראות אותה הולכת ודועכת ולדעת שקשה לה ושהיא סובלת נורא. בשביל אמא אין דבר נורא מלראות את הבת שלך - הילדה השמחה, הרקדנית המחוננת, זו שמוקפת בחברים, הופכת לציפור בכלוב, סובלת מכאבי תופת ומתייסרת בחדר מבודד שאליו גם החברים שלה לא יכולים להיכנס. זה עונש כבד מדי ומייאש".
החיים במשפחת כהן סובבים סביב גל. אמה הפסיקה את עבודתה כמורה בתיכון כדי להקדיש את כל זמנה לילדה. הבן הגדול חזר מארצות-הברית, שם חי ועבד כדי לסייע למשפחה, והוא האחראי על השגת תרומות שבועיות שוטפות של טרומבוציטים לאחותו. אביה מקבל גיבוי מלא בעבודה ומשתדל לפרנס מחד ולהיות נגיש למשפחה. "ביטלנו את עצמנו ואנחנו היום רק למענה", אומרת דינה, "אנחנו רוצים שהילדה שלנו תחזור להיות גל של אושר, שהתורם יימצא ושנחזור להיות משפחה שלמה ומאושרת כמו לפני. אנחנו רוצים שלסיפור הזה יהיה סוף טוב". בעלה מוסיף: "כל החיים שלנו השתנו, אבל אדם מקבל כוחות שלא היה לו מושג שקיימים בו. אין ברירה, צריך לתפקד בשיא הכוח".
במשפחת כהן יודעים שהשעון מתקתק והמצב קריטי. הם מנסים למקד את החיפוש לדגימות של תורמים ממוצא צפון אפריקני. "אין לנו הרבה זמן", אומר דרור, "אנחנו זקוקים לתרומה עכשיו ומקווים שתהיה היענות לפנייה, שאנשים ילכו להיבדק ושנצליח להחזיר לילדה שלנו את שמחת החיים. היא ילדה בת 18 שכלואה בחדר עם מלא תרופות שמחזיקות אותה והיא מתמודדת עם זה בצורה מדהימה, אבל היא חייבת לצאת משם. יש לה הרבה חלומות והיא חייבת להישאר בחיים".
